87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
←קשר מסגרתי
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===קשר מסגרתי=== | ===קשר מסגרתי=== | ||
נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/> | נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/> | ||
מדברי '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א, ד"ה ומצאתי)] '''והרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)], משמע שמבינים בדעת הירושלמי שבאופן עקרוני הברכות הללו נחשבות סמוכות, אך מכיון שפעמים האדם מברך על ההלל בבית הכנסת – תיקנו שתמיד ברכת 'אשר גאלנו' תפתח ב'ברוך'. לשיטתם, ישנה סמיכות בין הברכות מבחינה עקרונית, אך מכיון שתיתכן אפשרות של ניתוק ביניהן, שאז לא תהיינה סמוכות, תיקנו פתיחה בברכת 'אשר גאלנו'. לעומת זאת, מדברי '''הר"ן''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%A3/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%95_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (פסחים כו א מדפי הרי"ף, ד"ה מאי)] נראה שמפרש כי אפשרות ניתוק הברכות זו מזו '''מוכיח''' שאינן שייכות למסגרת אחת, ומכיוון שכך אין לראותן כלל כסמוכות גם במקרה שבפועל הן נאמרות בסמיכות. שיטה שלישית עולה מדברי '''הראבי"ה'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)], שמהם נראה כי להבנתו עצם אפשרות ניתוק הברכות זו מזו הוא '''הגורם''' לכך שאינן נחשבות סמוכות אף כשבפועל הן נאמרות בסמיכות, וכך נראה גם מדברי '''המאירי'''[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א, ד"ה ברך)]. | מדברי '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א, ד"ה ומצאתי)] '''והרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)], משמע שמבינים בדעת הירושלמי שבאופן עקרוני הברכות הללו נחשבות סמוכות, אך מכיון שפעמים האדם מברך על ההלל בבית הכנסת – תיקנו שתמיד ברכת 'אשר גאלנו' תפתח ב'ברוך'. לשיטתם, ישנה סמיכות בין הברכות מבחינה עקרונית, אך מכיון שתיתכן אפשרות של ניתוק ביניהן, שאז לא תהיינה סמוכות, תיקנו פתיחה בברכת 'אשר גאלנו'. לעומת זאת, מדברי '''הר"ן''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99%22%D7%A3/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%95_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (פסחים כו א מדפי הרי"ף, ד"ה מאי)] נראה שמפרש כי אפשרות ניתוק הברכות זו מזו '''מוכיח''' שאינן שייכות למסגרת אחת, ומכיוון שכך אין לראותן כלל כסמוכות גם במקרה שבפועל הן נאמרות בסמיכות. שיטה שלישית עולה מדברי '''הראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)], שמהם נראה כי להבנתו עצם אפשרות ניתוק הברכות זו מזו הוא '''הגורם''' לכך שאינן נחשבות סמוכות אף כשבפועל הן נאמרות בסמיכות, וכך נראה גם מדברי '''המאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א, ד"ה ברך)]. | ||
===קשר תוכני=== | ===קשר תוכני=== | ||