הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

[http://etzion.org.il/he/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A7-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90 '''הרב טרגין בשם הגרי"ד סולוביצ'יק'''] כותב שהסבר זה קשה כי הגמרא שם מדמה את הגיטין לציץ, ומהפסוק לעיל נראה שרק צריך מציאות של כתב, ולאו דווקא שיהיה מעשה של כתיבה שמשמעותו של מכתב לכאורה רק כוללת את הצורך שזה יהיה כתב אבל לאו דווקא מעשה כתיבה.  

[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=19&format=pdf| '''בגיטין בדף י"ט עמוד א'''] כתוב שדיו על גבי סיקרא (סיקרא זהו דיו אדום חלש, ודיו הכוונה לדיו שחור חזק) בשבת עובר על שתיים, משום מוחק את הסיקרא ומשום כותב עם הדיו. דיו על גבי דיו, וסיקרא על גבי סיקרא פטור לגמרי. וסיקרא על גבי דיו, מחלוקת האם חייב משום מוחק או שמא זה מקלקל. בהמשך הגמרא שם, הגמרא מעלה שאלה ששאל ריש לקיש את רבי יוחנן האם עבור עדים אנאלפביתים  ניתן לכתוב עבורם בסיקרא והם יעברו מעל זה עם דיו שהוא יותר חזק, האם כתב עליון זה נחשב כתב או לא? רבי יוחנן עונה לו שזה לא נחשב. ריש לקיש תמה על כך, שהרי לעניין שבת רבי יוחנן סובר שזה כן נחשב כתב. רבי יוחנן לו "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה?!". '''רש"י''' בד"ה נעשה מעשה, מסביר שגם לעניין שבת, אנחנו מסתפקים האם זה נחשב כתב או לא, ולכן אם מישהו יכתוב כך בשבת הוא לא יקריב קרבן מחשש לחולין בעזרה, ולכן גם פה הולכים לחומרא ולא משתמשים בזה עבור גט אשה מחשש שזה לא נחשב כתב.   

לעומת זאת, [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=20&format=pdf| '''בגיטין בדף כ' עמוד א'''] כתוב שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בעניין מקרה בו אדם כתב ספר תורה ולא כתב אזכרה של שם ה' לשמה, האם הוא יכול לחזור עליה שוב עם דיו ולקדש אותה או לא. רבי יהודה סובר שכן, וחכמים סוברים שלא. רב חסדא תולה מחלוקת זו במחלוקת האם לעבור עם קולמוס על גט ולהפוך אותה ללשמה לאחר שנכתב במקור שלא לשמה. לעומת זאת, רב אחא בר יעקב טוען שהשוואה זו איננה נכונה בהכרח מכיוון שיכול להיות שמדובר פה במחלוקת ממוקדת יותר והם חולקים פשוט האם זה בסדר מבחינת "זה אלי ואנוהו" אבל בכללי גם חכמים מסכימים שזה בסדר לעבור עם קולמוס ולקדש, או להפוך את הגט ללשמה.  

בנוסף, כתוב '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=104b&format=pdf| בשבת ק"ד עמוד ב]''', המשנה שם מונה בין אחרים את כתב על גבי כתב ככתב שהוא פטור עליו.  הגמרא שם כותבת שרב חסדא סובר שזוהי לא דעת רבי יהודה שהבאנו לעיל כי רבי יהודה סובר שכתב על גבי כתב כן נחשב כתב, שהרי התיר לעבור על גבי האזכרות שוב כדי לקדשם. לפי שיטת רב אחא בר יעקב המשנה פה מאוד קשה שהרי לשיטתו כו"ע מסכימים שכתב על גבי כתב נחשב כתב.