147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
←מקור מהפסוקים
| שורה 16: | שורה 16: | ||
# כתוב בפסוק (דברים כח לו) "קדש לה' ", שזה כאזכרה, ועל מנת לקדש את השם, יש צורך במעשה כתיבה. | # כתוב בפסוק (דברים כח לו) "קדש לה' ", שזה כאזכרה, ועל מנת לקדש את השם, יש צורך במעשה כתיבה. | ||
# הרמב"ן כותב שבכל כלי הקודש והבבגדי הכהונה עשייה לשמה, ואם כן צריך לעשות כתיבה בציץ על מנת להחיל את ה"לשמה" בתוכה, כך שצריך לעשות מעשה כתיבה. | # הרמב"ן כותב שבכל כלי הקודש והבבגדי הכהונה עשייה לשמה, ואם כן צריך לעשות כתיבה בציץ על מנת להחיל את ה"לשמה" בתוכה, כך שצריך לעשות מעשה כתיבה. | ||
העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה (דברים לא, יט): "ועתה '''''כתבו''''' לכם את השירה הזאת", שהספר תורה צריך להיכתב ע"פ גדרי כתיבה. בתפילין יש גם כן צורך שהפרשיות ייכתבו כהוגן. במזוזות ישנו פסוק המורה על כך (דברים ו, ט) "'''וכתבתם''' על מזוזות ביתך ובשעריך". כלומר, יש צורך בסת"ם במעשה כתיבה. | העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה (דברים לא, יט): "ועתה '''''כתבו''''' לכם את השירה הזאת", שהספר תורה צריך להיכתב ע"פ גדרי כתיבה. בתפילין יש גם כן צורך שהפרשיות ייכתבו כהוגן. במזוזות ישנו פסוק המורה על כך (דברים ו, ט) "'''''וכתבתם''''' על מזוזות ביתך ובשעריך". כלומר, יש צורך בסת"ם במעשה כתיבה. | ||
כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב. | כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב. | ||