31
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
←מה מדברי רב ושמואל נדחה ומה לא?
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== מה מדברי רב ושמואל נדחה ומה לא? == | == מה מדברי רב ושמואל נדחה ומה לא? == | ||
מתוך הגמרא | מתוך הגמרא לעיל, בעניין הברכה של חביץ קדרה (דייסא שיש בה עוד מרכיבים חוץ מהקמח), ניתן לראות שדברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו מחמשת המינין', התקבלו. שכן נפסק כרב כהנא שאמר שיש לברך על חביץ זה 'מזונות' משום שכך אמרו רב ושמואל. | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37b&format=pdf (ברכות לז ב)] | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37b&format=pdf (ברכות לז ב)] אומרת שבכפר, שיש בו הרבה קמח – מברכים על תבשיל של דבש וקמח (ובו הרבה קמח) 'בורא מיני מזונות'. ואילו בעיר, שיש קצת קמח – מברכים על תבשיל של דבש וקמח (ובו הרבה דבש) מברכים 'שהכל נהיה בדברו'. חוזר בו רבא ואומר ששניהם מזונות עפ"י דבריהם של רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת מיני דגן – ברכתו 'מזונות'. גם כאן ניתן לראות שדברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו' התקבלו. | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=39&format=pdf (ברכות לט א)] מביאה את דברי רב כהנא שאמר שעל תבשיל סלק שאין בו הרבה קמח – מברכים 'אדמה', ובתבשיל של לפת ובו הרבה קמח – 'בורא מיני מזונות'. חזר בו ואמר שעל שניהם מברכים 'בורא פרי האדמה' מכיוון שהקמח בא "לדבוקי בעלמא". | |||
ניתן לומר שרב כהנא הכיר את רב ושמואל ולכן פסק בהתחלה שעל לפת מברכים מזונות, והוא מסייג את דברי רב ושמואל ומביא לנו יסוד של 'לדבוקי בעלמא' והכוונה היא שהקמח במקרה הזה הוא רק כדבק לתבשיל. חמשת מיני דגן מקבלים את החשיבות שלהם כשהם באים כמזון, אבל אם הם דבק אז כמובן שהם לא עיקר ויורדת חשיבותם... (קמח נהיה דבר מדבק כשמערבבים אותו עם מים ולכן משתמשים בו). ומה שחילק בין הרבה קמח לקצת, זה פשוט משום שחשב שכשמים קצת קמח – המטרה היא לדבק, והרבה קמח – זה כבר כנראה חלק מהמאכל. וחזר בו בהבנת המציאות. הוא הבין שגם בתבשיל של לפת ובו הרבה קמח – המטרה הייתה לדבק וברכת התבשיל אדמה. כך שבגדול קיבל את דברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן'. | |||