112
עריכות
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
(←מקור איסור בל יראה ובל ימצא: תיקונים קלים) |
||
(29 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|סיבה=יש צורך לסגנן מחדש, ולשקול פיצול הסוגיה לכמה סוגיות}} | ||
{{מקורות|פסחים א א|פסחים ד. ה: ו:||חמץ ומצה ב-ב,טו,יט.ד-א,ב,ג.|אורח חיים תלג ח תלד ב תלז א תמ א,ד}} | |||
{{מקורות|פסחים א א|פסחים ד. ה: ו:||חמץ ומצה ב-ב,טו,יט.ד-א,ב,ג.|אורח חיים תלג ח תלד ב תלז א תמ א,ד}} | האיסור להשאיר ולקיים חמץ ברשותו בפסח והדרכים שלא לעבור בלאו זה. | ||
== מקור איסור בל יראה ובל ימצא == | == מקור איסור בל יראה ובל ימצא == | ||
איסור השהיית חמץ בפסח נאסר בתורה בשני לאוים,<BR/> | איסור השהיית חמץ בפסח נאסר בתורה בשני לאוים,<BR/> | ||
:'''"לא יראה לך חמץ בכל גבולך"'''(שמות יג יז)'''<BR/>"שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" | :'''"לא יראה לך חמץ בכל גבולך"''' (שמות יג יז)'''<BR/>"שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם"''' (שמות יב יט) | ||
הגמ'(ה ע"ב) מביאה ברייתא הדורשת פסוקים אלו ולומדת מהם את גדרי האיסור. | הגמ' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=5b&format=pdf (פסחים ה ע"ב)] מביאה ברייתא הדורשת פסוקים אלו ולומדת מהם את גדרי האיסור. | ||
:'''"לא יראה לך שאור בכל גבולך- שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה"'''<BR/>משמע שהאיסור חל רק בחמץ ששלך ושאפשר לראותו. | :'''"לא יראה לך שאור בכל גבולך- שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה"'''<BR/>משמע שהאיסור חל רק בחמץ ששלך ושאפשר לראותו. | ||
שורה 66: | שורה 61: | ||
=== שיטת ר"י === | === שיטת ר"י === | ||
'''"והא דאמרינן בנדרים הפקר בפני שלשה,מדאורייתא אין צריך"''' (תוס' דף ד: ד"ה מדאורייתא) | '''"והא דאמרינן בנדרים הפקר בפני שלשה,מדאורייתא אין צריך"''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4b&format=pdf (תוס' דף ד: ד"ה מדאורייתא)] | ||
שורה 81: | שורה 76: | ||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||
'''"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי,<BR/> שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו"'''.(רמב"ן דף ד: ד"ה אלא) <BR/> | '''"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי,<BR/> שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו"'''.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90 (רמב"ן דף ד: ד"ה אלא)] <BR/> | ||
לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. <BR/> | לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. <BR/> | ||
שורה 94: | שורה 89: | ||
'''רמב"ם:"...שיבטלו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל. ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל"''' (הל' חמץ ומצה ב,ב.)<BR/> | '''רמב"ם:"...שיבטלו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל. ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל"''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=2&halocha=2&hilite= (הל' חמץ ומצה ב,ב.)]<BR/> | ||
'''וברש"י:"בביטול בעלמא סגי אי מסיח דעתיה מינה ומשויה ליה כעפרא"'''(רש"י דף ד. ד"ה חובת הדר) | '''וברש"י:"בביטול בעלמא סגי אי מסיח דעתיה מינה ומשויה ליה כעפרא"'''[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf (רש"י דף ד. ד"ה חובת הדר)] | ||
הביטול הוא פעולה בחמץ עצמו ויוצא לפועל כיחס נפשי אל החמץ "לא יראה",ניתוק יסוד "הנראות" כאי ראיית השכל<BR/>אלא שלא הצריכו את השלב של יצאת החמץ מרשותו(כרמב"ן) ואפילו נשאר בבעלותו ככל עפר,<BR/>ואולי גם יחלקו על אפשרויות ההפקרה המחודשות של כל אחת מהשיטות ואולי זו הסיבה שנמנעו מהגדרת הביטול כהפקר(עיין רמב"ם שמהתורה הפקר בפני אחד). | הביטול הוא פעולה בחמץ עצמו ויוצא לפועל כיחס נפשי אל החמץ "לא יראה",ניתוק יסוד "הנראות" כאי ראיית השכל<BR/>אלא שלא הצריכו את השלב של יצאת החמץ מרשותו(כרמב"ן) ואפילו נשאר בבעלותו ככל עפר,<BR/>ואולי גם יחלקו על אפשרויות ההפקרה המחודשות של כל אחת מהשיטות ואולי זו הסיבה שנמנעו מהגדרת הביטול כהפקר(עיין רמב"ם שמהתורה הפקר בפני אחד). | ||
שורה 108: | שורה 103: | ||
בבלי לא מפורש האם יש איסור גם בחמץ שלו שאינו ברשותו (בעלות שישנה איזושהי הגבלה במימושה)<BR/> '''"אין לי אלא שבבתיכם,בבורות בשיחין ובמערות מניין(שעובר)?ת"ל לומר בכל גבולך" '''( | בבלי לא מפורש האם יש איסור גם בחמץ שלו שאינו ברשותו (בעלות שישנה איזושהי הגבלה במימושה)<BR/> '''"אין לי אלא שבבתיכם,בבורות בשיחין ובמערות מניין(שעובר)?ת"ל לומר בכל גבולך" '''[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=5b&format=pdf (פסחים ה:)]''' <BR/> | ||
שורה 114: | שורה 109: | ||
לעומת זאת במכילתא באו הדברים במפורש: <BR/> | לעומת זאת במכילתא באו הדברים במפורש: <BR/> | ||
:'''"בבתיכם למה נאמר. לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כפשוטו.<BR/> ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך.<BR/> יצא חמצו של ישראל ברשות הנכרי שהוא שלו ואינו ברשותו" | :'''"בבתיכם למה נאמר. לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כפשוטו.<BR/> ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך.<BR/> יצא חמצו של ישראל ברשות הנכרי שהוא שלו ואינו ברשותו"'''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/mechilta/mehilta03.pdf (מכדר"י פסחא בא פרשה י)]''' | ||
שורה 143: | שורה 138: | ||
=== שיטת הרמב"ן === | === שיטת הרמב"ן === | ||
(הבנה ג):לומד כפשט המכילתא רשות-שטח ,התורה אסרה רק חמץ מצוי,<BR/> ולכן כל חמץ שאינו נמצא | (הבנה ג):לומד כפשט המכילתא רשות-שטח ,התורה אסרה רק חמץ מצוי,<BR/> ולכן כל חמץ שאינו נמצא ברשות,אפילו חמצו הפרטי, אינו מוגדר כמצוי ולא יעבור עליו מהתורה(אך מודה הרמב"ן '''שמדרבנן''' חייב בעור)<BR/> כהוכחה לשיטתו,הסביר הרמב"ן(בפרושו לתורה י"ב י"ט)שזו הסיבה שהתורה הזכירה מקום פיזי בהגדרת איסור ב"י,בתים,וגבולין,ולא אמרה סתם לא ימצא ולא יראה.(וכן '''בר"ן ובמאירי'''). | ||
===שיטת הגאונים === | ===שיטת הגאונים === | ||
(הבנה ג):חולקים על הרמב"ן בהגדרת "מצוי",איסור לא ימצא לימד שלא על בעלות בחמץ עוברים<BR/> אלא על '''רצון בקיומו''' עוברים,כנפקד שקיבל חמץ,והרוצה בקיום החמץ אצלו החמץ מצוי ונחשב ברשותו,<BR/>לכן הוצאת כל חמץ מרשותו(בין חמץ שבבעלות מלאה בין שבאחריות )לא תועיל שלא לעבור אלא אם כן הפקיד והנפקד קבל אחריות שאז הוא דואג לקיומו ונחשב מצוי לו. | (הבנה ג):חולקים על הרמב"ן בהגדרת "מצוי",איסור לא ימצא לימד שלא על בעלות בחמץ עוברים<BR/> אלא על '''רצון בקיומו''' עוברים,כנפקד שקיבל חמץ (וודאי שבחמצו הפרטי),והרוצה בקיום החמץ אצלו החמץ מצוי ונחשב ברשותו,<BR/>לכן הוצאת כל חמץ מרשותו(בין חמץ שבבעלות מלאה בין שבאחריות )לא תועיל שלא לעבור אלא אם כן הפקיד והנפקד קבל אחריות שאז הוא דואג לקיומו ונחשב מצוי לו. | ||
=== שיטת רבינו יונה === | === שיטת רבינו יונה === | ||
שורה 159: | שורה 154: | ||
כתב בתחילת המסכת | כתב בתחילת המסכת | ||
'''"בודקין שלא לעבור בב"י וב"י'''". (רש"י דף ב. ד"ה בודקין)<BR/> | '''"בודקין שלא לעבור בב"י וב"י'''". [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf (רש"י דף ב. ד"ה בודקין)]<BR/> | ||
::כתב''' רבנו דוד''' לשיטת רש"י '''"שלא ניתנה תורה למלאכי השרת"''',<BR/> הואיל, שלא כתבה התורה דרך מסויימת להתגברות על הלאו ולא אמרה שביעור אינו מועיל אע"פ שואדי אם יבחר בבדיקה לא יגיע לודאות של 100%<BR/>הרי שכבכל התורה כולה פעולתו המריבית של האדם היא זו הנדרשת ממנו והיא המספיקה. ולכן אם ימצא חמץ ויפעל מיד נגדו הרי שלא עובר עליו כלל. | ::כתב''' רבנו דוד''' לשיטת רש"י '''"שלא ניתנה תורה למלאכי השרת"''',<BR/> הואיל, שלא כתבה התורה דרך מסויימת להתגברות על הלאו ולא אמרה שביעור אינו מועיל אע"פ שואדי אם יבחר בבדיקה לא יגיע לודאות של 100%<BR/>הרי שכבכל התורה כולה פעולתו המריבית של האדם היא זו הנדרשת ממנו והיא המספיקה. ולכן אם ימצא חמץ ויפעל מיד נגדו הרי שלא עובר עליו כלל. | ||
שורה 168: | שורה 163: | ||
===שיטת תוספות === | ===שיטת תוספות === | ||
'''"נראה לר"י דאע"ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ שלא יבא לאוכלו"''' (תוספות דף ב. ד"ה בודקין) | '''"נראה לר"י דאע"ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ שלא יבא לאוכלו"''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf (תוספות דף ב. ד"ה בודקין)] | ||
נחלקו על רשי שאין הבדיקה פעולה מן התורה אלא חיובה מדרבנן.<BR/> | נחלקו על רשי שאין הבדיקה פעולה מן התורה אלא חיובה מדרבנן.<BR/> | ||
לאור שיטתם בהמשך המסכת (כ"א ע"א ד"ה ואי)מוכח שעל חמץ שאינו ידוע אין עוברים,כי '''חסר בתנאי העברה''' מכיון שאינו נחשב מצוי,<BR/>וכן פירשו במוצא גלוסקא,שדוקא כשמוצא ונודע לו עליה הרי שמכאן והלאה יעבור<BR/> באם לא יפעל כנגדה אך לא יעבור למפרע שעד אז חסר בתנאי העברה,החמץ אינו נחשב מצוי, <BR/> | לאור שיטתם בהמשך המסכת [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=21&format=pdf (כ"א ע"א ד"ה ואי)]מוכח שעל חמץ שאינו ידוע אין עוברים,כי '''חסר בתנאי העברה''' מכיון שאינו נחשב מצוי,<BR/>וכן פירשו במוצא גלוסקא,שדוקא כשמוצא ונודע לו עליה הרי שמכאן והלאה יעבור<BR/> באם לא יפעל כנגדה אך לא יעבור למפרע שעד אז חסר בתנאי העברה,החמץ אינו נחשב מצוי, <BR/> | ||
שורה 185: | שורה 180: | ||
'''"לפיכך אם לא בטל... ומצא חמץ שהיה דעתו עליו והיה בלבו ושכחו בשעת הביעור<BR/> | '''"לפיכך אם לא בטל... ומצא חמץ שהיה דעתו עליו והיה בלבו ושכחו בשעת הביעור<BR/> | ||
'''ולא בערו הרי זה עבר על לא יראה ולא ימצא שהרי לא ביער ולא בטל"''' (חו"מ פרק ג הל' ז) | '''ולא בערו הרי זה עבר על לא יראה ולא ימצא שהרי לא ביער ולא בטל"''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=3&halocha=7&hilite= (חו"מ פרק ג הל' ז)] | ||
:הבדיקה מועילה שלא לעבור בב"י שכן עשה מה שביכולתו ומצידו אין לו חמץ במקום הראוי לראיה <BR/> | :הבדיקה מועילה שלא לעבור בב"י שכן עשה מה שביכולתו ומצידו אין לו חמץ במקום הראוי לראיה <BR/> | ||
שורה 191: | שורה 186: | ||
:ושכחו בשעת הביעור ואינו בטל מאליו מצד חוסר חשיבותו ואע"ג שאינו יודע בו כרגע הרי שזה מצד התרשלותו<BR/> | :ושכחו בשעת הביעור ואינו בטל מאליו מצד חוסר חשיבותו ואע"ג שאינו יודע בו כרגע הרי שזה מצד התרשלותו<BR/> | ||
:ואין בכך חסרון במעשה העברה <BR/> | :ואין בכך חסרון במעשה העברה <BR/> | ||
'''"דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואע"פ שאין יודע.."''' (רא"ש סי' ט') | '''"דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואע"פ שאין יודע.."''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.98 (רא"ש סי' ט')] | ||
ולכן תקנו ביטול. | ולכן תקנו ביטול. | ||
=== שיטת הטור === | === שיטת הטור === | ||
'''"דהשתא אפילו אם נשאר בבית חמץ שלא מצא אינו עובר עליו, דהוי הפקר ולאו דיליה הוא"''' (טור אורח חיים סי' תלד) | '''"דהשתא אפילו אם נשאר בבית חמץ שלא מצא אינו עובר עליו, דהוי הפקר ולאו דיליה הוא"''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C%D7%93 (טור אורח חיים סי' תלד)] | ||
לשיטתו לבדיקה אין כל תוקף שלא לעבור בב"י וחייב לבטל שמא ישאר חמץ,ואפילו אם לא ידע בו יעבור, | לשיטתו לבדיקה אין כל תוקף שלא לעבור בב"י וחייב לבטל שמא ישאר חמץ,ואפילו אם לא ידע בו יעבור, | ||
:: | ::וביאר''' רעק"א''' שקושיית הגמרא "וכי משכחת ליה לבטליה" שמשמע שהביטול יועיל אם ימצא גלוסקא ולא יעבור למפרע,<BR/> | ||
::נאמרה רק לפני שחידשו האמוראים שחייב לבטל,שאז אם עשה את המוטל עליו מן התורה לא יעבור למפרע שכן אנוס הוא,<BR/> | |||
::אך לאחר שחכמים "העלו את הרף" ותיקנו שיש לחשוש לחמץ שנשאר לאחר הבדיקה,<BR/>וקבעו את חובת הבטול "הבודק צריך שיבטל" [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6b&format=pdf (ו ע"ב)], הרי זה שלא עשה כמצוות חכמים '''פושע הוא'''<BR/> | |||
::כיון שלא עשה את המוטל עליו,ויעבור למפרע.<BR/> | |||
== חוסר נגישות מוחלט == | == חוסר נגישות מוחלט == | ||
שורה 219: | שורה 215: | ||
בדין שהשוותה הגמרא למפולת דין המפרש והיוצא בשיירה כתב '''רש"י''':''' "כשרואהו עובר עליו"''' (רש"י דף ו. ד"ה אפילו) | בדין שהשוותה הגמרא למפולת דין המפרש והיוצא בשיירה כתב '''רש"י''':''' "כשרואהו עובר עליו"''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (רש"י דף ו. ד"ה אפילו)] | ||
משמע מדבריו שכל עוד אדם נמצא בריחוק מחמצו הרי שהחמץ לא מוגדר אצלו כמצוי,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים<BR/> והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/> | משמע מדבריו שכל עוד אדם נמצא בריחוק מחמצו הרי שהחמץ לא מוגדר אצלו כמצוי,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים<BR/> והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/> | ||
שורה 261: | שורה 257: | ||
בעניין '''גוזל ונגזל בחמץ''' עיין שו"ת נו"ב מהדו"ק או"ח סי' כ. פר"ח סי' תמח. מהרי"ט אלגזי בכורות פ"ה אות מ"ג. <BR/> | בעניין '''גוזל ונגזל בחמץ''' עיין שו"ת נו"ב מהדו"ק או"ח סי' כ. פר"ח סי' תמח. מהרי"ט אלגזי בכורות פ"ה אות מ"ג. <BR/> | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פסח]] | ||
[[קטגוריה:פסחים ד.]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תלג]] |
עריכות