ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

ברכת הגומל (עריכה)

גרסה מ־09:01, 30 ביוני 2021

נוספו 1,016 בתים ,  09:01, 30 ביוני 2021
קידוד קישורים
(קידוד קישורים)
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==מי מברך==
==מי מברך==
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54b&format=pdf (ברכות נד ב)] מביאה דברי רב יהודה בשם רב שישנם ארבעה שצריכים להודות, וכולם נלמדים מפרק ק"ז בתהילים:  
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54b&format=pdf (ברכות נד ב)] מביאה דברי רב יהודה בשם רב שישנם ארבעה שצריכים להודות, וכולם נלמדים מפרק ק"ז בתהילים:
<BR />יורדי הים - "יורדי הים באניות... יודו לה' חסדו".  
<BR />יורדי הים - "יורדי הים באניות... יודו לה' חסדו".
<BR />הולכי מדברות - "תעו במדבר בישימון דרך... יודו לה' חסדו".
<BR />הולכי מדברות - "תעו במדבר בישימון דרך... יודו לה' חסדו".
<BR /> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו".
<BR /> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו".
<BR /> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו".
<BR /> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו".
<BR />ו'''הטור''' (אורח חיים ריט) נתן בהם סימן 'וכל החיי"ם יודוך סלה', ראשי תיבות - חולה, ים, יסורין, מדבר. ואילו ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] נתן סימן אחר ממש שכתוב בישעיהו (לח יט) 'חי חי הוא יודך', ראשי תיבות - חולה שנתרפא, יוצא למדבר, חבוש, יורד הים.
<BR />ו'''הטור''' (אורח חיים ריט) נתן בהם סימן "וכל החיי"ם יודוך סלה", ראשי תיבות - חבוש, ים, יסורין, מדבר. ואילו ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] נתן סימן אחר ממה שכתוב בישעיהו (לח יט) "'''חי חי''' הוא יודך", ראשי תיבות - חולה שנתרפא, יוצא למדבר, חבוש, יורד הים.


===סדר הארבעה===
===סדר הארבעה===
שורה 25: שורה 25:
===הולכי מדברות===
===הולכי מדברות===
====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך====
====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך====
כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה.  
כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה.
<BR />גם ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] משמע שדווקא במהלך במקום סכנה הוא שחייב לברך.
<BR />גם ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] משמע שדווקא במהלך במקום סכנה הוא שחייב לברך.


שורה 31: שורה 31:
<BR />גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) למד מדברי הרמב"ם שדווקא הולכי מדבר מברכים, ממה שכתב 'כשיגיעו לישוב', מבואר דעד השתא לא בדרך מיושבת היו.
<BR />גם מלשון ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) ששינה לשון הגמרא ובמקום 'הולכי מדברות' כתב 'הולכי דרכים', מבואר שלאו דווקא מדברות אלא בכל דרך יש לברך כאשר יגיע ליישוב. אמנם ה'''בית חדש''' (ד) למד מדברי הרמב"ם שדווקא הולכי מדבר מברכים, ממה שכתב 'כשיגיעו לישוב', מבואר דעד השתא לא בדרך מיושבת היו.


ה'''טור''' (אורח חיים ריט) הביא שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה.  
ה'''טור''' (אורח חיים ריט) הביא שתי הדעות ולא הכריע רק הוסיף שבספרד נוהגים לברך בכל הדרכים אף שאין בהם סכנה.
<BR />וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר.
<BR />וכן ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות וכתב שהמנהג כהרמב"ן לברך הגומל אפילו כשהולכים מעיר לעיר. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יג ב) אחר שהביא מנהג אשכנז, כתב שלא כן עמא דבר.
<BR />בספר ה'''פרדס''' כתב בשם ר' יעקב בעל שו"ת מן השמים, שהשיבו לו על שאלה זו שיש לברך על כל דרך.
<BR />בספר ה'''פרדס''' כתב בשם ר' יעקב בעל שו"ת מן השמים, שהשיבו לו על שאלה זו שיש לברך על כל דרך.


ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה.  
ב'''שלחן ערוך''' (ריט ז) הביא כדברי הטור שבאשכנז וצרפת לא חייבו לברך אלא בהולכי מדברות, ואילו בספרד נוהגים לברך לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה.


ב'''בית חדש''' (ד) הכריע כדברי הרמב"ן וכדמפורש בירושלמי שעל כל דרך מברכים לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם.
ב'''בית חדש''' (ד) הכריע כדברי הרמב"ן וכדמפורש בירושלמי שעל כל דרך מברכים לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם.
שורה 47: שורה 47:


'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)].
'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)].
<BR />וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך.  
<BR />וכתב ה'''עולת תמיד''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (א)] בכוונתו שאף אם אירע לו נס בים, אינו מברך עד שיעלה ממנו, וכן אם מתעכב יום-יומיים בנמל בתחנת ביניים, אינו מברך עד שיגיע למחוז חפצו, אמנם מסתפק שם כאשר מתעכבים הרבה זמן אם יש לו לברך.
<BR />ובספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט א)] הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב) שיורדי הים או הולכי מדברות שבדרך הליכתם עוברים איזו עיר או נמל אינם מברכים.
<BR />ובספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט א)] הביא בשם '''עטרת זקנים''' (ב) שאין לברך עד שיצא מן הצרה לגמרי, וכן בחולה עד שילך על בוריו, וכן העתיק לדינא ה'''משנה ברורה''' (א-ב) שיורדי הים או הולכי מדברות שבדרך הליכתם עוברים איזו עיר או נמל אינם מברכים.


שורה 59: שורה 59:


=====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה=====
=====אם שיעור פרסה נמדד לפי אורך הדרך או לפי זמן ההליכה=====
{{לוקה בחסר}}
{{להשלים|פסקה=כן}}


====ברכת הגומל על טיסה במטוס====
====ברכת הגומל על טיסה במטוס====
שורה 70: שורה 70:
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב).
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך, וכן העתיק ה'''מרדכי''' (ט ריב).
והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן.
והרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין) כתב שלא דווקא חולי שיש בו סכנה או של חלל, אלא כל שעלה למטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום וצריך פרקליטין להינצל, צריך להודות, לפי שרחמי הקב"ה נעשו לו פרקליטין. והביא גם בשם ה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) שכל החליים בחזקת סכנה הן.
כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך.  
כיוצא בזה השיב ה'''רשב"א''' לשואלו (א פב), שכל שעלה למיטה מחמת אותו חולי, כשיעמוד מחליו צריך לברך.


אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם רב האי גאון שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו, וכן כתב ה'''כלבו''' (כ) שמצא בירושלמי.  
אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם רב האי גאון שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו, וכן כתב ה'''כלבו''' (כ) שמצא בירושלמי.


ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה, וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)].
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה, וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)].
שורה 86: שורה 86:
<BR />אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו.
<BR />אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן משמע שהסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ז), וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל, והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה. ובשו"ת '''יחוה דעת''' (ד יד) כתב שכן המנהג פשוט אצל הספרדים ובלבד שהיה מרותק למטה בחליו.


ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. וכן העתיק להלכה ה'''בן איש חי''' (א עקב ז) וכתב שאין צריך בזה מעת לעת.
ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים. וכן העתיק להלכה ה'''בן איש חי''' (א עקב ז) וכתב שאין צריך בזה מעת לעת.
<BR />וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א.
<BR />וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א.


שורה 97: שורה 97:
<BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (ריט ח) שאין חילוק בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן למיחוש שאינו קבוע.
<BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (ריט ח) שאין חילוק בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן למיחוש שאינו קבוע.


אמנם הרב החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80&hilite= (ריט ה)] כתב שמי שיש לו קדחת והוא מסוכן, ואחר כך באה לו זיעה ועמד על רגליו כבריא, אין לברך בין קדחת לקדחת עד שיצא ממנו החום לגמרי, וכן פשטה ההוראה ובמנהג.
אמנם הרב החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80&hilite= (ריט ה)] כתב שמי שיש לו קדחת והוא מסוכן, ואחר כך באה לו זיעה ועמד על רגליו כבריא, אין לברך בין קדחת לקדחת עד שיצא ממנו החום לגמרי, וכן פשטה ההוראה ובמנהג.


===חבוש שנשתחרר===
===חבוש שנשתחרר===
שורה 108: שורה 108:
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) טורח בכל זאת ליישב דעת המגן אברהם, וכותב שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך אפילו שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן לפי שכל שעלה למטה כעלה לגרדום דמי, לכן חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. והוא שם נוטה לדברי המגן אברהם (על כל פנים למנהג אשכנז שמברכים רק בחולי שיש בו סכנה) אף שב'''משנה ברורה''' (ג) לא הכריע בזה.
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) טורח בכל זאת ליישב דעת המגן אברהם, וכותב שהר"י מיגש ורבנו יונה סוברים כדעת הערוך שאף על מיחוש בעלמא מברך הגומל, ואין צריך אפילו שיוטל למיטה. אבל לדעת השלחן ערוך שהכריע שצריך שעל כל פנים יוטל למטה אף שאינו מסוכן לפי שכל שעלה למטה כעלה לגרדום דמי, לכן חבוש מחמת ממון כיון שלעולם לא יבוא לידי סכנה הוי כמיחוש בעלמא ואינו מברך. והוא שם נוטה לדברי המגן אברהם (על כל פנים למנהג אשכנז שמברכים רק בחולי שיש בו סכנה) אף שב'''משנה ברורה''' (ג) לא הכריע בזה.


וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך.  
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1050 (א)] כתב ליישב דברי המגן אברהם, שגם כוונת רבנו יונה שהביא דברי רב האי גאון, אין כוונתו שחבשוהו על עסקי ממון, אלא שניתן להצילו בעבור ממון, וכן דייק בלשונו שכתב 'בעבור ממון', ובזה גם המגן אברהם מודה שיברך. וכל כוונת המגן אברהם הייתה לאפוקי כשחבשוהו מלכתחילה על עסק ממון ואמרו שמשום ממון נתפס, דבזה אינו מברך.


ה'''גר"ז''' בלוח ברכת הנהנין שלו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33498&st=&pgnum=44 (יב ח)] כתב שחבוש על עסקי ממון מברך רק אם היה מעונה בכלי ברזל. וב'''בדי השלחן''' לרב חיים נאה (דין ברכת הודאה סה א) הביא דבריו, וגם ביאר ב'''קצות השלחן''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7721&st=&pgnum=194 (ד)] טעמו, שכיון שהוא לפי הפסוק 'אסירי עוני וברזל', ואף שבעסקי נפשות הוא לאו דווקא בכלי ברזל, מ"מ זהו מפני הסכנה שבדבר, אך בעסקי ממון שהוא מצוי יותר ואין בו סכנה, הבו דלא לוסיף על מה שמפורש בפסוק, ולכן דווקא מעונה בכלי ברזל.
ה'''גר"ז''' בלוח ברכת הנהנין שלו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33498&st=&pgnum=44 (יב ח)] כתב שחבוש על עסקי ממון מברך רק אם היה מעונה בכלי ברזל. וב'''בדי השלחן''' לרב חיים נאה (דין ברכת הודאה סה א) הביא דבריו, וגם ביאר ב'''קצות השלחן''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7721&st=&pgnum=194 (ד)] טעמו, שכיון שהוא לפי הפסוק 'אסירי עוני וברזל', ואף שבעסקי נפשות הוא לאו דווקא בכלי ברזל, מ"מ זהו מפני הסכנה שבדבר, אך בעסקי ממון שהוא מצוי יותר ואין בו סכנה, הבו דלא לוסיף על מה שמפורש בפסוק, ולכן דווקא מעונה בכלי ברזל.
<BR />אמנם ה'''באור הלכה''' (סוד"ה חבוש) דחה חידוש זה.  
<BR />אמנם ה'''באור הלכה''' (סוד"ה חבוש) דחה חידוש זה.


בשו"ת '''בנין אב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52140&st=&pgnum=30 (א ו א-ב)] האריך להביא שיטות הפוסקים בזה, והכריע שתלוי הדבר במנהג בני אשכנז ובני ספרד, שהספרדים וההולכים בדעת מרן צריכים לברך גם על עסקי ממון, ואילו היוצאים ביד רמ"א אינם מברכים אלא על עסקי נפשות.
בשו"ת '''בנין אב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52140&st=&pgnum=30 (א ו א-ב)] האריך להביא שיטות הפוסקים בזה, והכריע שתלוי הדבר במנהג בני אשכנז ובני ספרד, שהספרדים וההולכים בדעת מרן צריכים לברך גם על עסקי ממון, ואילו היוצאים ביד רמ"א אינם מברכים אלא על עסקי נפשות.
שורה 117: שורה 117:
====מעצר====
====מעצר====
כתב ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) שאם רק דנו אותו יום או יומיים לשבת בבית השוטרים, כמו שנהוג על חטאים קלים, לכולי עלמא אין מברכים לפי שאין בזה סכנה.
כתב ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה חבוש) שאם רק דנו אותו יום או יומיים לשבת בבית השוטרים, כמו שנהוג על חטאים קלים, לכולי עלמא אין מברכים לפי שאין בזה סכנה.
 
===אם מברכים על שאר ניסים שקרו לאדם===
===אם מברכים על שאר ניסים שקרו לאדם===
כתב ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) שאלו הארבעה נאמרו בפרט שצריך לברך אף לא היה בסכנה, אך אם אירע לו סכנת נפשות וניצל ממנה, בכל דבר צריך להודות, ואף אם לא בתורת חובה, מכל מקום בתורת רשות ודאי מברך.  
כתב ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) שאלו הארבעה נאמרו בפרט שצריך לברך אף לא היה בסכנה, אך אם אירע לו סכנת נפשות וניצל ממנה, בכל דבר צריך להודות, ואף אם לא בתורת חובה, מכל מקום בתורת רשות ודאי מברך.


הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. כן הקשה ותירץ גם ה'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)].
הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. כן הקשה ותירץ גם ה'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)].
<BR />עוד הביא האבודרהם שם (ד"ה וכתב) בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.  
<BR />עוד הביא האבודרהם שם (ד"ה וכתב) בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.


אבל ב'''שו"ת הריב"ש''' (שלז) נשאל אם אדם שנפל עליו כותל וניצול או שניצול מדריסת שור וכד', האם צריך לברך הגומל. והשיב שצריך לברך, ולא הוזכרו הארבעה אלא מפני שהם מצויים, אבל כל שכן הוא למי שנעשה לו נס וניצול ממיתה עצמה. ומה שקבעו לו [[ברכת שעשה לי נס]] הוא לפעם אחרת שיעבור שם, אבל כל שכן שצריך להודות מיד שניצל.
אבל ב'''שו"ת הריב"ש''' (שלז) נשאל אם אדם שנפל עליו כותל וניצול או שניצול מדריסת שור וכד', האם צריך לברך הגומל. והשיב שצריך לברך, ולא הוזכרו הארבעה אלא מפני שהם מצויים, אבל כל שכן הוא למי שנעשה לו נס וניצול ממיתה עצמה. ומה שקבעו לו [[ברכת שעשה לי נס]] הוא לפעם אחרת שיעבור שם, אבל כל שכן שצריך להודות מיד שניצל.
שורה 134: שורה 134:


החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=79 (ריט ב)] הביא דעת אביו הגאון ר' יצחק זרחיה אזולאי, שאין מברכים הגומל אלא על צרה שבאה לאדם בעל כורחו ושלא מדעתו, אבל כאשר הכניס עצמו לסכנה, אפילו בציווי ה' כגון יצחק בעקידה או כהן גדול בקודש הקודשים, אינו מברך כאשר יוצא ממנה בשלום.
החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=79 (ריט ב)] הביא דעת אביו הגאון ר' יצחק זרחיה אזולאי, שאין מברכים הגומל אלא על צרה שבאה לאדם בעל כורחו ושלא מדעתו, אבל כאשר הכניס עצמו לסכנה, אפילו בציווי ה' כגון יצחק בעקידה או כהן גדול בקודש הקודשים, אינו מברך כאשר יוצא ממנה בשלום.
<BR />וה'''ר"ר אליעזר נחום''' שם חלק עליו בזה. גם בשו"ת '''לב חיים''' (ג נג) כתב שמי שניסה לאבד עצמו לדעת וניצול חייב לברך הגומל, ואדרבה נוסח הברכה 'הגומל לחייבים טובות' מתאים יותר למי שפשע בעצמו ועבר על 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וכן הסכים להלכה הרב '''יחוה דעת''' (ד יד).
<BR />וה'''ר"ר אליעזר נחום''' שם חלק עליו בזה. גם בשו"ת '''לב חיים''' (ג נג) כתב שמי שניסה לאבד עצמו לדעת וניצול חייב לברך הגומל, ואדרבה נוסח הברכה 'הגומל לחייבים טובות' מתאים יותר למי שפשע בעצמו ועבר על 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'.
 
===כשאירעו לו כמה ניסים===
===כשאירעו לו כמה ניסים===
בשו"ת '''פרי הארץ''' מזרחי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1268&st=&pgnum=12&hilite= (אורח חיים א)]  
בשו"ת '''פרי הארץ''' מזרחי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1268&st=&pgnum=12&hilite= (אורח חיים א)]
נשאל על אדם שאירעו לו כמה ניסים, כגון שהלך במדבר וירד לים הגדול ושם חלה וחבשוהו בספינה, אם צריך לברך על כל נס ונס בפני עצמו או שמברך פעם אחת על כולם. וכתב לדמות לברכת הריח, לפי מה שלמד הבית יוסף בדעת הטור (אורח חיים רטז) שאם באו לפניו כמה ריחות ויש בהם מיני בשמים ועצי בשמים ועשבי בשמים [[מברך לכתחילה ברכת 'מיני בשמים' על כולם]], ובבית יוסף תמה על זה מאי שנא מברכת הפירות שלא קיימא לן כן, אלא מברך על כל אחד את ברכתו, וכתב ה'''טורי זהב''' (רטז יא) לתרץ שריח שאני לפי שהריח בא לו בעל כורחו, ואם בא להריח אחד מהם, אפשר שנכנסו באפו גם שאר ריחות. וכתב ה'פרי הארץ' שלפי זה יש לומר גם לגבי ברכת הגומל, לפי שכולם באו בבת אחת יש לברך ברכה אחת לכולם.
נשאל על אדם שאירעו לו כמה ניסים, כגון שהלך במדבר וירד לים הגדול ושם חלה וחבשוהו בספינה, אם צריך לברך על כל נס ונס בפני עצמו או שמברך פעם אחת על כולם. וכתב לדמות לברכת הריח, לפי מה שלמד הבית יוסף בדעת הטור (אורח חיים רטז) שאם באו לפניו כמה ריחות ויש בהם מיני בשמים ועצי בשמים ועשבי בשמים [[מברך לכתחילה ברכת 'מיני בשמים' על כולם]], ובבית יוסף תמה על זה מאי שנא מברכת הפירות שלא קיימא לן כן, אלא מברך על כל אחד את ברכתו, וכתב ה'''טורי זהב''' (רטז יא) לתרץ שריח שאני לפי שהריח בא לו בעל כורחו, ואם בא להריח אחד מהם, אפשר שנכנסו באפו גם שאר ריחות. וכתב ה'פרי הארץ' שלפי זה יש לומר גם לגבי ברכת הגומל, לפי שכולם באו בבת אחת יש לברך ברכה אחת לכולם.
<BR />ועוד דימה זאת לעושה מצוה אחת פעמים הרבה, כגון ששוחט כמה עופות וצריך לעשות כיסוי הדם לכל אחד ואחד שפסק מרן (יורה דעה כח) שאינו מברך אלא ברכה אחת לכולם, והכא נמי כיוון שברכה אחת לכולם, אינו מברך אלא פעם אחת.
<BR />ועוד דימה זאת לעושה מצוה אחת פעמים הרבה, כגון ששוחט כמה עופות וצריך לעשות כיסוי הדם לכל אחד ואחד שפסק מרן (יורה דעה כח) שאינו מברך אלא ברכה אחת לכולם, והכא נמי כיוון שברכה אחת לכולם, אינו מברך אלא פעם אחת.


וכן האריך ב'''שו"ת קול בן לוי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1811&st=&pgnum=105&hilite= (א)] להוכיח שבברכה אחת סגי, ודימה זאת לברכה אחרונה שאחר המזון, שקיימא לן בכמה מקומות שאף שנתחייב כמה פעמים בברכה אחרונה, מ"מ בברכה אחת פוטר הכל. והוא הדין לנידון דידן, שאף שרובצים עליו כמה חיובים לברך ברכת הגומל, מ"מ בברכה אחת פוטר כולם. וכתב שאם בא לברך על כל פעם ופעם, יש בזה חשש ברכה שאינה צריכה. והוסיף שאף מה שפסק מרן (אורח חיים ז) לענין ברכת 'אשר יצר', ש[[אם שכח לברך והסיח דעתו מלהטיל מים, ושוב הטיל מים שנית מברך שני פעמים]], כבר דחו האחרונים דין זה מההלכה, וכתבו לברך פעם אחת ולפטור שתי ההטלות. ואם כן הוא הדין כאן.  
וכן האריך ב'''שו"ת קול בן לוי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1811&st=&pgnum=105&hilite= (א)] להוכיח שבברכה אחת סגי, ודימה זאת לברכה אחרונה שאחר המזון, שקיימא לן בכמה מקומות שאף שנתחייב כמה פעמים בברכה אחרונה, מ"מ בברכה אחת פוטר הכל. והוא הדין לנידון דידן, שאף שרובצים עליו כמה חיובים לברך ברכת הגומל, מ"מ בברכה אחת פוטר כולם. וכתב שאם בא לברך על כל פעם ופעם, יש בזה חשש ברכה שאינה צריכה. והוסיף שאף מה שפסק מרן (אורח חיים ז) לענין ברכת 'אשר יצר', ש[[אם שכח לברך והסיח דעתו מלהטיל מים, ושוב הטיל מים שנית מברך שני פעמים]], כבר דחו האחרונים דין זה מההלכה, וכתבו לברך פעם אחת ולפטור שתי ההטלות. ואם כן הוא הדין כאן.


וכן פסקו האחרונים ה'''משנה ברורה''' (ג) ו'''כף החיים''' (ריט א).
וכן פסקו האחרונים ה'''משנה ברורה''' (ג) ו'''כף החיים''' (ריט א).
שורה 147: שורה 147:
===אשה וקטן===
===אשה וקטן===
====אשה====
====אשה====
בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב קסא) כתב שלמאן דאמר שעשרה ותרי רבנן הוא לעיכובא, אפשר שאשה אינה חייבת בברכה זו, דכל כבודה בת מלך פנימה, והוסיף שאפשר שתברך שהחיינו.  
בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב קסא) כתב שלמאן דאמר שעשרה ותרי רבנן הוא לעיכובא, אפשר שאשה אינה חייבת בברכה זו, דכל כבודה בת מלך פנימה, והוסיף שאפשר שתברך שהחיינו.


הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג.
הרב '''כנסת הגדולה''' (בית יוסף ד"ה אמר המאסף) תמה על המנהג שאין נשים מברכות ברכת הגומל, ומסיק שראוי שגם נשים תברכנה הגומל בפני עשרה או לפחות בפני איש אחד או נשים. וסיים שכמדומה ששמע מקצת חכמי אשכנזים שכתבו שאשה תברך כמו האיש, וכן ראוי לנהוג.
שורה 157: שורה 157:
והביאו ה'''מגן אברהם''' (א) להלכה.
והביאו ה'''מגן אברהם''' (א) להלכה.


אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג.  
אבל המהר"י בסאן ב'''לחמי תודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1944&st=&pgnum=47 (ה)] הקשה על דבריו, שאם כן אף לא יברך עד גיל עשרים, שאף שחייב בדיני אדם אינו חייב בדיני שמים. והוסיף שאף אם נאמר שקטן אינו בכלל 'חייבים', מכל מקום יכול לברך כשם שמצינו שמברכים ב[[יום טוב שחל במוצאי שבת, שמברך 'המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך...']] אף שאינו חול. וסיים שהיותר נראה הוא שלשון 'חייבים' אינו הכוונה לעונש, אלא לשון חוב שחייב אדם לבוראו על רוב הטובות שעושה עמו, ולכן העלה שם להלכה שקטן מברך ברכת הגומל. וכתב ה'''חיד"א''' בברכי יוסף (ריט א) שכן המנהג.
<BR />הרב '''בן איש חי''' (א עקב ד) כתב למעשה שקטן שהגיע לחינוך יברך, ורק במקום שאין מנהג ידוע לא יזכיר שם ומלכות מפני סברת החולקים.
<BR />הרב '''בן איש חי''' (א עקב ד) כתב למעשה שקטן שהגיע לחינוך יברך, ורק במקום שאין מנהג ידוע לא יזכיר שם ומלכות מפני סברת החולקים.


שורה 165: שורה 165:
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונתיו עליו.
נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונתיו עליו.


אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.  
אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.


==נוסח הברכה ופירושה==
==נוסח הברכה ופירושה==
שורה 172: שורה 172:
גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כגירסת הרי"ף, אלא שכתב "'''ה'''גומל..", וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים ריט) וב'''שלחן ערוך''' (ריט א).
גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כגירסת הרי"ף, אלא שכתב "'''ה'''גומל..", וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים ריט) וב'''שלחן ערוך''' (ריט א).


ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב.  
ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב.


ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] מצאנו נוסח שונה: 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כרחמיו וכרוב חסדיו'. וכן הוא ב'''כלבו''' (כ). אמנם במקום אחר כתב (פז) הנוסח 'הגומל לחייבים טובות'.
ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] מצאנו נוסח שונה: 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כרחמיו וכרוב חסדיו'. וכן הוא ב'''כלבו''' (כ). אמנם במקום אחר כתב (פז) הנוסח 'הגומל לחייבים טובות'.
<BR />גם ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) הנוסח רק 'הגומל לחייבים טובות', וכן הנוסח בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א, שער הרפואה ב).  
<BR />גם ב'''מנהג מרשילייא''' (תפילה לימות החול 102) הנוסח רק 'הגומל לחייבים טובות', וכן הנוסח בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות ג א, שער הרפואה ב).


ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק.
ב'''ארחות חיים''' (א סעודה ט) תמה למה מברכים הגומל ב'ה' בתחילה, שהרי לגבי 'המוציא' מברכים כן רק בגלל שנקט לשון הפסוק.
שורה 200: שורה 200:
<BR />בדעת הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג כתב לבאר ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס) שכיון שהוא מילתא דרבנן עבדינן לקולא ואינו מעכב שיהיו שני תלמידי חכמים, וכן הוא ב'''כסף משנה''' (י ח).
<BR />בדעת הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג כתב לבאר ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס) שכיון שהוא מילתא דרבנן עבדינן לקולא ואינו מעכב שיהיו שני תלמידי חכמים, וכן הוא ב'''כסף משנה''' (י ח).


ה'''רא"ש''' (ט ג) חולק על הרי"ף וסובר שכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים.
ה'''רא"ש''' (ט ג) חולק על הרי"ף וסובר שכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים.
<BR />אבל ב'''תוספות''' כתבו (ד"ה ואימא) שיש לנהוג לחומרא ולברך אפילו אין שני חכמים בקהל, אבל עשרה על על פנים בעינן. וזהו לכאורה היפך דברי הרא"ש שכתב שהחומרא היא להצריך עשרה ועוד שני חכמים. ובאמת ב'''טור''' (אורח חיים ריט) כתב בדעת התוספות החומרא היא שצריך לתרווייהו, היינו עשרה ועוד שני חכמים, וכדברי הרא"ש, וכן הוא ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס). גם ב'''ביאור הגר"א''' (ריט ד"ה תרי), כתב שיש טעות סופר בתוספות שלפנינו.
<BR />אבל ב'''תוספות''' כתבו (ד"ה ואימא) שיש לנהוג לחומרא ולברך אפילו אין שני חכמים בקהל, אבל עשרה על על פנים בעינן. וזהו לכאורה היפך דברי הרא"ש שכתב שהחומרא היא להצריך עשרה ועוד שני חכמים. ובאמת ב'''טור''' (אורח חיים ריט) כתב בדעת התוספות החומרא היא שצריך לתרווייהו, היינו עשרה ועוד שני חכמים, וכדברי הרא"ש, וכן הוא ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רב אלפס). גם ב'''ביאור הגר"א''' (ריט ד"ה תרי), כתב שיש טעות סופר בתוספות שלפנינו.
<BR />ובאמת ב'''תוספות רבנו יהודה''' (נו ב) מובא הלשון 'עבדינן לחומרא '''ואי ליכא יברך''' אפילו ליכא תרי רבנן' (הובא בביאור הלכה ד"ה ותרי), וכנראה אלו המילים שנפלו בגירסה שלפנינו.
<BR />ובאמת ב'''תוספות רבנו יהודה''' (נו ב) מובא הלשון 'עבדינן לחומרא '''ואי ליכא יברך''' אפילו ליכא תרי רבנן' (הובא בביאור הלכה ד"ה ותרי), וכנראה אלו המילים שנפלו בגירסה שלפנינו.
שורה 208: שורה 208:
ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) כתב שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' בשם ה'''רא"ה'''.
ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) כתב שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. וכן הוא בספר '''אהל מועד''' בשם ה'''רא"ה'''.


ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל.  
ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל.


ב'''שלחן ערוך''' (ריט ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם שהשניים צריכים להיות חלק מן העשרה, והוסיף שאם אם אין ב' חכמים לא יניח מלברך. וב'''בית יוסף''' חיזק את הכרעתו מדברי הגמרא שאביי שאל את רב יהודה איך פטר עצמו בברכת אחרים והרי צריך לאודויי בפני עשרה, משמע שבעשרה לחוד סגי. וכן הביא דיוק זה ב'''ביאור הגר"א'''.  
ב'''שלחן ערוך''' (ריט ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם שהשניים צריכים להיות חלק מן העשרה, והוסיף שאם אם אין ב' חכמים לא יניח מלברך. וב'''בית יוסף''' חיזק את הכרעתו מדברי הגמרא שאביי שאל את רב יהודה איך פטר עצמו בברכת אחרים והרי צריך לאודויי בפני עשרה, משמע שבעשרה לחוד סגי. וכן הביא דיוק זה ב'''ביאור הגר"א'''.


===אם בעל הנס חשיב חלק מן העשרה===
===אם בעל הנס חשיב חלק מן העשרה===
שורה 220: שורה 220:
כתב ה'''רבנו יונה''' (מג א ד"ה אמר להו) שמעובדא דרב יהודה למדנו שאם בירך בלא עשרה ואחר כך נזדמן לו עשרה, צריך לחזור ולברך, שהרי על מה שאמר רב יהודה לחכמים שפטרוהו מלהודות, שאלה הגמרא והרי לא היו עשרה, משמע שכיון שלא היו עשרה ולא פטרוהו מלהודות וצריך לחזור ולברך.
כתב ה'''רבנו יונה''' (מג א ד"ה אמר להו) שמעובדא דרב יהודה למדנו שאם בירך בלא עשרה ואחר כך נזדמן לו עשרה, צריך לחזור ולברך, שהרי על מה שאמר רב יהודה לחכמים שפטרוהו מלהודות, שאלה הגמרא והרי לא היו עשרה, משמע שכיון שלא היו עשרה ולא פטרוהו מלהודות וצריך לחזור ולברך.


אבל ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב.  
אבל ב'''טור''' כתב מסברת עצמו שאם בירך בלא עשרה אין צריך לחזור ולברך, ודייק זאת מהלשון 'וצריך', משמע שאינו מעכב.
<BR />ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אמר להו) דחה ראיית רבנו יונה, לפי שאפשר לפרש את שאלת הגמרא, היאך כיוון רב יהודה לצאת לכתחילה והרי לא היו שם עשרה, אך אין הכי נמי שאם כיון ולא היו עשרה אינו חוזר ומברך.
<BR />ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אמר להו) דחה ראיית רבנו יונה, לפי שאפשר לפרש את שאלת הגמרא, היאך כיוון רב יהודה לצאת לכתחילה והרי לא היו שם עשרה, אך אין הכי נמי שאם כיון ולא היו עשרה אינו חוזר ומברך.
וכן כתב מדנפשיה ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), אבל ב'''אבני נזר''' (אורח חיים מ ט) הקשה על זה שאם כל שאלת הגמרא היא רק לכתחילה אמאי כיוון לצאת, אם כן יש לשאול שהרי לא בירך בנוסח 'הגומל לחייבים' שגם הוא לכתחילה, אלא מוכח מזה שהנוסח אינו מעכב ואילו עשרה מעכב.
וכן כתב מדנפשיה ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), אבל ב'''אבני נזר''' (אורח חיים מ ט) הקשה על זה שאם כל שאלת הגמרא היא רק לכתחילה אמאי כיוון לצאת, אם כן יש לשאול שהרי לא בירך בנוסח 'הגומל לחייבים' שגם הוא לכתחילה, אלא מוכח מזה שהנוסח אינו מעכב ואילו עשרה מעכב.
שורה 247: שורה 247:


ב'''שלחן ערוך''' (ו) הכריע כדברי הטור שיש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה, אך נכון שלא לאחר שלושה ימים.
ב'''שלחן ערוך''' (ו) הכריע כדברי הטור שיש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה, אך נכון שלא לאחר שלושה ימים.
=== בלילה ===
בשו"ת '''חתם סופר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=794&st=&pgnum=39&hilite= (א אורח חיים נא)] נשאל אודות רב אחד שעלה מן הים לעת ערב, ויקירי קהילתו כיבדוהו ויצאו לקראתו, והוליכוהו לבית הכנסת, ובירך שם בשם ומלכות ברכת הגומל. ואחד הרבנים התעורר לחלוק עליו ולומר שאין מברכים הגומל בלילה, לפי שהוא כנגד קרבן תודה, והוא אינו אלא ביום.
<BR/>והחת"ס השיב לו שיפה עשה ויפה בירך, לפי שלא נאמר שהגומל במקום קרבן תודה, אלא שהיום שאין לנו קרבן תודה יברכו וירוממהו בקהל עם, אבל לא לענין שיהיה דווקא ביום.


==אם צריך לעמוד בשעת הברכה==
==אם צריך לעמוד בשעת הברכה==
כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה.
כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה.
<BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים.  
<BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים.
<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
<BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב.
<BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב.
שורה 259: שורה 263:
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/1680 חייבי ברכת הגומל] - הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/1680 חייבי ברכת הגומל] - הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.
*[http://ph.yhb.org.il/category/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/16-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9C/ ברכת הגומל] - הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה.
*[http://ph.yhb.org.il/category/ברכות/16-ברכת-הגומל/ ברכת הגומל] - הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה.
*[http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=472 דין נשים בברכת הגומל] - אתר הלכה יומית.
*[http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=472 דין נשים בברכת הגומל] - אתר הלכה יומית.
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/brachot22.htm#%D7%90 ברכת הגומל] - הלכה ברורה ובירור הלכה.
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/brachot22.htm#א ברכת הגומל] - הלכה ברורה ובירור הלכה.
*[http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9C הגדרת סכנה לענין ברכת הגומל] - הרב רא"ם הכהן.
*[http://he.danielventura.wikia.com/wiki/ברכת_הגומל הגדרת סכנה לענין ברכת הגומל] - הרב רא"ם הכהן.
*[http://www.aspaklaria.info/002_BET/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%20%20%20%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9C.htm ברכת הגומל] - באתר אספקלריא.
*[http://www.aspaklaria.info/002_BET/ברכת%20%20%20הגומל.htm ברכת הגומל] - באתר אספקלריא.
*[http://asif.co.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9C/ אסופת מאמרים על ברכת הגומל] - באתר 'אסיף'.
*[http://asif.co.il/ספריית-יומא/הלכה/אורח-חיים/ברכות/ברכת-הגומל/ אסופת מאמרים על ברכת הגומל] - באתר 'אסיף'.
*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_WRV&SearchRequest=%E1%F8%EB%FA+%E4%E2%E5%EE%EC אסופת מאמרים על ברכת הגומל] - באתר 'רמבי"ש'.
*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_WRV&SearchRequest=%E1%F8%EB%FA+%E4%E2%E5%EE%EC אסופת מאמרים על ברכת הגומל] - באתר 'רמבי"ש'.
*[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/01_13_77.pdf שיטת הרמב"ם בדין ברכת הגומל של הולכי מדברות] - עלון 'בשבילי דאורייתא' - מוסדות זרע ברך, שמות תשע"ז, ב[http://beinenu.com/ ערוץ 'בינינו'].
*[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/96_45_75.pdf שו"ת בהלכות ברכת הגומל מאת הגר"ח קנייבסקי] - עלון דברי שי"ח, ואתחנן תשע"ה, ב[http://beinenu.com/ ערוץ 'בינינו']


[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/7562...16660"