165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
אין תקציר עריכה
| שורה 73: | שורה 73: | ||
===המאירי=== | ===המאירי=== | ||
'''המאירי''' (ד"ה אמר המאירי) מביא את שיטות '''הרא"ש''' ואת שיטת '''הרי"ף''' ולא מכריע ביניהם. אך הוא סובר שבין אם הבנים מהנטען ובין אם הבנים מהבועל-לא תצא. '''תוספות חד מקמאי''', (יבמות כד:), מביא שיטה זו בשם '''הרב"י'''. | '''המאירי''' (ד"ה אמר המאירי) מביא את שיטות '''הרא"ש''' ואת שיטת '''הרי"ף''' ולא מכריע ביניהם. אך הוא סובר שבין אם הבנים מהנטען ובין אם הבנים מהבועל-לא תצא. '''תוספות חד מקמאי''', (יבמות כד:), מביא שיטה זו בשם '''הרב"י'''. | ||
==פסיקת ההלכה בטור== | |||
'''הטור''' באבן העזר (יא), כתב שלשיטת '''ר"ת''' אישה יוצאת מבעלה בראיית הבעל ובקלא דלא פסיק, (במידה ואין לה בנים), או בעדי כיעור בלבד. בנוסף, '''הרי"ף''' לשיטתו סובר שמוציאים אישה מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק או בעדי טומאה. לשיטת '''הטור''' כך פסק '''הרא"ש'''. | |||
===הבנת הטור את שיטת הרי"ף=== | |||
דבריו של הטור מתמיהים, היות ועל פי '''הרי"ף''', אישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. השיטה שהוצגה, בה אישה יכולה לצאת מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, היא שיטת '''הרא"ש''' בביאור השאילתות. | |||
'''הבית יוסף''' (ד"ה הנחשד) אכן השיג בזה על בעל הטורים, והשיב שכנראה בעל הטורים לא דייק בלשון הרא"ש. <BR/>'''הרא"ש''' בסיום דבריו, אחרי ביאורו את שיטת השאילתות, כתב: "וכך הם דברי הרי"ף והרמב"ם". <BR/>'''בעל הטורים''' סבר ששיטות אלו שוות לגמרי, ואילו '''הרא"ש''' התכוון להשוות שיטות אלו רק בהבנת דברי רב. הן '''הרי"ף''' והן '''הרא"ש''' סוברים שרב מדבר על עדי טומאה, בניגוד ל'''ר"ת''' שסובר שמדובר בעדי כיעור, ולעניין זה שווים דברי '''הרא"ש''' ו'''הרי"ף'''. | |||
'''הבית יוסף''' מדייק את שיטתו מדברי '''הרא"ש''' שכתב: "וכך היא שיטת הרי"ף והרמב"ם", ולא: "וכן היא שיטת הרי"ף והרמב"ם". מדיוק זה משמע שהרא"ש אינו משווה אותם לגמרי, אלא רק לדבר זה. | |||
'''הט"ז''' (א) סובר שיש להגיה בדברי הטור, ולכתוב:"אבל לרב אחאי" במקום:"אבל לרב אלפס". על פי הגהה זו, '''הטור''' התכוון להתייחס לשיטת '''השאילתות''' ולא לשיטת '''הרי"ף'''. | |||
'''הדרישה''' (א) סובר שהטור אכן התכוון לשיטת הרי"ף, היות ואליבא דהדרישה הרי"ף אוסר אישה על בעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, על אף שאין בי"ד מחויב להוציא אותה מבעלה. היות וההבדל בין הבעל לבועל, הוא רק בדין כפיית ביה"ד, לא טרח הטור לכתוב אותו בהלכות. הדרישה מדייק דבר זה מלשון הטור, שכתב שזוהי שיטת הרי"ף, ולא כתב שזוהי גם שיטת הרמב"ם. לשיטת הרמב"ם אליבא דהדרישה, כל שאין בית הדין כופין להוציאה מבעלה- אינה אסורה לבעל, אלא הדבר תלוי ברצון הבעל. ובכך חולק הרמב"ם על הרי"ף. | |||
===הבנת הטור את פסיקת הרא"ש=== | |||
'''הטור''' פוסק שהרא"ש פוסק כשיטת הרי"ף. אולם, כפי שראינו לעיל, זוהי איננה שיטת הרי"ף אלא שיטת הרא"ש בדברי השאילתות. משום כך, '''הבית יוסף''' סובר שהדברים אינם מוכרעים בדברי הרא"ש, וייתכן שהרא"ש סובר כרי"ף וכרמב"ם, כפי הסברא הפשוטה שבהם. | |||
'''הרא"ש''' בתשובותיו (שו"ת הרא"ש, לב יד) אכן הכריע כדברי הרי"ף , כפי שטען '''הבית-יוסף''' , אולם '''הטור''' מעיד שהרא"ש חזר בו מפסק זה. | |||
מחלוקת זו קשורה למחלוקת בהבנת '''הטור''' את '''הרי"ף'''. על פי הטור, פירוש '''הרא"ש''' בשאילתות הוא כדברי '''הרי"ף''', משום כך הוא פוסק כ'''רא"ש''' וכ'''רי"ף''' בו זמנית. הבית יוסף סובר ש'''הרי"ף''' ו'''הרא"ש''' חלוקים, ודבריהם שווים רק לעניין דברי רב, ומשום כך בודאי היא אפשר להכריע כדברי שניהם. | |||
'''הדרישה''' (א) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''. | |||