165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מהלך הגמרא == | == מהלך הגמרא == | ||
'''המשנה''' (יבמות ב ח) אומרת שאדם שנחשד בזנות עם אשת איש, ובעלה גירש אותה, אסור לנחשד לשאת אותה לאישה, ואם הוא נשאה- תתגרש גם ממנו. | '''המשנה''' (יבמות ב ח) אומרת שאדם שנחשד בזנות עם אשת איש, ובעלה גירש אותה, אסור לנחשד לשאת אותה לאישה, ואם הוא נשאה- תתגרש גם ממנו. | ||
בגמרא (כד ב) '''רב''' אומר שדין זה הוא רק בעדים. <BR/>'''רב ששת''' מקשה על שיטתו של רב מברייתא האומרת שבמידה ובא אדם נוסף, והתחתן עם האישה הנחשדת וגרשה, אם נשאה הנטען- בדיעבד לא תצא. <BR/>במקרה בו יש עדים, אין נפקא מינה לכך שהאישה נישאה לשני. משום כך, ודאי שהברייתא מדברת במצב בו אין עדים, ואם האישה נישאה בשנית- לא תצא מהנטען. אולם, אם האישה לא תתחתן בשנית, וישאה הנטען- תתגרש ממנו, אף על פי שאין עדים על המקרה. מקרה זה, בו האישה לא נשאת בשנית, הוא המקרה במשנה, ועליו רב אמר שיש צורך בעדים. <BR/>'''רב''' מתרץ קושיא זו, ואומר שאפילו מבלי שתנשא בשנית, אם לא הגיעו עדים- לא תצא האישה. אולם, הברייתא מלמדת אותנו שבמקרה זה האישה מותרת בדיעבד, ולא לכתחילה. | בגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=24b&format=pdf (כד ב)] '''רב''' אומר שדין זה הוא רק בעדים. <BR/>'''רב ששת''' מקשה על שיטתו של רב מברייתא האומרת שבמידה ובא אדם נוסף, והתחתן עם האישה הנחשדת וגרשה, אם נשאה הנטען- בדיעבד לא תצא. <BR/>במקרה בו יש עדים, אין נפקא מינה לכך שהאישה נישאה לשני. משום כך, ודאי שהברייתא מדברת במצב בו אין עדים, ואם האישה נישאה בשנית- לא תצא מהנטען. אולם, אם האישה לא תתחתן בשנית, וישאה הנטען- תתגרש ממנו, אף על פי שאין עדים על המקרה. מקרה זה, בו האישה לא נשאת בשנית, הוא המקרה במשנה, ועליו רב אמר שיש צורך בעדים. <BR/>'''רב''' מתרץ קושיא זו, ואומר שאפילו מבלי שתנשא בשנית, אם לא הגיעו עדים- לא תצא האישה. אולם, הברייתא מלמדת אותנו שבמקרה זה האישה מותרת בדיעבד, ולא לכתחילה. | ||
'''הגמרא''' מקשה על רב, ומביאה ברייתא המחדשת שדין זה אמור רק במידה ואין לאישה בנים. במידה ויש לה בנים- האישה לא תצא, ואם יש עדים-תצא בכל מקרה, בלי ילדים או עמהם. <BR/>כתירוץ, '''רב''' מעמיד את המשנה במקרה ויש עדים לזנות. <BR/>הגמרא תמהה מדוע רב נדחק להעמיד את המשנה במקרה בו יש עדים. ומתרצת, שבמשנה כתוב "והוציאוה מתחת ידו", משמע שהאישה יצאה מתחת יד הבעל על ידי בית דין, ובי"ד מוציא אישה מבעלה רק בעדים. <BR/>בנוסף, הגמרא מעמידה את הברייתא כשיטת '''רבי''', שמוציא אישה מבעלה גם במידה ויש דבר מכוער. | '''הגמרא''' מקשה על רב, ומביאה ברייתא המחדשת שדין זה אמור רק במידה ואין לאישה בנים. במידה ויש לה בנים- האישה לא תצא, ואם יש עדים-תצא בכל מקרה, בלי ילדים או עמהם. <BR/>כתירוץ, '''רב''' מעמיד את המשנה במקרה ויש עדים לזנות. <BR/>הגמרא תמהה מדוע רב נדחק להעמיד את המשנה במקרה בו יש עדים. ומתרצת, שבמשנה כתוב "והוציאוה מתחת ידו", משמע שהאישה יצאה מתחת יד הבעל על ידי בית דין, ובי"ד מוציא אישה מבעלה רק בעדים. <BR/>בנוסף, הגמרא מעמידה את הברייתא כשיטת '''רבי''', שמוציא אישה מבעלה גם במידה ויש דבר מכוער. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
להלכה, '''ר"ת''' פוסק בדומה לרי"ף: '''מהבעל''' מוציאים רק בעדי טומאה. '''מהבועל''', הדין משתנה: אם יש בנים לבעל ממנה- מוציאים אותה רק בעדי טומאה, אם אין בנים מהבעל- מוציאים בקלא דפסיק ועדי טומאה, או קלא דלא פסיק ועדי דבר מכוער. | להלכה, '''ר"ת''' פוסק בדומה לרי"ף: '''מהבעל''' מוציאים רק בעדי טומאה. '''מהבועל''', הדין משתנה: אם יש בנים לבעל ממנה- מוציאים אותה רק בעדי טומאה, אם אין בנים מהבעל- מוציאים בקלא דפסיק ועדי טומאה, או קלא דלא פסיק ועדי דבר מכוער. | ||
כך פוסק '''בה"ג''' (לב, הלכות מיאון). | כך פוסק '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33538&st=&pgnum=284 (לב, הלכות מיאון)]. | ||
===שאילתות דרב אחאי=== | ===שאילתות דרב אחאי=== | ||
'''רב אחאי גאון''' בשאילתות (בלק, קלד), אומר שאם יש דבר מכוער וקלא דלא פסיק מוציאים בין מהבעל ובין מהבועל. שיטה זו נראית לכאורה תמוהה מאוד, ונגד כל מהלך הגמרא שראינו. '''ר"ת''' '''והרא"ש''' חולקים בביאור דברי השאילתות ונציג כעת את גישותיהם. | '''רב אחאי גאון''' בשאילתות (בלק, קלד), אומר שאם יש דבר מכוער וקלא דלא פסיק מוציאים בין מהבעל ובין מהבועל. שיטה זו נראית לכאורה תמוהה מאוד, ונגד כל מהלך הגמרא שראינו. '''ר"ת''' '''והרא"ש''' חולקים בביאור דברי השאילתות ונציג כעת את גישותיהם. | ||