הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

גדר כתב (עריכה)

גרסה מ־18:35, 5 באפריל 2018

הוסרו 259 בתים , 18:35, 5 באפריל 2018

אין תקציר עריכה

Egb 2006

147

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == כתב על גבי כתב ==
 === הסתירה בגמרות ===
-[https://www.sefaria.org.il/Gittin.19a.8?lang=he&with=all&lang2=he| בגיטין בדף י"ט עמוד א] כתוב שדיו על גבי סיקרא (סיקרא זהו דיו אדום חלש, ודיו הכוונה לדיו שחור חזק) בשבת עובר על שתיים, משום מוחק את הסיקרא ומשום כותב עם הדיו. דיו על גבי דיו, וסיקרא על גבי סיקרא פטור לגמרי. וסיקרא על גבי דיו, מחלוקת האם חייב משום מוחק או שמא זה מקלקל. בהמשך הגמרא שם, הגמרא מעלה שאלה ששאל ריש לקיש את רבי יוחנן האם עבור עדים אנאלפביתים  ניתן לכתוב עבורם בסיקרא והם יעברו מעל זה עם דיו שהוא יותר חזק, האם כתב עליון זה נחשב כתב או לא? רבי יוחנן עונה לו שזה לא נחשב. ריש לקיש תמה על כך, שהרי לעניין שבת רבי יוחנן סובר שזה כן נחשב כתב. רבי יוחנן לו "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה?!". [https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Gittin.19a.11.3?lang=he| רש"י] מסביר זאת, שגם לעניין שבת, אנחנו מסתפקים האם זה נחשב כתב או לא, ולכן אם מישהו יכתוב כך בשבת הוא לא יקריב קרבן מחשש לחולין בעזרה, ולכן גם פה הולכים לחומרא ולא משתמשים בזה עבור גט אשה מחשש שזה לא נחשב כתב.
+[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=19&format=pdf| בגיטין בדף י"ט עמוד א] כתוב שדיו על גבי סיקרא (סיקרא זהו דיו אדום חלש, ודיו הכוונה לדיו שחור חזק) בשבת עובר על שתיים, משום מוחק את הסיקרא ומשום כותב עם הדיו. דיו על גבי דיו, וסיקרא על גבי סיקרא פטור לגמרי. וסיקרא על גבי דיו, מחלוקת האם חייב משום מוחק או שמא זה מקלקל. בהמשך הגמרא שם, הגמרא מעלה שאלה ששאל ריש לקיש את רבי יוחנן האם עבור עדים אנאלפביתים  ניתן לכתוב עבורם בסיקרא והם יעברו מעל זה עם דיו שהוא יותר חזק, האם כתב עליון זה נחשב כתב או לא? רבי יוחנן עונה לו שזה לא נחשב. ריש לקיש תמה על כך, שהרי לעניין שבת רבי יוחנן סובר שזה כן נחשב כתב. רבי יוחנן לו "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה?!". רש"י בד"ה נעשה מעשה, מסביר שגם לעניין שבת, אנחנו מסתפקים האם זה נחשב כתב או לא, ולכן אם מישהו יכתוב כך בשבת הוא לא יקריב קרבן מחשש לחולין בעזרה, ולכן גם פה הולכים לחומרא ולא משתמשים בזה עבור גט אשה מחשש שזה לא נחשב כתב.
-לעומת זאת, [https://www.sefaria.org.il/Gittin.20a.4?lang=he&with=all&lang2=he| בגיטין בדף כ' עמוד א] כתוב שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בעניין מקרה בו אדם כתב ספר תורה ולא כתב אזכרה של שם ה' לשמה, האם הוא יכול לחזור עליה שוב עם דיו ולקדש אותה או לא. רבי יהודה סובר שכן, וחכמים סוברים שלא. רב חסדא תולה מחלוקת זו במחלוקת האם לעבור עם קולמוס על גט ולהפוך אותה ללשמה לאחר שנכתב במקור שלא לשמה. לעומת זאת, רב אחא בר יעקב טוען שהשוואה זו איננה נכונה בהכרח מכיוון שיכול להיות שמדובר פה במחלוקת ממוקדת יותר והם חולקים פשוט האם זה בסדר מבחינת "זה אלי ואנוהו" אבל בכללי גם חכמים מסכימים שזה בסדר לעבור עם קולמוס ולקדש, או להפוך את הגט ללשמה.
+לעומת זאת, [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=20&format=pdf| בגיטין בדף כ' עמוד א] כתוב שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בעניין מקרה בו אדם כתב ספר תורה ולא כתב אזכרה של שם ה' לשמה, האם הוא יכול לחזור עליה שוב עם דיו ולקדש אותה או לא. רבי יהודה סובר שכן, וחכמים סוברים שלא. רב חסדא תולה מחלוקת זו במחלוקת האם לעבור עם קולמוס על גט ולהפוך אותה ללשמה לאחר שנכתב במקור שלא לשמה. לעומת זאת, רב אחא בר יעקב טוען שהשוואה זו איננה נכונה בהכרח מכיוון שיכול להיות שמדובר פה במחלוקת ממוקדת יותר והם חולקים פשוט האם זה בסדר מבחינת "זה אלי ואנוהו" אבל בכללי גם חכמים מסכימים שזה בסדר לעבור עם קולמוס ולקדש, או להפוך את הגט ללשמה.
-בנוסף, כתוב [https://www.sefaria.org.il/Shabbat.104b.2?lang=he&with=all&lang2=he| בשבת ק"ד עמוד ב], המשנה שם מונה בין אחרים את כתב על גבי כתב ככתב שהוא פטור עליו.  הגמרא שם כותבת שרב חסדא סובר שזוהי לא דעת רבי יהודה שהבאנו לעיל כי רבי יהודה סובר שכתב על גבי כתב כן נחשב כתב, שהרי התיר לעבור על גבי האזכרות שוב כדי לקדשם. לפי שיטת רב אחא בר יעקב המשנה פה מאוד קשה שהרי לשיטתו כו"ע מסכימים שכתב על גבי כתב נחשב כתב.
+בנוסף, כתוב [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=104b&format=pdf| בשבת ק"ד עמוד ב], המשנה שם מונה בין אחרים את כתב על גבי כתב ככתב שהוא פטור עליו.  הגמרא שם כותבת שרב חסדא סובר שזוהי לא דעת רבי יהודה שהבאנו לעיל כי רבי יהודה סובר שכתב על גבי כתב כן נחשב כתב, שהרי התיר לעבור על גבי האזכרות שוב כדי לקדשם. לפי שיטת רב אחא בר יעקב המשנה פה מאוד קשה שהרי לשיטתו כו"ע מסכימים שכתב על גבי כתב נחשב כתב.
 === גדר כתב ===
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 |}
 ==== שיטת התוספות ====
-[https://www.sefaria.org.il/Tosafot_on_Gittin.19a.8.1?lang=he| התוספות בדף י"ט עמוד א ד"ה דיו על גבי דיו פטור] מסביר שגם רבי יהודה סובר שצריך שינוי כלשהו על מנת שייחשב כתב. רב חסדא ורב אחא בר יעקב חלקו האם חכמים דורשים הבדל פיזי במציאות או שאפשר אפילו להסתפק בהבדל רוחני. יוצא, שלפי שיטת רב חסדא רבי יהודה סובר שצריך הבדל רוחני ולפי חכמים פיזי, ולפי רב אחא בר יעקב שניהם מסכימים שאפילו הבדל רוחני חשיב הבדל וזה נחשב כתב, ושחכמים רק חלקו במחלוקת נקודתית לעניין ספר תורה שזה פסול בגלל שזה לא עומד בסטנדרטים של "זה אלי ואנוהו". לפי הסבר זה, רבי יהודה חולק על המשנה בשבת מפני ששם זה נראה שתמיד פטור אפילו כשיש הבדל רוחני לדוגמה אם כתב גט או ספר תורה בשבת לשמה. הסבר זה לא מסתדר אליבא דרבי יהודה ולכן רב חסדא מעמיד את המשנה שם שלא כרבי יהודה. לפי רב אחא בר יעקב, הגמרא שם היא קשה, שהרי גם אליבא דחכמים הבדל רוחני אמור להיחשב ככתב. התוספות אכן נדחקים ואומרים שבשבת באמת מדובר על כתב בלי שום שינוי, ואם היה כותב גט או ספר תורה בשבת זה באמת היה נחשב כתב והיה חייב עליה. על פי הסבר זה רב אחא בר יעקב מסביר את המשנה בשבת לכו"ע.
+[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=19&format=pdf  התוספות בדף י"ט עמוד א ד"ה דיו על גבי דיו פטור] מסביר שגם רבי יהודה סובר שצריך שינוי כלשהו על מנת שייחשב כתב. רב חסדא ורב אחא בר יעקב חלקו האם חכמים דורשים הבדל פיזי במציאות או שאפשר אפילו להסתפק בהבדל רוחני. יוצא, שלפי שיטת רב חסדא רבי יהודה סובר שצריך הבדל רוחני ולפי חכמים פיזי, ולפי רב אחא בר יעקב שניהם מסכימים שאפילו הבדל רוחני חשיב הבדל וזה נחשב כתב, ושחכמים רק חלקו במחלוקת נקודתית לעניין ספר תורה שזה פסול בגלל שזה לא עומד בסטנדרטים של "זה אלי ואנוהו". לפי הסבר זה, רבי יהודה חולק על המשנה בשבת מפני ששם זה נראה שתמיד פטור אפילו כשיש הבדל רוחני לדוגמה אם כתב גט או ספר תורה בשבת לשמה. הסבר זה לא מסתדר אליבא דרבי יהודה ולכן רב חסדא מעמיד את המשנה שם שלא כרבי יהודה. לפי רב אחא בר יעקב, הגמרא שם היא קשה, שהרי גם אליבא דחכמים הבדל רוחני אמור להיחשב ככתב. התוספות אכן נדחקים ואומרים שבשבת באמת מדובר על כתב בלי שום שינוי, ואם היה כותב גט או ספר תורה בשבת זה באמת היה נחשב כתב והיה חייב עליה. על פי הסבר זה רב אחא בר יעקב מסביר את המשנה בשבת לכו"ע.
 לסיכום השיטות על גדר כתב על פי התוספות הם כדלהלן:
 {| class="wikitable" border="1"
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 |}
 ===== קושית המהרש"א =====
-המהרש"א מקשה על על שיטת התוספות שלפי הסבר זה יוצא שתשובת רבי יוחנן לריש לקיש שדיו על גבי סיקרא לא מועיל עבור חתימות העדים היא אך ורק בשיטת חכמים אליבא דרב חסדא שסוברים שצריך חידוש פיזי. ושמה רבי יוחנן מסתפק האם דיו על גבי סיקרא זה מספיק חידוש פיזי על מנת שזה ייחשב כתב או לא. השאלה שם שבה הסתפק רבי יוחנן היא האם רק שחור על גבי לבן נחשב חידוש פיזי או שגם דיו על גבי סיקרא שזה פחות חידוש פיזי, האם גם שם סוברים חכמים שזה נחשב חידוש.
+[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37280&st=&pgnum=9  המהרש"א] מקשה על על שיטת התוספות שלפי הסבר זה יוצא שתשובת רבי יוחנן לריש לקיש שדיו על גבי סיקרא לא מועיל עבור חתימות העדים היא אך ורק בשיטת חכמים אליבא דרב חסדא שסוברים שצריך חידוש פיזי. ושמה רבי יוחנן מסתפק האם דיו על גבי סיקרא זה מספיק חידוש פיזי על מנת שזה ייחשב כתב או לא. השאלה שם שבה הסתפק רבי יוחנן היא האם רק שחור על גבי לבן נחשב חידוש פיזי או שגם דיו על גבי סיקרא שזה פחות חידוש פיזי, האם גם שם סוברים חכמים שזה נחשב חידוש.
-[https://www.sefaria.org.il/Maharam_Shif_on_Gittin.19a?lang=he| המהר"ם שיף] מקשה על כך שהרי התוספות ניסו להעמיד את הגמרא בדף י"ט אליבא דכולי עלמא, ועכשיו על פי הסבר המהרש"א שזה רק כחכמים אליבא דרב חסדא, זה לא עונה על קושית התוספות. המהר"ם שיף והתורת גיטין מתרץ שיש להבחין בין כתיבה לחתימה. זאת מפני שכשכותבים כתב על גבי הכתב הכתב העיקרי הוא התחתון. כשאדם עובר עליו עוד פעם עם קולמוס על מנת לקדשו הוא בסה"כ מתקן את הכתב התחתון שכבר קיים ומחיל בו "לשמה". בעצם נוצר מצב שהדיו העליון איננו משמעותי והוא רק מתחלחל לתוך הכתב התחתון. כתוצאה מתהליך זו, הכתב העליון לא נחשב כתב בפני עצמו. לכן, כשהעדים עוברים עם קולמוס על גבי כתב תחתון הם אינם באמת כותבים אלא רק מתקנים כתב שכבר קיים, שאז אדם שאיננו בר עדות (כקטן או שהוא מינה דווקא את העדים כעדים ולא מישהו אחר), כותב את הכתב התחתון. לכן, יוצא שהעדים אינם חותמים בכלל וממילא החתימות פסולות שדרוש שהעדים יהיו אלה שיחתמו בפועל.
+[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44753&st=&pgnum=169  המהר"ם שיף] מקשה על כך שהרי התוספות ניסו להעמיד את הגמרא בדף י"ט אליבא דכולי עלמא, ועכשיו על פי הסבר המהרש"א שזה רק כחכמים אליבא דרב חסדא, זה לא עונה על קושית התוספות. המהר"ם שיף והתורת גיטין מתרץ שיש להבחין בין כתיבה לחתימה. זאת מפני שכשכותבים כתב על גבי הכתב הכתב העיקרי הוא התחתון. כשאדם עובר עליו עוד פעם עם קולמוס על מנת לקדשו הוא בסה"כ מתקן את הכתב התחתון שכבר קיים ומחיל בו "לשמה". בעצם נוצר מצב שהדיו העליון איננו משמעותי והוא רק מתחלחל לתוך הכתב התחתון. כתוצאה מתהליך זו, הכתב העליון לא נחשב כתב בפני עצמו. לכן, כשהעדים עוברים עם קולמוס על גבי כתב תחתון הם אינם באמת כותבים אלא רק מתקנים כתב שכבר קיים, שאז אדם שאיננו בר עדות (כקטן או שהוא מינה דווקא את העדים כעדים ולא מישהו אחר), כותב את הכתב התחתון. לכן, יוצא שהעדים אינם חותמים בכלל וממילא החתימות פסולות שדרוש שהעדים יהיו אלה שיחתמו בפועל.
 הרב ליכטנשטיין<ref>בשיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 95-96</ref> מקשה על שיטת המהר"ם שיף, שלפי שיטתו לא ברור מדוע רב חסדא היה צריך להעמיד את המשנה בשבת רק אליבא דחכמים ולא כרבי יהודה, הרי אם זה רק מתקן את הכתב התחתון מדוע הוא חייב אפילו לשיטת רבי יהודה? הרי הוא לא כתב בסופו של דבר. הרא"ל מתרץ את קושייתו ואומר שבשבת רבי יהודה באמת גם מחייב משום מתקן כתב, ומכליל גם את זה במלאכת כתיבה.
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק מסביר שהמהרש"א לא קיבל הסבר זה,כי עדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19253&st=&pgnum=281&hilite=| הפני יהושע] לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים. נראה לומר דווקא ששיטת המהרש"א מסתדר יותר שהרי בתוספות בשבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר רב חסדא כתוב במפורש שהכתב העליו מהווה כתב ולא רק מכשיר לכתב התחתון, וכן כתב המשנת יעקב על הרמב"ם (שבת פי"א הט"ז).
-אמנם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%91_%D7%92 בירושלמי גיטין פ"ב ה"ג] כתוב שריש לקיש מתיר לעדים לכתוב אפילו בסיקרא על גבי דיו. לפי זה נראה לומר שהוא מגדיר את כתב באופן שונה.
+אמנם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14142&st=&pgnum=249 בירושלמי גיטין פ"ב ה"ג] כתוב שריש לקיש מתיר לעדים לכתוב אפילו בסיקרא על גבי דיו. לפי זה נראה לומר שהוא מגדיר את כתב באופן שונה.
 ==== שיטת הרמב"ם ====
 ====== הסתירה ברמב"ם ======
-[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%98%D7%96 במשנה תורה בהלכות שבת פרק יא הלכה טז] כתוב שהכותב בשבת בדיו על גבי סיקרא חייב משום שניים, אחת משום מוחק ואחת משום כותב. לעומת זאת, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%93 בהלכות גירושין פרק ג הלכה ד], כותב הרמב"ם שכל העברת קולמוס כדי לתקן אותה לשמה אין זה גט. לכאורה, יש סתירה בין המקורות, שהרי בשבת נראה שבדיו על גבי סיקרא נחשב הכתב השני לכתב, ואילו במקור השני לגבי גט מסתימת דברי הרמב"ם נראה מסתימת הרמב"ם שלא חילק בין דיו על גבי דיו לבין דיו על גבי סיקרא ששניהם פסולים ואינם נחשבים כתב. בנוסף, כותב הרמב"ם [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%90_%D7%9B%D7%92 בהלכות גירושין פרק א הלכה כג] לגבי עדים אנאלפביתים שצריכים לחתום על הגט, שלא ניתן לעשות זאת באמצעות דיו על גבי סיקרא אלא רק דיו על גבי רוק שזה דבר שלא מתקיים. כלומר, גם מפה נראה שהרמב"ם הכריע שדיו על גבי סיקרא לא נחשב לכתב בפני עצמו. בנוסף, לכאורה פסיקת הרמב"ם בשבת סותרת הגמרא בשבת קד ע"ב שכותבת שכתב על גבי כתב פטור, ופה הרמב"ם פסק שחייב.
+[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11791&st=&pgnum=262  במשנה תורה בהלכות שבת פרק יא הלכה טז] כתוב שהכותב בשבת בדיו על גבי סיקרא חייב משום שניים, אחת משום מוחק ואחת משום כותב. לעומת זאת, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19402&st=&pgnum=141  בהלכות גירושין פרק ג הלכה ד], כותב הרמב"ם שכל העברת קולמוס כדי לתקן אותה לשמה אין זה גט. לכאורה, יש סתירה בין המקורות, שהרי בשבת נראה שבדיו על גבי סיקרא נחשב הכתב השני לכתב, ואילו במקור השני לגבי גט מסתימת דברי הרמב"ם נראה מסתימת הרמב"ם שלא חילק בין דיו על גבי דיו לבין דיו על גבי סיקרא ששניהם פסולים ואינם נחשבים כתב. בנוסף, כותב הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19402&st=&pgnum=131 בהלכות גירושין פרק א הלכה כג] לגבי עדים אנאלפביתים שצריכים לחתום על הגט, שלא ניתן לעשות זאת באמצעות דיו על גבי סיקרא אלא רק דיו על גבי רוק שזה דבר שלא מתקיים. כלומר, גם מפה נראה שהרמב"ם הכריע שדיו על גבי סיקרא לא נחשב לכתב בפני עצמו. בנוסף, לכאורה פסיקת הרמב"ם בשבת סותרת הגמרא בשבת קד ע"ב שכותבת שכתב על גבי כתב פטור, ופה הרמב"ם פסק שחייב.
 ====== הסברים של שיטת הרמב"ם ======