87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
←'אשר יצר את האדם בצלמו'
| שורה 126: | שורה 126: | ||
'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל. | '''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל. | ||
==='אשר יצר את האדם בצלמו'=== | ===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'=== | ||
הברכה השלישית מברכות הנישואין פותחת ב'ברוך... אשר יצר את האדם בצלמו', וחותמת 'יוצר האדם'; לכאורה ברכה זו היתה צריכה להיות פטורה מפתיחה, שכן היא סמוכה לברכות 'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' שנאמרות לפניה. לפי הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, כמובא לעיל – הדבר מיושב, שכן שתי הברכות הללו הן קצרות. לפי הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה, נאמרו על כך יישובים אחרים:<BR/> | הברכה השלישית מברכות הנישואין פותחת ב'ברוך... אשר יצר את האדם בצלמו', וחותמת 'יוצר האדם'; לכאורה ברכה זו היתה צריכה להיות פטורה מפתיחה, שכן היא סמוכה לברכות 'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' שנאמרות לפניה. לפי הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, כמובא לעיל – הדבר מיושב, שכן שתי הברכות הללו הן קצרות. לפי הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה, נאמרו על כך יישובים אחרים:<BR/> | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה. | '''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה. | ||
===ברכת 'הרב את ריבנו'=== | ===ברכת 'הרב את ריבנו'=== | ||