הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

כמובא לעיל, לדעת '''מהר"ם מרוטנבורג''' תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' מכיון שחז"ל סמכו על כך שהמברך יסמיך אותה לברכה כל שהיא שתזדמן לו. אולם '''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)] כתב בשם '''ר"י''' שטעם הדבר הוא שתפילת הדרך "אינה אלא תפילה בעלמא", כלומר שאין לה הגדרים הרגילים של ברכה, ולכן אינה דורשת פתיחה כלל.<BR/>  

באופן נוסף הסבירו זאת '''תלמידי רבנו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)], שתפילת הדרך – החותמת 'שומע תפילה' – היא היא ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת עמידה (ולשיטתם, אע"פ שהתוכן שונה – מהות הברכה נקבעת על פי החתימה), ומכיון שעל פי רוב ברכה זו אינה דורשת פתיחה שהרי היא בתוך תפילת עמידה וסמוכה לברכת 'אבות' – לא תיקנו בה פתיחה אף כשהיא נאמרת בפני עצמה כתפילת הדרך.

===ברכת 'אלהי נשמה'===

שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.

==='ישתבח' ו'יהללוך'===

'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.

===ברכת התורה לאחריה===

בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מו א|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה.

===ברכות ההפטרה===

'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.

===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===

'''ר"י מיגש''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה והרב)] הביא פירוש אנונימי, שלפיו ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו' היא מדרבנן לעומת שאר ברכות הנישואין שהן מן התורה, ולפיכך אינה נחשבת סמוכה להן – מאחר ומקור חיובן אינו שווה ולא נתקנו יחד. הוא דוחה פירוש זה ונוקט שכל שבע ברכות הנישואין הן מן התורה,<ref>זוהי שיטה ייחודית שנוקט בה ר"י מיגש, וכפשט הלשון במסכת כלה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (א א)]: "ומניין לברכת חתנים מן התורה". יש להעיר על כך, שהרי במסכת כלה רבתי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91 (א ב)] מפורש שהפסוק המובא במסכת כלה שם כמקור הוא רק אסמכתא; ויש לדחוק שיפרש שכוונתה היא שהפסוק אינו המקור אלא זו הלכה למשה מסיני וכד'.</ref>  ומסביר באופן אחר את טעם הצורך בפתיחה בברכה זו: "ששתי ברכות אלו, ברוך יוצר האדם וברוך אשר יצר, כיון ששתיהן על עניין אחד הן, שהרי שתיהם על היצירה הם - נמצאו כאילו ברכה אחת הם; ואין אומרים 'ברכה הסמוכה לחברתה' אלא כשתהיה כל אחת מהם ברכה בפני עצמה ויש לכל אחת מהם עניין בפני עצמו, אבל שתי אלו כאילו ברכה אחת היא". לעיל הובאו שיטות האומרים כי נדרש קשר תוכני בין הברכות על מנת להחשיבן סמוכות, וכאן ר"י מיגש כותב סברה הפוכה – במקרה זה, הקשר בין הברכות הוא כה הדוק עד שבאופן אבסורדי דווקא מחמתו נדרשת פתיחה עבור הברכה הסמוכה, שכן אינה נחשבת ברכה בפני עצמה באופן מוחלט. מאידך, הוא מוסיף שמאחר וברכת 'יוצר האדם' עומדת לעצמה מבחינה מסויימת – הרי שהיא מפסיקה בין ברכת 'שהכל ברא לכבודו' לבין ברכת 'אשר יצר', ולפיכך גם על ברכת 'שהכל ברא לכבודו' אין ברכת 'אשר יצר' יכולה להיסמך, ומאחר וכך נתקנה לה פתיחה.

===ברכת 'הרב את ריבנו'===

'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/>

'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות.

===ברכת 'הטוב והמטיב'===