הבדלים בין גרסאות בדף "בעניין אין הולכין בממון אחר הרוב ורובא וחזקה רובא עדיף"

א. רובא וחזקה

א. משנה – תינוק שנמצא בידו בצק ואין אנו יודעים אם לקח בעצמו או אם מישהו הביא לו. במקרה הזה יש מחלוקת בין רבי מאיר ורבנן האם הבצק טמא או טהור.

ב. גמ' קידושין (פ.) בסוגיא הנ"ל – מאי טעמא דר' מאיר.

ר' מאיר: הסברה שהעיסה טהורה היא כיוון שהיא חזקה מעיקרא ומצד שני יש לנו רוב, שרוב התינוקות מטפחים ולכן מביאים את המעוט שיש תינוקות שלא מטפחים ור' מאיר אומר סמוך מיעוטא לחזקה עדיף מהרוב.

רבנן: אומרים שרוב תינוקות מטפחין גובר על החזקה שהעיסה טהורה מעיקרא ולכן העיסה טמאה.

ג. גמ' נידה (יח:) וברש"י ד"ה "סמוך".

רש"י: אומר שיש שתי סיבות לטהר וסיבה אחת לטמא.

הסיבה הראשונה לטהר: והשניה: הסיבה שהעיסה טהורה היא כיוון שיש חזקה מעיקרא ומצד שני יש לנו רוב שרוב התינוקות מטפחים ולכן מביאים את המיעוט שיש תינוקות שלא מטפחים ור"מ אומר סמוך מיעוט לחזקה עדיף מהרוב.

הסיבה לטמא: שיש רוב תינוקות שמטפחים ואז העיסה טמאה.

ד. יצא שיש קושיה –איך רבנן אומרים בקידושין שרוב תינוקות מטפחין והעיסה טמאה והולכים אחר הרוב שהעיסה טמאה, הרי במניח למדנו שקמ"ל שאין הולכין בממון אחר הרוב אלא אחר חזקה, אז כיצד רבנן אומרים שהולכים אחר הרוב ובמניח למדנו שלא הולכים אחר הרוב אלא אחר חזקה?

א. רמב"ן – הלכות בכורות.(פרק שלישי)

רמב"ן: אומר שיש מקרה שפרה המליטה עגל ויש רוב שאומרים שהוא בכור ויש מיעוט שאומרים שהוא לא בכור, כלומר שלא יעשו איתו עבודות. אז הרמב"ן אומר שלגבי איסור והיתר לא ישתמשו בבכור, שהולכים אחר הרוב בעבודות קדושה של בכור כגון, גיזה, עבודה. ננהג בו את כל הדינים של בכור ודאי זה לגבי איסור והיתר שהולכים אחר הרוב. יש עוד חילוק בממונות שהכהן מוציא את העגל מידיי הבעלים לא יכול להוציא ממנו שהרי כתוב בגמ' שאין הולכין בממון אחר הרוב אלא הרמב"ן מתרץ שאם הכהן רוצה להוציא ממנו אז צריך להביא ראיה! המע"ה ובממונות לא הולכים אחר הרוב. עד כאן דברי הרמב"ן.

"ולפי זה אפשר לתרץ את הסתירה בין רבנן לגמרא שלנו שבגמרא שלנו מדובר בממונות ויש מוחזק (המוכר) אז הקונה צריך להביא ראיה כדי להוציא מהמוחזק!  

אבל אם העסה אצל רבנן שאמרו שהעיסה טמאה אין מוחזק אז אין בשביל מה להביא ראיה לכן הולכים אחר הרוב.

ב.  תוס' רי"ד:ב"ב(צב:).

תורי"ד:אומר שכך נראה לתרץ מתי שאמר שמואל שלא הולכים בממון אחר הרוב זה רק במקרה שהנתבע מוחזק בממון והתובע רוצה להוציא ממנו ואין לו טענה אחרת אלא רק טענה של רוב כיון שרוב וחזקה דממונא חזקה עדיפא והמע"ה אבל במקרה שאין המע"ה ואין מוחזק,מודה שמואל שהולכים אחר הרוב ולכן כאן אצלנו במניח שיש מוחזק והמע"ה אז הולכים אחר החזקה אבל במשנה בטהרות שאין המע"ה אז הולכים אחר הרוב.