הבדלים בין גרסאות בדף "דבר שיש לו מתירין"

'''מחלוקת הרשב"א והר"ן'''  

וכ' הרשב"א וז"ל "ומכאן נראה לי קושיא עמש"כ הרב אלפסי ז"ל בהלכות גיד הנשה על ההיא דאמרינן בפרק כיצד צולין פת שאפאו בתנור עם צלי דאסריה רב כהנא למיכל בכותחא וקא פריש הרב אלפסי ז"ל טעמא בהלכות משום דכיון דמצי למיכליה בהדי בישרא הו"ל כדבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל ולפום מאי דאמרינן הכא ליתא דלמיכליה בבשר לעולם מישרא שרי ולמיכל בכותחא לעולם אסור וכדדחינן הכא בפירוקיה דרב אשי מהאי טעמא כן נראה לי" עכ"ל, אמנם הר"ן בנדרים נב. כ' ע"ז בסו"ד וז"ל "ומיתחזי לי דהאי דפרכי' עליה מיהא ודאי בדותא היא דהתם הכי קאמרינן דכיון דלישראל לעולם אסור למה נחמיר אצל ישראל מפני התירו של כהן אינו בדין אבל פת שאפאה עם הצלי בתנור כיון שיש לו ולכל אדם היתר בה עכשיו ראוי להחמיר בביטולה ודבר פשוט הוא" עכ"ל, ועי"ש בתו"ד שם דפת שאפאה עם הצלי בתנור עדיפא מסתם דבר שיש לו מתירין, דסתם דבר שיש לו מתירין עכשיו הוא אסור ואינו בטל משום שמותר לאחר זמן, כ"ש דבר שגם עכשיו יש לו היתר שאין יכול להתבטל, ובתרומת הדשן סי' קע' כ' כדעת הרשב"א דחתיכה שלא נמלחה ג' ימים שמותרת בצליה לא הויא דשיל"מ מטעם הנ"ל דלבשר לעולם מותר ולבישול לעולם אסור, והובא בדרכי משה שם וברמ"א עי"ש. וצ"ב יסוד מחלוקתם.