הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"

שורה 30: שורה 30:
'''
'''
רש"י'''(דף לט א ) ו'''ר"ן'''(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך.
רש"י'''(דף לט א ) ו'''ר"ן'''(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך.
ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי'''' אג"ט''' אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם  כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי  חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח?
ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי'''' אג"ט''' אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם  כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי  חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח?<BR/>
יש לבאר עפ"י '''הרב קוק''' (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת '''דבר חברון''' (או"ח סימן תרנב)  
יש לבאר עפ"י '''הרב קוק''' (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת '''דבר חברון''' (או"ח סימן תרנב)
 


=== שיטת אגלי טל ===
=== שיטת אגלי טל ===
46

עריכות