הבדלים בין גרסאות בדף "גוד או אגוד"

הוסרו 196 בתים ,  21:06, 1 בינואר 2022
מ
שורה 50: שורה 50:
'''והוא מדין החלוקה -''' ובעצם נחלקו רב יהודה ור' נחמן מהו דין החלוקה היותר טוב? ונחלקו  , האם שווי הדבר נמדד לפי ערכו או לפי גופו, רב יהודה סבר לפי ערכו, וע"כ דין חלוקה תמיד יש, אלא שבגוף הדבר אין כדי לזה וכדי לזה. וע"כ גוא"א מייצר חלוקה לא בגוף. אך ר' נחמן סבר דשווי הדבר נמדד דווקא בגופו, וע"כ אין דין גוא"א דין חלוקה כלל כיוון שאין כדי לזה וכדי לזה. אלא חלוקה לזמנים היא חלוקה.(ורב יהודה חלק).  
'''והוא מדין החלוקה -''' ובעצם נחלקו רב יהודה ור' נחמן מהו דין החלוקה היותר טוב? ונחלקו  , האם שווי הדבר נמדד לפי ערכו או לפי גופו, רב יהודה סבר לפי ערכו, וע"כ דין חלוקה תמיד יש, אלא שבגוף הדבר אין כדי לזה וכדי לזה. וע"כ גוא"א מייצר חלוקה לא בגוף. אך ר' נחמן סבר דשווי הדבר נמדד דווקא בגופו, וע"כ אין דין גוא"א דין חלוקה כלל כיוון שאין כדי לזה וכדי לזה. אלא חלוקה לזמנים היא חלוקה.(ורב יהודה חלק).  


'''והוא תקנה בפ"ע -''' ר' נחמן סבר דכל עוד אין דין חלוקה, והיינו שמקבל את גוף הדבר - הרי גוף הדבר משועבד לשימוש חבירו, וכל עוד  התובע לפירוק לא מביא אופצייה בעלת משקל משמעותי (כדי חלוקה של הדבר) הרי שחלקו משועבד לשימוש חבירו ולפיכך "שותפין נהיה בה", והיינו שסובר ר' נחמן שכופה אותו להישאר בשותפות וזה משום שחלק חבירו משועבד לשימושיו, שברגע שחבירו ילך הרי יקח עמו ג"כ את זכויות השימוש שבידו, ולפיכך הווי שיעבוד של הקרקע אליו.                                                                                                                                                                                  ולעומ"ז ר' יהודה סבר דכשמציע דין גו"א הרי זה מספיק להפקיע את השיעבוד של ממונו לחבירו , דהרי נותן בידו האפשרות לקנות את כל חלקו.(  בחידושי ר' נחום חקר בתביעת גוד לבדה בלא איגוד (קפ))
'''והוא תקנה בפ"ע -''' ר' נחמן סבר דכל עוד אין דין חלוקה, והיינו שמקבל את גוף הדבר - הרי גוף הדבר משועבד לשימוש חבירו, וכל עוד  התובע לפירוק לא מביא אופצייה בעלת משקל משמעותי (כדי חלוקה של הדבר) הרי שחלקו משועבד לשימוש חבירו ולפיכך "שותפין נהיה בה", והיינו שסובר ר' נחמן שכופה אותו להישאר בשותפות וזה משום שחלק חבירו משועבד לשימושיו, שברגע שחבירו ילך הרי יקח עמו ג"כ את זכויות השימוש שבידו, ולפיכך הווי שיעבוד של הקרקע אליו. ולעומ"ז ר' יהודה סבר דכשמציע דין גו"א הרי זה מספיק להפקיע את השיעבוד של ממונו לחבירו , דהרי נותן בידו האפשרות לקנות את כל חלקו.(  בחידושי ר' נחום חקר בתביעת גוד לבדה בלא איגוד (קפ))


==עצם דין גוא"א.==
==עצם דין גוא"א.==
14

עריכות