147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
←שיטת הריטב"א
| שורה 32: | שורה 32: | ||
=== גדר כתב === | === גדר כתב === | ||
==== שיטת הריטב"א ==== | ==== שיטת הריטב"א ==== | ||
'''הריטב"א''' מסביר שלפי רב חסדא פשוט ניתן להעמיד את המשנה בשבת בדף ק"ד עמוד ב אליבא דחכמים החולקים על רבי יהודה שסוברים שכתב על גבי כתב אינו כתב כמו שהגמרא אומרת, ושלפי זה הגמרא בדף י"ט היא גם כן רק כשיטת חכמים ולא כשיטת רבי יהודה. הריטב"א גם כן מביא שני הסברים לשיטת רב אחא בר יעקב, שבשבת מדובר רק על סיקרא על גבי דיו, שאז כו"ע מסכימים שזה לא נחשב כתב . אמנם, הריטב"א מביא הסבר אלטרנטיבי שבשבת כו"ע מסכימים שפטור בגלל ששמה התורה דווקא אסרה מלאכת מחשבת ולא משנה האם זה נחשב כתב או לא, אלא פה זה לשמה. | '''הריטב"א''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40901&st=&pgnum=29&hilite= בגיטין דף כ ע"א ד"ה דיו על גבי דיו]) מסביר שלפי רב חסדא פשוט ניתן להעמיד את המשנה בשבת בדף ק"ד עמוד ב אליבא דחכמים החולקים על רבי יהודה שסוברים שכתב על גבי כתב אינו כתב כמו שהגמרא אומרת, ושלפי זה הגמרא בדף י"ט היא גם כן רק כשיטת חכמים ולא כשיטת רבי יהודה. הריטב"א גם כן מביא שני הסברים לשיטת רב אחא בר יעקב, שבשבת מדובר רק על סיקרא על גבי דיו, שאז כו"ע מסכימים שזה לא נחשב כתב . אמנם, הריטב"א מביא הסבר אלטרנטיבי שבשבת כו"ע מסכימים שפטור בגלל ששמה התורה דווקא אסרה מלאכת מחשבת ולא משנה האם זה נחשב כתב או לא, אלא פה זה לשמה. | ||
כלומר, הריטב"א מסביר שלפי רב חסדא חכמים דורשים הבדל ממשי במציאות ממש, ולכן אפילו בספר תורה זה פסול כי לא רואים את זה וזה לא נחשב כתב. לעומת זאת, רבי יהודה סובר שלא צריך כלום, ולכן אפילו בשבת אליבא דרב חסדא רבי יהודה חולק ששם אין שום שינוי. לעומת זאת, לפי רב אחא בר יעקב, גם חכמים סוברים שלא צריך ממש לראות אלא שיהיה איזשהו שינוי אפילו אם זה הבדל מהותי-רוחני כמו ההבדל של כתב עם לשמה לכתב בלא לשמה. לכן, בספר תורה ובגט גם חכמים מסכימים שזה נחשב כתב (וחכמים פוסלים את הספר תורה מסיבה אחרת של "זה אלי ואנוהו" כפי שכתבנו לעיל). לעומת זאת רבי יהודה סובר שלא צריך שום שינוי או חידוש, ואפילו בשבת זה נחשב כתב, אלא ששמה רבי יהודה פוטר בגלל סיבה אחרת ששמה זה לא נחשב מלאכת מחשבת שלא עשו את זה במשכן. | כלומר, הריטב"א מסביר שלפי רב חסדא חכמים דורשים הבדל ממשי במציאות ממש, ולכן אפילו בספר תורה זה פסול כי לא רואים את זה וזה לא נחשב כתב. לעומת זאת, רבי יהודה סובר שלא צריך כלום, ולכן אפילו בשבת אליבא דרב חסדא רבי יהודה חולק ששם אין שום שינוי. לעומת זאת, לפי רב אחא בר יעקב, גם חכמים סוברים שלא צריך ממש לראות אלא שיהיה איזשהו שינוי אפילו אם זה הבדל מהותי-רוחני כמו ההבדל של כתב עם לשמה לכתב בלא לשמה. לכן, בספר תורה ובגט גם חכמים מסכימים שזה נחשב כתב (וחכמים פוסלים את הספר תורה מסיבה אחרת של "זה אלי ואנוהו" כפי שכתבנו לעיל). לעומת זאת רבי יהודה סובר שלא צריך שום שינוי או חידוש, ואפילו בשבת זה נחשב כתב, אלא ששמה רבי יהודה פוטר בגלל סיבה אחרת ששמה זה לא נחשב מלאכת מחשבת שלא עשו את זה במשכן. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
| לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | | לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | ||
|} | |} | ||
==== שיטת התוספות ==== | ==== שיטת התוספות ==== | ||
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=19&format=pdf '''התוספות''' בדף י"ט עמוד א ד"ה דיו על גבי דיו פטור] מסביר שגם רבי יהודה סובר שצריך שינוי כלשהו על מנת שייחשב כתב. רב חסדא ורב אחא בר יעקב חלקו האם חכמים דורשים הבדל פיזי במציאות או שאפשר אפילו להסתפק בהבדל רוחני. יוצא, שלפי שיטת רב חסדא רבי יהודה סובר שצריך הבדל רוחני ולפי חכמים פיזי, ולפי רב אחא בר יעקב שניהם מסכימים שאפילו הבדל רוחני חשיב הבדל וזה נחשב כתב, ושחכמים רק חלקו במחלוקת נקודתית לעניין ספר תורה שזה פסול בגלל שזה לא עומד בסטנדרטים של "זה אלי ואנוהו". לפי הסבר זה, רבי יהודה חולק על המשנה בשבת מפני ששם זה נראה שתמיד פטור אפילו כשיש הבדל רוחני לדוגמה אם כתב גט או ספר תורה בשבת לשמה. הסבר זה לא מסתדר אליבא דרבי יהודה ולכן רב חסדא מעמיד את המשנה שם שלא כרבי יהודה. | [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=19&format=pdf '''התוספות''' בדף י"ט עמוד א ד"ה דיו על גבי דיו פטור] מסביר שגם רבי יהודה סובר שצריך שינוי כלשהו על מנת שייחשב כתב. רב חסדא ורב אחא בר יעקב חלקו האם חכמים דורשים הבדל פיזי במציאות או שאפשר אפילו להסתפק בהבדל רוחני. יוצא, שלפי שיטת רב חסדא רבי יהודה סובר שצריך הבדל רוחני ולפי חכמים פיזי, ולפי רב אחא בר יעקב שניהם מסכימים שאפילו הבדל רוחני חשיב הבדל וזה נחשב כתב, ושחכמים רק חלקו במחלוקת נקודתית לעניין ספר תורה שזה פסול בגלל שזה לא עומד בסטנדרטים של "זה אלי ואנוהו". לפי הסבר זה, רבי יהודה חולק על המשנה בשבת מפני ששם זה נראה שתמיד פטור אפילו כשיש הבדל רוחני לדוגמה אם כתב גט או ספר תורה בשבת לשמה. הסבר זה לא מסתדר אליבא דרבי יהודה ולכן רב חסדא מעמיד את המשנה שם שלא כרבי יהודה. | ||