הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

כמובא לעיל, לדעת '''מהר"ם מרוטנבורג''' תפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' מכיון שחז"ל סמכו על כך שהמברך יסמיך אותה לברכה כל שהיא שתזדמן לו. אולם '''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)] כתב בשם '''ר"י''' שטעם הדבר הוא שתפילת הדרך "אינה אלא תפילה בעלמא", כלומר שאין לה הגדרים הרגילים של ברכה, ולכן אינה דורשת פתיחה כלל.<BR/>  

באופן נוסף הסבירו זאת '''תלמידי רבנו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)], שתפילת הדרך – החותמת 'שומע תפילה' – היא היא ברכת 'שומע תפילה' שבתפילת עמידה (ולשיטתם, אע"פ שהתוכן שונה – מהות הברכה נקבעת על פי החתימה), ומכיון שעל פי רוב ברכה זו אינה דורשת פתיחה שהרי היא בתוך תפילת עמידה וסמוכה לברכת 'אבות' – לא תיקנו בה פתיחה אף כשהיא נאמרת בפני עצמה כתפילת הדרך.

===ברכת 'אלהי נשמה'===

שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.

==='ישתבח' ו'יהללוך'===

'''תוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש), '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אלא)], '''הר"ן''' (פסחים קד ב ד"ה וברכה), '''ו'אורחות חיים'''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)] כתבו שברכות 'ישתבח' ו'יהללוך' אינן פותחות ב'ברוך' מאחר והן סמוכות לברכות 'ברוך שאמר' וברכת ההלל הראשונה; ואע"פ שביניהן נאמרים פסוקים - אין הפסוקים מהווים הפסק, '''והרשב"א והר"ן''' כתבו בטעם הדבר שהברכה והמצוה שייכים לעניין אחד, שכן גם הפסוקים הם שבח והילול.

===ברכת התורה לאחריה===

בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מו א|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה.

===ברכות ההפטרה===

'''האליה רבה''' (או"ח רפד ה) כתב על פי '''הלבוש''' (סי' רפד) שמעיקר התקנה היו שבעה קוראים בהפטרה וכמו בקריאת התורה, וממילא ניתן לומר עליה את הטעמים שנאמרו על כך שברכת התורה לאחריה אינה נחשבת סמוכה, כמובא לעיל.

===ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו'===

לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]:  "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה.

===ברכת 'אשר ברא'===