87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
אין תקציר עריכה
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==האם נצרך קשר מהותי בין הברכות== | ==האם נצרך קשר מהותי בין הברכות== | ||
===קשר מסגרתי=== | ===קשר מסגרתי=== | ||
נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. מדברי '''הרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה וקיבלתי) '''והרשב"א''' (ברכות יא א, ד"ה אחת), משמע שמבינים בדעת הירושלמי שבאופן עקרוני הברכות הללו נחשבות סמוכות, אך מכיון שפעמים האדם מברך על ההלל בבית הכנסת – תיקנו שתמיד ברכת 'אשר גאלנו' תפתח ב'ברוך'. לשיטתם, ישנה סמיכות בין הברכות מבחינה עקרונית, אך מכיון שתיתכן אפשרות של ניתוק ביניהן, שאז לא תהיינה סמוכות, תיקנו פתיחה בברכת 'אשר גאלנו'. לעומת זאת, מדברי '''הר"ן''' (שם) נראה שמפרש כי אפשרות ניתוק הברכות זו מזו '''מוכיח''' שאינן שייכות למסגרת אחת, ומכיוון שכך אין לראותן כלל כסמוכות גם במקרה שבפועל הן נאמרות בסמיכות. שיטה שלישית עולה מדברי '''הראבי"ה''', שמהם נראה כי להבנתו עצם אפשרות ניתוק הברכות זו מזו הוא '''הגורם''' לכך שאינן נחשבות סמוכות אף כשבפועל הן נאמרות בסמיכות, וכך נראה גם מדברי '''המאירי'''. | נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/> | ||
מדברי '''הרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה וקיבלתי) '''והרשב"א''' (ברכות יא א, ד"ה אחת), משמע שמבינים בדעת הירושלמי שבאופן עקרוני הברכות הללו נחשבות סמוכות, אך מכיון שפעמים האדם מברך על ההלל בבית הכנסת – תיקנו שתמיד ברכת 'אשר גאלנו' תפתח ב'ברוך'. לשיטתם, ישנה סמיכות בין הברכות מבחינה עקרונית, אך מכיון שתיתכן אפשרות של ניתוק ביניהן, שאז לא תהיינה סמוכות, תיקנו פתיחה בברכת 'אשר גאלנו'. לעומת זאת, מדברי '''הר"ן''' (שם) נראה שמפרש כי אפשרות ניתוק הברכות זו מזו '''מוכיח''' שאינן שייכות למסגרת אחת, ומכיוון שכך אין לראותן כלל כסמוכות גם במקרה שבפועל הן נאמרות בסמיכות. שיטה שלישית עולה מדברי '''הראבי"ה''', שמהם נראה כי להבנתו עצם אפשרות ניתוק הברכות זו מזו הוא '''הגורם''' לכך שאינן נחשבות סמוכות אף כשבפועל הן נאמרות בסמיכות, וכך נראה גם מדברי '''המאירי'''. | |||
| שורה 113: | שורה 114: | ||
==='אמת ויציב'=== | ==='אמת ויציב'=== | ||
בתוספות הרא"ש (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב שברכת 'אמת ויציב' נחשבת סמוכה לברכה שלפני קריאת שמע, שכן קריאת שמע אינה מהווה הפסק – ולכן אינה פותחת ב'ברוך'. כך כתב גם האורחות חיים (חלק א, הל' ברכות אות ע), שהטעים זאת: "דלא חשבינן לה [-לקריאת שמע] הפסק, אחר שהברכות באות בשבילה". אך הרשב"ם (פסחים קד ב ד"ה וברכה) כתב שבאופן עקרוני קריאת שמע מהווה הפסק, והטעם שאין הברכה שלאחריה פותחת ב'ברוך' הוא שהמילים 'ה' אלהיכם אמת' מהוות חיבור בין הברכה לקריאת שמע, וממילא גם לברכות שלפניה, והובאו דבריו גם בשבלי הלקט (עניין תפילה, סי טז) שהסכים עימו. <BR/> | '''בתוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב שברכת 'אמת ויציב' נחשבת סמוכה לברכה שלפני קריאת שמע, שכן קריאת שמע אינה מהווה הפסק – ולכן אינה פותחת ב'ברוך'. כך כתב גם '''האורחות חיים''' (חלק א, הל' ברכות אות ע), שהטעים זאת: "דלא חשבינן לה [-לקריאת שמע] הפסק, אחר שהברכות באות בשבילה". אך '''הרשב"ם''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה) כתב שבאופן עקרוני קריאת שמע מהווה הפסק, והטעם שאין הברכה שלאחריה פותחת ב'ברוך' הוא שהמילים 'ה' אלהיכם אמת' מהוות חיבור בין הברכה לקריאת שמע, וממילא גם לברכות שלפניה, והובאו דבריו גם '''בשבלי הלקט''' (עניין תפילה, סי טז) שהסכים עימו. <BR/> | ||
גם הר"ן (פסחים קד ב ד"ה וברכה) קיבל את דעת רשב"ם – לשיטתו הנ"ל, שרק הלל ופסוקי דזמרא אינם הפסק כי אף הם עניין שבח והילול, אך פסוקי קריאת שמע הם בעלי נושא שונה ולפיכך מפסיקים. אולם המאירי (ברכות מו א ד"ה ברכה) כותב כי גם אם נדרש נושא משותף בין הברכות לבין הפסוקים שביניהן על מנת שאלו לא יהוו הפסק – אין קריאת שמע מפסיקה, "שהכל עניין אחד, שהשמע עיקרה על עיקרי הדת שבכללה גמול ועונש והשגחה, ואף הברכות האחרונות עיקרן לכך". <BR/> | |||
בשיטה ייחודית נוקט הרשב"א (ברכות יא א ד"ה אחת), ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת הגאונים, ומדייק כדבריו מלשון התוספתא המובאת בתלמוד (ברכות מו א): "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת במאירי (ברכות מו א ד"ה ברכה), שחולק עליה. | גם '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה) קיבל את דעת רשב"ם – לשיטתו הנ"ל, שרק הלל ופסוקי דזמרא אינם הפסק כי אף הם עניין שבח והילול, אך פסוקי קריאת שמע הם בעלי נושא שונה ולפיכך מפסיקים. אולם '''המאירי''' (ברכות מו א ד"ה ברכה) כותב כי גם אם נדרש נושא משותף בין הברכות לבין הפסוקים שביניהן על מנת שאלו לא יהוו הפסק – אין קריאת שמע מפסיקה, "שהכל עניין אחד, שהשמע עיקרה על עיקרי הדת שבכללה גמול ועונש והשגחה, ואף הברכות האחרונות עיקרן לכך". <BR/> | ||
בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' (ברכות יא א ד"ה אחת), ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד (ברכות מו א): "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' (ברכות מו א ד"ה ברכה), שחולק עליה. | |||
===ברכות ההפטרה=== | ===ברכות ההפטרה=== | ||
ראבי"ה (חלק א, שו"ת סי' קסח) כתב שברכת 'צור כל העולמים' פותחת ב'ברוך' משום שאינה נחשבת סמוכה לברכה שלפני ההפטרה – מאחר וההפטרה מהווה הפסק ביניהן. גם בתוספות הרא"ש (ברכות מו ב ד"ה ויש) בתירוצו השלישי כתב כך, אלא שהדגיש שרק מפני שקריאת ההפטרה היא מתוך ספר ומפני כך היא נחשבת 'מעשה', היא מהווה הפסק.<BR/> | '''ראבי"ה''' (חלק א, שו"ת סי' קסח) כתב שברכת 'צור כל העולמים' פותחת ב'ברוך' משום שאינה נחשבת סמוכה לברכה שלפני ההפטרה – מאחר וההפטרה מהווה הפסק ביניהן. גם '''בתוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) בתירוצו השלישי כתב כך, אלא שהדגיש שרק מפני שקריאת ההפטרה היא מתוך ספר ומפני כך היא נחשבת 'מעשה', היא מהווה הפסק.<BR/> | ||
לעומת זאת, הרא"ה (ברכות מו ע"ב ד"ה והטוב) סובר שההפטרה אינה נחשבת הפסק, וכשיטתו דלעיל שגם קריאת התורה אינה הפסק ורק מפני שהמברכים הם אנשים שונים אין הברכה שלאחר קריאת התורה נחשבת סמוכה. כדי לנמק את טעם הדבר שהברכה הראשונה שלאחר ההפטרה, 'צור כל העולמים', פותחת ב'ברוך', הוא מחדש הבחנה דקה בין ברכת התורה, שנתקנה כשבח והודאה על התורה עצמה, כמבואר בנוסחה, לבין ברכות ההפטרה לאחריה, שלא תוקנו כהודאה על עצם דברי הנביאים (שזהו עניינה של ברכת ההפטרה לפניה) אלא כשבח והודאה לה' על שיקיים את ההבטחות שהבטיח על ידם, ותפילה להתקיימותן במהרה; ומאחר ולברכות שלאחריה עניין שונה מזה של הברכה שלפניה – אינן יכולות להחשב כסמוכות. תנאי זה של קשר תוכני בין הברכות הובא לעיל מדברי הר"ן לגבי ברכות הקידוש, וכאן הרא"ה מציב רף גבוה יותר של הקשר התוכני הנדרש. כאמור לעיל שם, קשה על שיטתם מדברי הירושלמי.<BR/> | |||
הדרישה (או"ח סי' רפד) כתב לכך שני הסברים נוספים: א. שבאופן עקרוני ברכת 'צור העולמים' נחשבת סמוכה ופטורה מפתיחה, אלא ש"אגב דתקנו בקריאת ספר תורה תקנו נמי במפטיר, כיון דעשרים ואחד פסוקים דהפטרה נתקנו כנגד שבעה העולין לספר תורה". ב. "לפי שהיו רגילים לתרגם [את ההפטרה], הלכך חשוב הפסק". <BR/> | לעומת זאת, '''הרא"ה''' (ברכות מו ע"ב ד"ה והטוב) סובר שההפטרה אינה נחשבת הפסק, וכשיטתו דלעיל שגם קריאת התורה אינה הפסק ורק מפני שהמברכים הם אנשים שונים אין הברכה שלאחר קריאת התורה נחשבת סמוכה. כדי לנמק את טעם הדבר שהברכה הראשונה שלאחר ההפטרה, 'צור כל העולמים', פותחת ב'ברוך', הוא מחדש הבחנה דקה בין ברכת התורה, שנתקנה כשבח והודאה על התורה עצמה, כמבואר בנוסחה, לבין ברכות ההפטרה לאחריה, שלא תוקנו כהודאה על עצם דברי הנביאים (שזהו עניינה של ברכת ההפטרה לפניה) אלא כשבח והודאה לה' על שיקיים את ההבטחות שהבטיח על ידם, ותפילה להתקיימותן במהרה; ומאחר ולברכות שלאחריה עניין שונה מזה של הברכה שלפניה – אינן יכולות להחשב כסמוכות. תנאי זה של קשר תוכני בין הברכות הובא לעיל מדברי '''הר"ן''' לגבי ברכות הקידוש, וכאן הרא"ה מציב רף גבוה יותר של הקשר התוכני הנדרש. כאמור לעיל שם, קשה על שיטתם מדברי '''הירושלמי'''.<BR/> | ||
האליה רבה (סי' רפד אות ה) כתב על פי הלבוש (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל. | |||
'''הדרישה''' (או"ח סי' רפד) כתב לכך שני הסברים נוספים: א. שבאופן עקרוני ברכת 'צור העולמים' נחשבת סמוכה ופטורה מפתיחה, אלא ש"אגב דתקנו בקריאת ספר תורה תקנו נמי במפטיר, כיון דעשרים ואחד פסוקים דהפטרה נתקנו כנגד שבעה העולין לספר תורה". ב. "לפי שהיו רגילים לתרגם [את ההפטרה], הלכך חשוב הפסק". <BR/> | |||
'''האליה רבה''' (סי' רפד אות ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל. | |||
===אשר יצר את האדם בצלמו=== | ===אשר יצר את האדם בצלמו=== | ||
הברכה השלישית מברכות הנישואין פותחת ב'ברוך... אשר יצר את האדם בצלמו', וחותמת 'יוצר האדם'; לכאורה ברכה זו היתה צריכה להיות פטורה מפתיחה, שכן היא סמוכה לברכות 'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' שנאמרות לפניה. לפי הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, כמובא לעיל – הדבר מיושב, שכן שתי הברכות הללו הן קצרות. לפי הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה, נאמרו על כך יישובים אחרים:<BR/> | הברכה השלישית מברכות הנישואין פותחת ב'ברוך... אשר יצר את האדם בצלמו', וחותמת 'יוצר האדם'; לכאורה ברכה זו היתה צריכה להיות פטורה מפתיחה, שכן היא סמוכה לברכות 'שהכל ברא לכבודו' ו'יוצר האדם' שנאמרות לפניה. לפי הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, כמובא לעיל – הדבר מיושב, שכן שתי הברכות הללו הן קצרות. לפי הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה, נאמרו על כך יישובים אחרים:<BR/> | ||
תוס' (כתובות ח א, ד"ה שהכל) כתב בשם רבנו חננאל: "דיוצר האדם פותחת בברוך לפי שיש שלא היו אומרים אותה"; ונראה שכוונתו לומר שזה סימן לכך שגם אלו שנהגו בה היה זה מחמת תוספת מאוחרת ולא מעיקר התקנה, ולכן אינה נחשבת סמוכה – מאחר והברכות לא נתקנו יחד.<BR/> | |||
ר"י מיגש (מובא בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב) הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה, ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה. | '''תוס'''' (כתובות ח א, ד"ה שהכל) כתב בשם '''רבנו חננאל''': "דיוצר האדם פותחת בברוך לפי שיש שלא היו אומרים אותה"; ונראה שכוונתו לומר שזה סימן לכך שגם אלו שנהגו בה היה זה מחמת תוספת מאוחרת ולא מעיקר התקנה, ולכן אינה נחשבת סמוכה – מאחר והברכות לא נתקנו יחד.<BR/> | ||
'''ר"י מיגש''' (מובא בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב) הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה (א א): "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי (א ב) מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref> ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה. | |||
===ברכת 'הרב את ריבנו'=== | ===ברכת 'הרב את ריבנו'=== | ||
עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. הרמב"ן (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/> | עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/> | ||
ראבי"ה (חלק א, שו"ת סי' קסח) הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד (מגילה כא א-ב), אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן אין לך פיזור גדול מזה, ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי, שהובאה לעיל, שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, ועצם אפשרות זו מנתקתן זו מזו. הרמב"ן, שכאמור תירץ כאן באופן אחר, אף הוא הולך לשיטתו המובאת שם, שכוונת הירושלמי היא שתיקנו פתיחה בשביל המקרים שבהם הברכה לא תהיה סמוכה, אבל עצם חוסר תלותן זו בזו אינו מנתקן מלהחשב סמוכות.<BR/> | |||
הרא"ה (ברכות מו ב ד"ה והטוב) כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/> | '''ראבי"ה''' (חלק א, שו"ת סי' קסח) הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד (מגילה כא א-ב), אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן אין לך פיזור גדול מזה, ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי, שהובאה לעיל, שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, ועצם אפשרות זו מנתקתן זו מזו. הרמב"ן, שכאמור תירץ כאן באופן אחר, אף הוא הולך לשיטתו המובאת שם, שכוונת הירושלמי היא שתיקנו פתיחה בשביל המקרים שבהם הברכה לא תהיה סמוכה, אבל עצם חוסר תלותן זו בזו אינו מנתקן מלהחשב סמוכות.<BR/> | ||
א. "יש מקומות שנהגו בברכה אחרונה של מגילה שאין חותמין בה, הילכך לא סגיא דלא למפתח בה, ואף במקום שחותמין פתיחתה לא זזה ממקומה". מדבריו נראה שמעיקר התקנה לא היתה חתימה בברכה זו, והיא נתקנה כברכה קצרה שכולה רצף אחד, ולכן יש בה רק פתיחה כשאר ברכות קצרות; ובמקומות שנהגו לחתום - החתימה היא תוספת מאוחרת, ולא שינו את הפתיחה. <BR/> | |||
'''הרא"ה''' (ברכות מו ב ד"ה והטוב) כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/> | |||
א. "יש מקומות שנהגו בברכה אחרונה של מגילה שאין חותמין בה, הילכך לא סגיא דלא למפתח בה, ואף במקום שחותמין פתיחתה לא זזה ממקומה". מדבריו נראה שמעיקר התקנה לא היתה חתימה בברכה זו, והיא נתקנה כברכה קצרה שכולה רצף אחד, ולכן יש בה רק פתיחה כשאר ברכות קצרות;<ref>ניתן לסייע לכך מכך שנחלקו האמוראים בתלמוד (מגילה כא ב) מהו נוסח החתימה בברכה זו, ומכך נראה שמדובר בתוספת מאוחרת.</ref> ובמקומות שנהגו לחתום - החתימה היא תוספת מאוחרת, ולא שינו את הפתיחה. <BR/> | |||
ב. "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/> | ב. "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/> | ||
ג. "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות. | ג. "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות. | ||
| שורה 141: | שורה 151: | ||
===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ||
ברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון פותחת ב'ברוך', אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת 'הזן', וכמו ברכת הארץ וברכת 'בונה ירושלים' שפטורות מפתיחה מטעם זה. הירושלמי מקשה על כך, ומתרץ "שנייא [=שונה] היא, ד[א]מר רב הונא: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב". ניתן להבין שכוונתו לומר שמאחר וברכה זו היא מדרבנן ולא נתקנה עם שאר הברכות – אינה נחשבת סמוכה להן, וכך פירש ראבי"ה (חלק א, שו"ת סי' קסח; מסכת ברכות סי' קכט). כך סוברים גם תוס' (ברכות מו ב ד"ה והטוב), והרשב"א (ברכות מו א ד"ה תדע).<BR/> | ברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון פותחת ב'ברוך', אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת 'הזן', וכמו ברכת הארץ וברכת 'בונה ירושלים' שפטורות מפתיחה מטעם זה. '''הירושלמי''' מקשה על כך, ומתרץ "שנייא [=שונה] היא, ד[א]מר רב הונא: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב". ניתן להבין שכוונתו לומר שמאחר וברכה זו היא מדרבנן ולא נתקנה עם שאר הברכות – אינה נחשבת סמוכה להן,<ref>גם שלוש הברכות הראשונות לא נתקנו באותה העת, כמפורש בתלמוד (ברכות מח ב): "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תיקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלים", אולם לאחר שנתקנו הן משלימות מסגרת אחידה של ברכת המזון שהיא מן התורה – מה שאין כן ברכת 'הטוב והמטיב' שנתקנה כתוספת על גביהן.</ref> וכך פירש '''ראבי"ה''' (חלק א, שו"ת סי' קסח; מסכת ברכות סי' קכט). כך סוברים גם '''תוס'''' (ברכות מו ב ד"ה והטוב), '''והרשב"א''' (ברכות מו א ד"ה תדע).<BR/> | ||
לעומת זאת, הרמב"ן (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם הרשב"א (ברכות יא א, ד"ה אחת): "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה". באופן דומה כתב הרא"ה (ברכות מו א, ד"ה והטוב) בשם רב אחאי גאון, אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה. | |||
לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' (ברכות יא א, ד"ה אחת): "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' (ברכות מו א, ד"ה והטוב) בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה. | |||
===ברכת 'אשר ברא'=== | ===ברכת 'אשר ברא'=== | ||
בסדר שבע ברכות הנישואין, ברכות 'שוש תשיש' ו'שמח תשמח' אינן פותחות ב'ברוך', מאחר והן סמוכות לברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' הנאמרת לפניהן; אך הברכה האחרונה – 'אשר ברא' – פותחת ב'ברוך' על אף היותה סמוכה. בטעם הדבר כתבו | בסדר שבע ברכות הנישואין, ברכות 'שוש תשיש' ו'שמח תשמח' אינן פותחות ב'ברוך', מאחר והן סמוכות לברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' הנאמרת לפניהן; אך הברכה האחרונה – 'אשר ברא' – פותחת ב'ברוך' על אף היותה סמוכה. בטעם הדבר כתבו ראשונים רבים, כגון '''רש"י''' (כתובות ח א ד"ה שמח); '''שיטמ"ק''' (כתובות ח א, ד"ה והרב) בשם '''ר"י מיגש''', '''והרמב"ן''' (פסחים קיח א, ד"ה קיבלתי), שמפני שהיא עשויה להאמר גם לבדה – במשך שבעת ימי המשתה, כשאין עשרה או אין פנים חדשות – תיקנו בה פתיחה, ומשכך היא נאמרת עם פתיחתה גם כשבפועל היא סמוכה לברכות הנישואין שלפניה. | ||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה: ברכות]] | |||