147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
←הסברים של שיטת הרמב"ם
| שורה 74: | שורה 74: | ||
הגרי"ד סולוביצ'יק המובא במחברתו של הרב שכטר ובשיעורי הרב ליכטנשטיין<ref>שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 91</ref>, שאין לדמות שבת לגט מפני שבשבת התורה הקפידה על מלאכת מחשבת. "מלאכת מחשבת אסרה התורה". בשבת עוברים על מלאכת כתיבה במעשה הכתיבה. מלאכות שבת היא בגברא. לאדם אסור לעשות מלאכה, אך אין בעיה בכך שהמלאכה תיעשה. לעומת זאת בגט צריך לעשות זאת בחפצא. הכתב עצמו זה מה שמשנה. לכן זה תלוי מה נחשב כתב ומה לא. תירוץ זה מופיע גם במרכבת משנה אלפנדארי. | הגרי"ד סולוביצ'יק המובא במחברתו של הרב שכטר ובשיעורי הרב ליכטנשטיין<ref>שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 91</ref>, שאין לדמות שבת לגט מפני שבשבת התורה הקפידה על מלאכת מחשבת. "מלאכת מחשבת אסרה התורה". בשבת עוברים על מלאכת כתיבה במעשה הכתיבה. מלאכות שבת היא בגברא. לאדם אסור לעשות מלאכה, אך אין בעיה בכך שהמלאכה תיעשה. לעומת זאת בגט צריך לעשות זאת בחפצא. הכתב עצמו זה מה שמשנה. לכן זה תלוי מה נחשב כתב ומה לא. תירוץ זה מופיע גם במרכבת משנה אלפנדארי. | ||
[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=52386&rid=1358 | [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=52386&rid=1358 בשו"ת ברוך השם] כתוב הסבר אחר לביטוי של "מלאכת מחשבת אסרה התורה". הוא מסביר שבשבת, אין אנו עוסקים מה נחשב לכתב ומה לא באופן פורמלי, אלא רק מה נחשב למלאכה, מה אנשים עשויים לעשות כמלאכה. יוצא אם כן, שדיו על גבי דיו זה לא דבר שאנשים עושים כמלאכה כי זה מיותר שהרי זה לא מוסיף שום דבר, ולכן במקרה זה פטור. לעומת זאת בדיו על גבי סיקרא, אנשים עשויים לעשות את זה כמלאכה על מנת להדגיש את הכתב, ולכן במקרה כזה חייב. באופן דומה אדם העושה מלאכה בשינוי זה לא דרך עשיית מלאכה ולכן פטור מדאורייתא. לעומת זאת, בגיטין וסת"ם כל השאלה היא האם זה מוגדר באופן פורמלי ככתב. לכן, דיו עעל גבי סיקרא שבאופן פורמלי על פי הגדרת כתב לא נחשב ככתב - זה פסול לגט. לפי זה הביטוי "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה" הכוונה שאמנם אנחנו מדמין אותה במחשבתנו ככתב, אנחנו לא נעשה מעשה ונחשיב את זה בכתב ממש כי אין זה נחשב כתב באופן פורמלי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 במרכבת המשנה] (הלכות שבת פי"א הט"ז) גם כן כתוב מעין זה שדיו על גבי סיקרא אכן לא נחשב לכותב, אך זה דומה מספיק כך שזה נחשב תולדה של מלאכת כותב ולכן חייב עליה בשבת. לעומת זאת, בגיטין יש צורך בכתיבה ממש, ולכן זה פוסל את הגט. | ||
הרב שלמה קלוגר ([http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=16643&rid=1358 בבנין שלמה על המשנה תורה הלכות שבת פי"א הט"ז] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 וטוב טעם דעת מהדורא קמא סימן רמ"ה עמ' צח]) מסביר שכתב על גבי כתב נחשב לכתב, אך זה גורם לחציצה. התורה מצריכה שגט יהיה כתוב לשם האשה הספציפית אותו הבעל רוצה לגרש. על מנת להחיל את מחשבת ה"לשמה" הזה בגט יש צורך לעשות זאת בשעת הכתיבה על הגט. אך מפני שיש חציצה של הסיקרא הדיו לא מחיל את הלשמה שלה בתוך הגט. בעצם, דיו על גבי סיקרא נחשב לכתב אך אין צורך לעשות שום החלת מחשבת לשמה בשבת בשביל להתחייב במלאכת כותב, ולכן הוא חייב. לעומת זאת בגט, על מנת שזה יהיה כשר יש צורך לעשות זאת לשמה. בדיו על גבי דיו לעומת זאת אין שום תיקון של השכבת דיו העליונה, אז זה אפילו לא נחשב לכתב ולכן אפילו בשבת פטור. | הרב שלמה קלוגר ([http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=16643&rid=1358 בבנין שלמה על המשנה תורה הלכות שבת פי"א הט"ז] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 וטוב טעם דעת מהדורא קמא סימן רמ"ה עמ' צח]) מסביר שכתב על גבי כתב נחשב לכתב, אך זה גורם לחציצה. התורה מצריכה שגט יהיה כתוב לשם האשה הספציפית אותו הבעל רוצה לגרש. על מנת להחיל את מחשבת ה"לשמה" הזה בגט יש צורך לעשות זאת בשעת הכתיבה על הגט. אך מפני שיש חציצה של הסיקרא הדיו לא מחיל את הלשמה שלה בתוך הגט. בעצם, דיו על גבי סיקרא נחשב לכתב אך אין צורך לעשות שום החלת מחשבת לשמה בשבת בשביל להתחייב במלאכת כותב, ולכן הוא חייב. לעומת זאת בגט, על מנת שזה יהיה כשר יש צורך לעשות זאת לשמה. בדיו על גבי דיו לעומת זאת אין שום תיקון של השכבת דיו העליונה, אז זה אפילו לא נחשב לכתב ולכן אפילו בשבת פטור. | ||