233
עריכות
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 162: | שורה 162: | ||
נחלקו על רשי שאין הבדיקה פעולה מן התורה אלא חיובה מדרבנן.<BR/> | נחלקו על רשי שאין הבדיקה פעולה מן התורה אלא חיובה מדרבנן.<BR/> | ||
לאור שיטתם בהמשך המסכת (כ"א ע"א ד"ה ואי)מוכח שעל חמץ שאינו ידוע אין עוברים,כי חסר בתנאי העברה מכיון שאינו נחשב מצוי,<BR/>וכן פירשו במוצא גלוסקא,שדוקא כשמוצא ונודע לו | לאור שיטתם בהמשך המסכת (כ"א ע"א ד"ה ואי)מוכח שעל חמץ שאינו ידוע אין עוברים,כי חסר בתנאי העברה מכיון שאינו נחשב מצוי,<BR/>וכן פירשו במוצא גלוסקא,שדוקא כשמוצא ונודע לו עליה הרי שמכאן והלאה יעבור<BR/> באם לא יפעל כנגדה אך לא יעבור למפרע שעד אז חסר בתנאי העברה,החמץ אינו נחשב מצוי, <BR/> | ||
לכן ודאי שהבדיקה מועלת לא לעבור כי הופכת את החמץ ללא ידוע,אלא שלשיטתם לא זאת דרישת התורה,או כי במקום שיש אפשרות להיות "מלאך שרת" הרי שזו החובה,לעשות את הפעולה המרבית,<BR/>כי נתנה התורה את האפשרות לבטל שהביטול ודאי מונעה כל בעיה ,או שישנה עדיפות לבדיקה כי במקום שאפשר לברר בקלות לא סומכים על החזקה. | לכן ודאי שהבדיקה מועלת לא לעבור כי הופכת את החמץ ללא ידוע,אלא שלשיטתם לא זאת דרישת התורה,<BR/> או כי במקום שיש אפשרות להיות "מלאך שרת" הרי שזו החובה,לעשות את הפעולה המרבית,<BR/>כי נתנה התורה את האפשרות לבטל שהביטול ודאי מונעה כל בעיה ,<BR/> או שישנה עדיפות לבדיקה כי במקום שאפשר לברר בקלות לא סומכים על החזקה. | ||
ולשיטתם הבדיקה צריכה להיות ברמה שתמנע את חשש האכילה ומלכתחילה אינה פעולה מן התורה. | ולשיטתם הבדיקה צריכה להיות ברמה שתמנע את חשש האכילה ומלכתחילה אינה פעולה מן התורה. | ||
=== שיטת הטור === | === שיטת הטור === | ||
'''"דהשתא אפילו אם נשאר בבית חמץ שלא מצא אינו עובר עליו, דהוי הפקר ולא דיליה הוא"''' <BR/> לשיטתו לבדיקה אין כל תוקף שלא לעבור בב"י וחייב לבטל שמא ישאר חמץ,ואפילו אם לא ידע בו יעבור, | |||
ופירש הצל"ח שמאחר ותיקנו חכמים את חובת הבטול "הבודק צריך שיבטל" (ו ע"ב) הרי זה שלא עשה כמצוות חכמים הרי שפושע הוא <BR/>וקושיית הגמרא "וכי משכחת ליה לבטליה" שמשמע שהביטול יועיל אם ימצא גלוסקא ולא יעבור למפרע,נאמרא רק לפני שחידשו האמוראים שחייב לבטל. | ופירש הצל"ח שמאחר ותיקנו חכמים את חובת הבטול "הבודק צריך שיבטל" (ו ע"ב) הרי זה שלא עשה כמצוות חכמים הרי שפושע הוא <BR/>וקושיית הגמרא "וכי משכחת ליה לבטליה" שמשמע שהביטול יועיל אם ימצא גלוסקא ולא יעבור למפרע,נאמרא רק לפני שחידשו האמוראים שחייב לבטל. |
עריכות