631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בקשת צרכיו בתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|2={{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|עבודה זרה ז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות לא.|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לד|א|ברכות לד.|בכותרת=כן}}|4={{רמב"ם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קיט|או"ח קי"ט|בכותרת=כן}}}} | {{מקורות|2={{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|עבודה זרה ז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות לא.|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לד|א|ברכות לד.|בכותרת=כן}}|4={{רמב"ם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קיט|או"ח קי"ט|בכותרת=כן}}}} | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה. | מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה. | ||
לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה. | לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה, אבל הרא"ש והרמב"ם לא מחלקים בין בקשות אישיות לבקשות ציבוריות ובין סוף ואמצע ברכה, וכן פסק השו"ע, אלא שמביא בב"י שלכתחילה יש לנהוג כהר"י. | ||
==מקור הדין בגמרא== | ==מקור הדין בגמרא== | ||
ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים: | ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים: | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע. | מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע. | ||
==== שלא יפתח בבקשותיו ==== | ====שלא יפתח בבקשותיו==== | ||
ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור|או"ח|תקסו|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים. | ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור|או"ח|תקסו|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים. | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''. | ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''. | ||
== פסיקת הלכה == | ==פסיקת הלכה== | ||
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע. | ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע. | ||
וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.9|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה. | וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.9|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה. | ||
==== שלא יוסיף בתחילת הברכה ==== | ====שלא יוסיף בתחילת הברכה==== | ||
ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף. | ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף. | ||
וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.2|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות. | וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.2|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות. | ||
==== האם יאריך ==== | ====האם יאריך==== | ||
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים. | ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים. | ||
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך. | ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך. | ||
==== בקשה על העתיד ==== | ====בקשה על העתיד==== | ||
ה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.1|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>. | ה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.1|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>. | ||
==== האם יזכיר את השם של החולה ==== | ====האם יזכיר את השם של החולה==== | ||
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים. | ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים. | ||
| שורה 77: | שורה 76: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודה זרה ז:]] | |||
[[קטגוריה:ברכות לא.]] | |||
[[קטגוריה:ברכות לד.]] | |||
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ו]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיט]] | |||
[[קטגוריה:הלכות תפילה]] | |||