147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
←הסתירה בגמרות
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== כתב על גבי כתב == | == כתב על גבי כתב == | ||
=== הסתירה בגמרות === | === הסתירה בגמרות === | ||
בדף [https://www.sefaria.org.il/Gittin.19a?lang=he|י"ט עמוד א] כתוב שדיו על גבי סיקרא (סיקרא זהו דיו אדום חלש, ודיו הכוונה לדיו שחור חזק) בשבת עובר על שתיים, משום מוחק את הסיקרא ומשום כותב עם הדיו. דיו על גבי דיו, וסיקרא על גבי סיקרא פטור לגמרי. וסיקרא על גבי דיו, מחלוקת האם חייב משום מוחק או שמא זה מקלקל. בהמשך הגמרא שם, הגמרא מעלה שאלה ששאל ריש לקיש את רבי יוחנן האם עבור עדים אנאלפביתים ניתן לכתוב עבורם בסיקרא והם יעברו מעל זה עם דיו שהוא יותר חזק, האם כתב עליון זה נחשב כתב או לא? רבי יוחנן עונה לו שזה לא נחשב. ריש לקיש תמה על כך, שהרי לעניין שבת רבי יוחנן סובר שזה כן נחשב כתב. רבי יוחנן לו "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה?!". רש"י מסביר זאת, שגם לעניין שבת, אנחנו מסתפקים האם זה נחשב כתב או לא, ולכן אם מישהו יכתוב כך בשבת הוא לא יקריב קרבן מחשש לחולין בעזרה, ולכן גם פה הולכים לחומרא ולא משתמשים בזה עבור גט אשה מחשש שזה לא נחשב כתב. | בדף [https://www.sefaria.org.il/Gittin.19a?lang=he| י"ט עמוד א] כתוב שדיו על גבי סיקרא (סיקרא זהו דיו אדום חלש, ודיו הכוונה לדיו שחור חזק) בשבת עובר על שתיים, משום מוחק את הסיקרא ומשום כותב עם הדיו. דיו על גבי דיו, וסיקרא על גבי סיקרא פטור לגמרי. וסיקרא על גבי דיו, מחלוקת האם חייב משום מוחק או שמא זה מקלקל. בהמשך הגמרא שם, הגמרא מעלה שאלה ששאל ריש לקיש את רבי יוחנן האם עבור עדים אנאלפביתים ניתן לכתוב עבורם בסיקרא והם יעברו מעל זה עם דיו שהוא יותר חזק, האם כתב עליון זה נחשב כתב או לא? רבי יוחנן עונה לו שזה לא נחשב. ריש לקיש תמה על כך, שהרי לעניין שבת רבי יוחנן סובר שזה כן נחשב כתב. רבי יוחנן לו "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה?!". רש"י מסביר זאת, שגם לעניין שבת, אנחנו מסתפקים האם זה נחשב כתב או לא, ולכן אם מישהו יכתוב כך בשבת הוא לא יקריב קרבן מחשש לחולין בעזרה, ולכן גם פה הולכים לחומרא ולא משתמשים בזה עבור גט אשה מחשש שזה לא נחשב כתב. | ||
לעומת זאת, בדף כ' עמוד א כתוב שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בעניין מקרה בו אדם כתב ספר תורה ולא כתב אזכרה של שם ה' לשמה, האם הוא יכול לחזור עליה שוב עם דיו ולקדש אותה או לא. רבי יהודה סובר שכן, וחכמים סוברים שלא. רב חסדא תולה מחלוקת זו במחלוקת האם לעבור עם קולמוס על גט ולהפוך אותה ללשמה לאחר שנכתב במקור שלא לשמה. לעומת זאת, רב אחא בר יעקב טוען שהשוואה זו איננה נכונה בהכרח מכיוון שיכול להיות שמדובר פה במחלוקת ממוקדת יותר והם חולקים פשוט האם זה בסדר מבחינת "זה אלי ואנוהו" אבל בכללי גם חכמים מסכימים שזה בסדר לעבור עם קולמוס ולקדש, או להפוך את הגט ללשמה. | לעומת זאת, בדף כ' עמוד א כתוב שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בעניין מקרה בו אדם כתב ספר תורה ולא כתב אזכרה של שם ה' לשמה, האם הוא יכול לחזור עליה שוב עם דיו ולקדש אותה או לא. רבי יהודה סובר שכן, וחכמים סוברים שלא. רב חסדא תולה מחלוקת זו במחלוקת האם לעבור עם קולמוס על גט ולהפוך אותה ללשמה לאחר שנכתב במקור שלא לשמה. לעומת זאת, רב אחא בר יעקב טוען שהשוואה זו איננה נכונה בהכרח מכיוון שיכול להיות שמדובר פה במחלוקת ממוקדת יותר והם חולקים פשוט האם זה בסדר מבחינת "זה אלי ואנוהו" אבל בכללי גם חכמים מסכימים שזה בסדר לעבור עם קולמוס ולקדש, או להפוך את הגט ללשמה. | ||