הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

נוספו 785 בתים ,  15:35, 9 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
שורה 85: שורה 85:


'''הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק''' מסביר שהמהרש"א לא קיבל הסבר זה,כי עדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19253&st=&pgnum=281&hilite=| הפני יהושע] לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים. נראה לומר דווקא ששיטת המהרש"א מסתדר יותר שהרי בתוספות בשבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר רב חסדא כתוב במפורש שהכתב העליו מהווה כתב ולא רק מכשיר לכתב התחתון, וכן כתב המשנת יעקב על הרמב"ם (שבת פי"א הט"ז).  
'''הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק''' מסביר שהמהרש"א לא קיבל הסבר זה,כי עדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19253&st=&pgnum=281&hilite=| הפני יהושע] לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים. נראה לומר דווקא ששיטת המהרש"א מסתדר יותר שהרי בתוספות בשבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר רב חסדא כתוב במפורש שהכתב העליו מהווה כתב ולא רק מכשיר לכתב התחתון, וכן כתב המשנת יעקב על הרמב"ם (שבת פי"א הט"ז).  
אמנם, '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14142&st=&pgnum=249 ירושלמי גיטין פ"ב ה"ג]) כתוב שריש לקיש מתיר לעדים לכתוב אפילו בסיקרא על גבי דיו. לפי זה נראה לומר שהוא מגדיר את כתב באופן שונה.


==== שיטת הרמב"ם ====
==== שיטת הרמב"ם ====
שורה 221: שורה 219:


שאלה זו תלויה, בחלקה במחלוקת רש"י ותוספות ביחס למעמד האותיות שבקשרים. לדעת רש"י מצטרפת השי"ן עם קשר הדל"ת שבתפילין של ראש ועם קשר היו"ד שבשל יד לשם ש-די, ואם כן ודאי יש לה דין כתב, ואילו לדעת תוספות, שקשרי הדל"ת והיו"ד אינם הלכה למשה מסיני, יש מקום להסתפק אם השי"ן שבתפילין של ראש נחשבת באמת לכתב. ומדברי '''הגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=28b&format=pdf שבת כח ע"ב]) שדין "למען תהיה תורת ה' בפיך" מתייחס לשי"ן משמע שפיר שיש לשי"ן דין כתב ודין תורת ה'.
שאלה זו תלויה, בחלקה במחלוקת רש"י ותוספות ביחס למעמד האותיות שבקשרים. לדעת רש"י מצטרפת השי"ן עם קשר הדל"ת שבתפילין של ראש ועם קשר היו"ד שבשל יד לשם ש-די, ואם כן ודאי יש לה דין כתב, ואילו לדעת תוספות, שקשרי הדל"ת והיו"ד אינם הלכה למשה מסיני, יש מקום להסתפק אם השי"ן שבתפילין של ראש נחשבת באמת לכתב. ומדברי '''הגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=28b&format=pdf שבת כח ע"ב]) שדין "למען תהיה תורת ה' בפיך" מתייחס לשי"ן משמע שפיר שיש לשי"ן דין כתב ודין תורת ה'.
== מסקנה ==
ניתן לראות מכתב על גבי כתב מה נחשב לחידוש, ומה לא נחשב לחידוש על פי כל שיטה, מה זה נחשב לכתוב משהו, מהי משמעות הפעולה הזאת. האם יכול להיות כתב שמוסיף משהו שאנחנו לא בהכרח רואים בעיניים. בכתב בלוע מודגשת הנקודה של מה נחשב למהות הכתב, האם זה בא רק כדי להעביר מסר ובלי זה זה לא יכול להיחשב כתב, או שלא בהכרח אלא יש לאותיות משמעות עצמית גם בלי העברת מידע. בחק תכות מודשת הנקודה של זה שיצירת הכתב היא לא רק מתבטאת בתוצאה של הכתב אלא גם בתהליך יצירתה.
המסקנה היא שכתב איננו מהווה בסה"כ הצגה של מידע גרידא אלא יש משמעות לתהליך יצירתה וגם בתוצאה הכתב הוא לא בהכרח רק מה שניתן לראות בעין.
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
<references />
<references />
147

עריכות