הבדלים בין גרסאות בדף "גוד או אגוד"

הוסרו 323 בתים ,  21:07, 1 בינואר 2022
מ
שורה 75: שורה 75:


===מחלוקת הרי'מגש והרא"ש===
===מחלוקת הרי'מגש והרא"ש===
שיטת ה'''רי'מיגאש'''(כמובאת ברא"ש),('''וכן רבינו יונה''') הינה שכל דין גוא"א הוא דווקא ביורשים או במי שקיבל מתנה, אך מתי שבאו בשותפות ביחד מרצונם הרי על דעתא דהכי אתי, ובעצם לשיטתו - דין גו"א  שייך רק איפה שנהיו שותפים בעל כרחם , אך כשבאו לשותפות מרצונם לא אומרים דין גו"א.                                                                                                                                                                          ובעצם יוצא לשיטת הרי'מגש שאף אחרי פסיקת רב יהודה דאית דינא דגוא"א, עדיין סברת ר' נחמן דכופה אותו להישאר בשותפות,נשארת במצבים מסויימים.                                                              '''והר"מ''' מביא דין נוסף - שלא אומרים דינא דגוד או אגוד בשדה, כיוון שרק בדבר שמשתמשים בו בשותפות  אפשר לעשות את דין גו"א,(היינו גם אחרי שהם שותפים בע"כ, רק במצבים מסויימים אפשר לדינא דגו"א) אך כשהשימוש אינו צריך להיות בשותפות, כמו בשדה שאפשר למוסרה לאריס וכדו'.. אזי בהכי לא אמרינן דין גו"א.                                                                                                                                                            והדין השני מבאר את מהות הדין הראשון והיינו, שרק מתי שלא נוח לאדם להשתמש בשותפות - אמרינן דין גו"א, על כן היכא דבאו על דעתא שיעשו שותפים יחדיו, הרי שלא אמרינן את דין גו"א, כיוון דמוכא מילתא דניחא להם בשותפות חבירם. (ומי שיורד לשותפות הרי זה כמי שאומר אי אפשי בתקנ"ח)                     
שיטת ה'''רי'מיגאש'''(כמובאת ברא"ש),('''וכן רבינו יונה''') הינה שכל דין גוא"א הוא דווקא ביורשים או במי שקיבל מתנה, אך מתי שבאו בשותפות ביחד מרצונם הרי על דעתא דהכי אתי, ובעצם לשיטתו - דין גו"א  שייך רק איפה שנהיו שותפים בעל כרחם , אך כשבאו לשותפות מרצונם לא אומרים דין גו"א.                                                                                                                                                                          ובעצם יוצא לשיטת הרי'מגש שאף אחרי פסיקת רב יהודה דאית דינא דגוא"א, עדיין סברת ר' נחמן דכופה אותו להישאר בשותפות,נשארת במצבים מסויימים. '''והר"מ''' מביא דין נוסף - שלא אומרים דינא דגוד או אגוד בשדה, כיוון שרק בדבר שמשתמשים בו בשותפות  אפשר לעשות את דין גו"א,(היינו גם אחרי שהם שותפים בע"כ, רק במצבים מסויימים אפשר לדינא דגו"א) אך כשהשימוש אינו צריך להיות בשותפות, כמו בשדה שאפשר למוסרה לאריס וכדו'.. אזי בהכי לא אמרינן דין גו"א.                                                                                                                                                            והדין השני מבאר את מהות הדין הראשון והיינו, שרק מתי שלא נוח לאדם להשתמש בשותפות - אמרינן דין גו"א, על כן היכא דבאו על דעתא שיעשו שותפים יחדיו, הרי שלא אמרינן את דין גו"א, כיוון דמוכא מילתא דניחא להם בשותפות חבירם. (ומי שיורד לשותפות הרי זה כמי שאומר אי אפשי בתקנ"ח)                     


'''והרא"ש''' קיבל את דינו הראשון, והיינו שמצד הדין של שותפים של בע"כ, באמת מודה שמעיקרא הרי לא הווי דין גו"א,(דמה שתקנו חכמים, לא תקנו בכה"ג שבאו על דעתא דהכי)                                    אך סובר שאם הוצרכו לפרק השותפות מפני דוחק וכדו'.. הרי אפשר לפרק השותפות ואיכא דין גו"א. אך בשדה סבר הרא"ש דבכל מקום שייך דין גו"א והיינו אף בשדה.   
'''והרא"ש''' קיבל את דינו הראשון, והיינו שמצד הדין של שותפים של בע"כ, באמת מודה שמעיקרא הרי לא הווי דין גו"א,(דמה שתקנו חכמים, לא תקנו בכה"ג שבאו על דעתא דהכי) אך סובר שאם הוצרכו לפרק השותפות מפני דוחק וכדו'.. הרי אפשר לפרק השותפות ואיכא דין גו"א. אך בשדה סבר הרא"ש דבכל מקום שייך דין גו"א והיינו אף בשדה.   


ונמצא שעיקר מחלוקתם היא בשדה, '''דהרי"מ'''  סבר כיוון שיכולים להשתתף בשותפות אחד עם השני בצורה נוחה, אזי גם אם הם שותפים בע"כ, בכ"ז לא אמרינן דין גו"א, דכל מה שתקנו דין גו"א הוא בדווקא היכי שלא יכולים להיות בשותפות . אך '''הרא"ש''' חלק וסבר דבכל מקום שנהיו שותפים בע"כ יכול לפרק השותפות.                                                                                                                                                                                                         ובעצם יוצא שנחלקו בדברי ר' יהודה, האם סברת ר' נחמן נדחתה לחלוטין או  ר' נחמן אינו נדחה לגמרי וסברתו נשארת, ולפי"ז האם עקירת גוף הדבר מחבירו איכא דבר פשוט או לא, וע"כ רק היכי דאי אפשר אזי אמרי דין גו"א אך היכי דאפשר שיהיו בשותפות גם בזמנים וגם בגוף הדבר – לא אומרים דין גו"א.
ונמצא שעיקר מחלוקתם היא בשדה, '''דהרי"מ'''  סבר כיוון שיכולים להשתתף בשותפות אחד עם השני בצורה נוחה, אזי גם אם הם שותפים בע"כ, בכ"ז לא אמרינן דין גו"א, דכל מה שתקנו דין גו"א הוא בדווקא היכי שלא יכולים להיות בשותפות . אך '''הרא"ש''' חלק וסבר דבכל מקום שנהיו שותפים בע"כ יכול לפרק השותפות. ובעצם יוצא שנחלקו בדברי ר' יהודה, האם סברת ר' נחמן נדחתה לחלוטין או  ר' נחמן אינו נדחה לגמרי וסברתו נשארת, ולפי"ז האם עקירת גוף הדבר מחבירו איכא דבר פשוט או לא, וע"כ רק היכי דאי אפשר אזי אמרי דין גו"א אך היכי דאפשר שיהיו בשותפות גם בזמנים וגם בגוף הדבר – לא אומרים דין גו"א.


=====ביאור מחלוקתם=====
=====ביאור מחלוקתם=====
14

עריכות