הבדלים בין גרסאות בדף "גוד או אגוד"

הוסרו 6 בתים ,  20:42, 15 בינואר 2022
מ
 
שורה 28: שורה 28:
בשיטת רש"י התבאר טעם נוסף לדין גו"א , והוא משום טענת "אי אפשי בשותפותך" וביאר '''ר' נחום''' בחידושיו (קעז) שטענת אי אפשי בשותפותך הינה בעצם טענת איסור השתמשות בממוני. שטוען אחד מן השותפים - אין רצוני שתשתמש בממוני, כלומר, מכח חלקו הנמצא בין שניהם ומשועבד לתשמיש שניהם, טוען שאינו רוצה שחבירו ישתמש בחלקו, וכמו כן שאין הוא רוצה להשתמש בשל חבירו. ולפיכך מכח טענה זו הוכרח הדבר למצוא פיתרון נוסף למצב זה. גם לרש"י א"כ בשונה מהרשב"א הרי אין דין גו"א מגיע מדין החלוקה, כלומר, מתביעה לחלוקת הממון, אלא מטענת לא ניחא לי בהשתמשותך. ולכך בא דין גו"א,  כדי לייצר יכולת פירוק השותפות בצורה שאינה פוגעת בזכויות חבירו.  
בשיטת רש"י התבאר טעם נוסף לדין גו"א , והוא משום טענת "אי אפשי בשותפותך" וביאר '''ר' נחום''' בחידושיו (קעז) שטענת אי אפשי בשותפותך הינה בעצם טענת איסור השתמשות בממוני. שטוען אחד מן השותפים - אין רצוני שתשתמש בממוני, כלומר, מכח חלקו הנמצא בין שניהם ומשועבד לתשמיש שניהם, טוען שאינו רוצה שחבירו ישתמש בחלקו, וכמו כן שאין הוא רוצה להשתמש בשל חבירו. ולפיכך מכח טענה זו הוכרח הדבר למצוא פיתרון נוסף למצב זה. גם לרש"י א"כ בשונה מהרשב"א הרי אין דין גו"א מגיע מדין החלוקה, כלומר, מתביעה לחלוקת הממון, אלא מטענת לא ניחא לי בהשתמשותך. ולכך בא דין גו"א,  כדי לייצר יכולת פירוק השותפות בצורה שאינה פוגעת בזכויות חבירו.  


======'''השוני בין שיטת הרא"ש לרש"י'''======
======השוני בין שיטת הרא"ש לרש"י======
לשניהם אמנם דין גוא"א הווי תקנה בפ"ע, לסיום השותפות, אך נראה שנחלקו בטעמים מדוע תקנו לסיום השותפות. מטעמא דרא"ש נראה שסובר שהוא משום דאין הנאה במצב הקיים, אמנם ברור  שאין הוא סובר דגו"א הוא מדין החלוקה אלא הוא תקנה של הקנאה ומכירה לחבירו, כדי שיוכל לממש זכות שכרגע אינה ממומשת.אך ל'''רש"י''' נראה לאו דווקא, אלא משום שלא רוצה להשתמש עם חבירו ביחד,( לרא"ש דין גו"א נובע מטעם חיובי יצירתי, אך לרש"י הוא נובע מטעם שלילי מציאותי)
לשניהם אמנם דין גוא"א הווי תקנה בפ"ע, לסיום השותפות, אך נראה שנחלקו בטעמים מדוע תקנו לסיום השותפות. מטעמא דרא"ש נראה שסובר שהוא משום דאין הנאה במצב הקיים, אמנם ברור  שאין הוא סובר דגו"א הוא מדין החלוקה אלא הוא תקנה של הקנאה ומכירה לחבירו, כדי שיוכל לממש זכות שכרגע אינה ממומשת.אך ל'''רש"י''' נראה לאו דווקא, אלא משום שלא רוצה להשתמש עם חבירו ביחד,( לרא"ש דין גו"א נובע מטעם חיובי יצירתי, אך לרש"י הוא נובע מטעם שלילי מציאותי)


14

עריכות