הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

נוספו 12 בתים ,  13:00, 1 במאי 2022
שורה 69: שורה 69:
אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].  
אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].  


אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.
אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת לדעתם כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה - הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.


'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט|ברכות ס ב|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.
'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט|ברכות ס ב|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.
87

עריכות