הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:


מה הדין בדברים שאינם לא תולדות חמה ולא תולדות אור?
מה הדין בדברים שאינם לא תולדות חמה ולא תולדות אור?
א. לדעת '''אגרו"מ''' (הנ"ל) כל מכשיר שהדרך והרגילות לבשל בו הוי דאו' וכ"כ בשמו באורח"ש (ח"א עמ' ג') ושש"כ(המהדורה החדשה פרק א סע' ד' הע' יב')ועיין שו"ת אז נדברו(ח"א סי' לד')שפקפק בעיקרון האגרו"מ –שלפי זה אם יהיה הדרך לבשל בחמה יהא בכך חיוב דאו'?
א. לדעת '''אגרו"מ''' (הנ"ל) כל מכשיר שהדרך והרגילות לבשל בו הוי דאו' וכ"כ בשמו '''באורח"ש''' (ח"א עמ' ג') ו'''שש'''(המהדורה החדשה פרק א סע' ד' הע' יב')ועיין '''שו"ת אז נדברו'''(ח"א סי' לד')שפקפק בעיקרון האגרו"מ –שלפי זה אם יהיה הדרך לבשל בחמה יהא בכך חיוב דאו'?
ב. תנור חשמלי- הנידון הוא האם נגדיר את גוף החימום כ"אש" וכיון שעיקר הסוגיא היא "מבעיר"  לכן אכתוב בקיצור : בשבת (קלד א ומב א) נראה שאין איסור כיבוי מדאו' בכיבוי גחלת של מתכת(גוף מתכתי לוהט) מחמת שאינה עושה פחם כלל (למעט שיטת בה"ג –עמ' קלט'. ועי"ש הגהות בן אריה ועיין ר"ן יט ב מהרי"ף)ודעת היראים ורבינו פרחיה שלכן גם אין מבעיר. ובגמרא פסחים(עה א) שאין לצלות הפסח בשפוד של ברזל שאין זה צלי "אש" ג"כ משמע שמתכת חמה אינה אש-עיין טל חיים(עמ"ס שבת ח"ב עמ תנד-תנח) אך יש לדחות ששם הנידון הוא האם חשיב שהפסח נצלה ישירות מהאש- עיין עמוד הימיני(סימן כז) ובירושלמי יומא(פ"ג ה)שנחלקו ר"י ורבנן אם תולדות אש כאש(ע"ע ירושלמי פסחים פ"ז ב ומערכי לב עמ' תנח)  ורמב"ם(שבת יב א)  "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים" הוי מבעיר וחייב. משמע רק כדי לצרפו . אמנם הסכמת רבותינו האחרונים-עמוד הימיני (הנ"ל) מנחת שלמה(ח"א סימן יב ועי"ש עוד ביחס לדעת ראב"ד שסובר שחימום מתכת הוי בישול) מנחת אשר(ח"א סימן ל)ועיין עוד יסודי ישורון(ח"ב עמ 133-138) ועוד- שחימום מתכת הוי דאו' [למעט דעת הרב גורן (בקובץ סיני כסלו-שבט-אדר תש"ט שהראה פנים להקל] ולכן כל מכשיר שיש בו מתכת המתלהטת- חשיב כאש לענין מבעיר, וממילא לענין בישול. וכ"כ אורח"ש(ח"א פ"א א והע' א) וילקו"י(שבת ג מהדורת תשנ"ג עמ' קכ וקמט') ומנוחת אהבה(ח"ב פ"י י)
ב. תנור חשמלי- הנידון הוא האם נגדיר את גוף החימום כ"אש" וכיון שעיקר הסוגיא היא "מבעיר"  לכן אכתוב בקיצור : ב'''שבת''' '''טקסט מודגש'''(קלד א ומב א) נראה שאין איסור כיבוי מדאו' בכיבוי גחלת של מתכת(גוף מתכתי לוהט) מחמת שאינה עושה פחם כלל (למעט שיטת '''בה"ג''' –עמ' קלט'. ועי"ש '''הגהות בן אריה''' ועיין '''ר"ן''' יט ב מהרי"ף)ודעת '''היראים ורבינו פרחיה''' שלכן גם אין מבעיר. ובגמרא '''פסחים'''(עה א) שאין לצלות הפסח בשפוד של ברזל שאין זה צלי "אש" ג"כ משמע שמתכת חמה אינה אש-עיין '''טל חיים'''(עמ"ס שבת ח"ב עמ תנד-תנח) אך יש לדחות ששם הנידון הוא האם חשיב שהפסח נצלה ישירות מהאש- עיין '''עמוד הימיני'''(סימן כז) וב'''ירושלמי יומא'''(פ"ג ה)שנחלקו ר"י ורבנן אם תולדות אש כאש(ע"ע י'''רושלמי פסחים''' פ"ז ב ו'''מערכי לב''' עמ' תנח)  ו'''רמב'''(שבת יב א)  "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים" הוי מבעיר וחייב. משמע רק כדי לצרפו . אמנם הסכמת רבותינו האחרונים-'''עמוד הימיני''' (הנ"ל) '''מנחת שלמה'''(ח"א סימן יב ועי"ש עוד ביחס לדעת ראב"ד שסובר שחימום מתכת הוי בישול) '''מנחת אשר'''(ח"א סימן ל)ועיין עוד '''יסודי ישורון'''(ח"ב עמ 133-138) ועוד- שחימום מתכת הוי דאו' [למעט דעת '''הרב גורן''' (בקובץ סיני כסלו-שבט-אדר תש"ט שהראה פנים להקל] ולכן כל מכשיר שיש בו מתכת המתלהטת- חשיב כאש לענין מבעיר, וממילא לענין בישול. וכ"כ '''אורח"ש'''(ח"א פ"א א והע' א) '''וילקו"י'''(שבת ג מהדורת תשנ"ג עמ' קכ וקמט') '''ומנוחת אהבה'''(ח"ב פ"י י)
ג. בישול באמצעים כימיים, מיקרוגל, וזרם חשמלי.
ג. בישול באמצעים כימיים, מיקרוגל, וזרם חשמלי.
באמצעים כימיים-בגמרא (לט א)שסיד רותח הוי תולדות האור.(ובירוש' פ"ג ה"ג לגבי סיד רותח דהוי דרבנן הכוונה על סיד שהתחמם בחמה פנ"מ וקה"ע שם) והוסיף מאירי(לט א)והוב"ד בכה"ח(שיח מז) וע"ע יסודי ישורון (חלק א עמ 129)שסיד שהרתיחוהו ע"י האש ונצטנן, וכששופכים עליו מים קרים שוב נרתח. הביא המאירי דיעה שיש מקילים בזה וכתב לדחותם-"שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זזה ממנו רתיחה "שמכח האור" אלא שהיא מתווספת בשעת הכיבוי" ולשונו מורה שחשיב כתולדות האור רק מחמת שמתחילה נבלע בו אש וכ"כ בשולחן שלמה(שיח סק"יג ה) א"כ אין ללמוד לחיובא באמצעים כימיים שלא היה בהם כח האש מעולם(שולחן שלמה שם) ולכן אין איסור דאו' אלא דרבנן וכ"כ בדבר חברון(או"ח סימן שנה) ועיין עוד שש"כ(מהדורה חדשה פ"א הע' יב') שדן כעין זה לעניין "פחית לוהטת" וכן ילקו"י(עמ' קנו' בהע' יט' ד"ה ולפי) ובספר שבת כהלכה(ח"א עמ' רסא') ששווים לומר דאסור מדרבנן.
באמצעים כימיים-'''בגמרא''' (לט א)שסיד רותח הוי תולדות האור.(ו'''בירוש'''' פ"ג ה"ג לגבי סיד רותח דהוי דרבנן הכוונה על סיד שהתחמם בחמה פנ"מ וקה"ע שם) והוסיף '''מאירי'''(לט א)והוב"ד ב'''כה'''(שיח מז) וע"ע '''יסודי ישורון''' (חלק א עמ 129)שסיד שהרתיחוהו ע"י האש ונצטנן, וכששופכים עליו מים קרים שוב נרתח. הביא המאירי דיעה שיש מקילים בזה וכתב לדחותם-"שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זזה ממנו רתיחה "שמכח האור" אלא שהיא מתווספת בשעת הכיבוי" ולשונו מורה שחשיב כתולדות האור רק מחמת שמתחילה נבלע בו אש וכ"כ '''בשולחן שלמה'''(שיח סק"יג ה) א"כ אין ללמוד לחיובא באמצעים כימיים שלא היה בהם כח האש מעולם(שולחן שלמה שם) ולכן אין איסור דאו' אלא דרבנן וכ"כ '''בדבר חברון'''(או"ח סימן שנה) ועיין עוד '''שש"כ'''(מהדורה חדשה פ"א הע' יב') שדן כעין זה לעניין "פחית לוהטת" וכן '''ילקו"י'''(עמ' קנו' בהע' יט' ד"ה ולפי) ובספר '''שבת כהלכה'''(ח"א עמ' רסא') ששווים לומר דאסור מדרבנן.
ובספר מערכי לב(עמ' תסז-תסח')כתב להוכיח מדין אבר מעיקרו בגמרא פסחים(עה א)שזוהי עופרת שעוקרים אותה מהאדמה והיא חמה(היינו מקור חימום גיאוטרמי) שזה לא חמה ולא אור ולא תולדה שלהם – שזה לא נקרא שריפה ב"אש" ולפענ"ד כיוון שהוי חלק ממערכת הטבע א"כ הוא כחמי טבריא לרבנן.
ובספר '''מערכי לב'''(עמ' תסז-תסח')כתב להוכיח מדין אבר מעיקרו בגמרא פסחים(עה א)שזוהי עופרת שעוקרים אותה מהאדמה והיא חמה(היינו מקור חימום גיאוטרמי) שזה לא חמה ולא אור ולא תולדה שלהם – שזה לא נקרא שריפה ב"אש" ולפענ"ד כיוון שהוי חלק ממערכת הטבע א"כ הוא כחמי טבריא לרבנן.
הרב ישראל רוזן, בתחומין(כרך יז עמ' 15)דן גם בהנ"ל וחילק  מסברא דנפשיה בין "מקור" ל"תולדה" "מקור" כוונתו שהבישול מתרחש בעת ובעונה אחת עם תהליך הפקת החום וצידד להקל שזה מותר אף מדרבנן(אך למעשה לא היקל) לבין "תולדה" שזהו חום (שנוצר באופן דאין בו חיוב דאו')שנאגר בחפץ כלשהו ואח"כ משתמשים בחום זה ע"מ לבשל שאז דמי לתולדות חמה ואסור מדרבנן.(ועי"ש שהביא פירוש תפא"י למשנה לח ב שאבק דרכים הוי תולדות חמה משום שנתחמם מאופני העגלות ותמה עליו עי"ש)ולפענ"ד יש לדון עפ"י דעת רוב הראשונים שחול חם אסור מטעם תולדות חמה, כלו' שאסרו גם לא רק היכא שלא ידוע איך התחמם וכ"ש בנידונים של ר"י רוזן שלא כולם יודעים איך בדיוק פועלת מערכת הבישול ויבואו לטעות.
הרב ישראל רוזן, '''בתחומין'''(כרך יז עמ' 15)דן גם בהנ"ל וחילק  מסברא דנפשיה בין "מקור" ל"תולדה" "מקור" כוונתו שהבישול מתרחש בעת ובעונה אחת עם תהליך הפקת החום וצידד להקל שזה מותר אף מדרבנן(אך למעשה לא היקל) לבין "תולדה" שזהו חום (שנוצר באופן דאין בו חיוב דאו')שנאגר בחפץ כלשהו ואח"כ משתמשים בחום זה ע"מ לבשל שאז דמי לתולדות חמה ואסור מדרבנן.(ועי"ש שהביא פירוש '''תפא"י''' למשנה לח ב שאבק דרכים הוי תולדות חמה משום שנתחמם מאופני העגלות ותמה עליו עי"ש)ולפענ"ד יש לדון עפ"י דעת רוב הראשונים שחול חם אסור מטעם תולדות חמה, כלו' שאסרו גם לא רק היכא שלא ידוע איך התחמם וכ"ש בנידונים של ר"י רוזן שלא כולם יודעים איך בדיוק פועלת מערכת הבישול ויבואו לטעות.
זרם חשמלי-במנחת שלמה(ח"א סימן יב סק"ב)דן במזלג חשמלי שעובר זרם חשמל בין ב' קצותיו ומחמם את המים, שכיון שעצם זרם החשמל אינו "אש" (ודלא כדברי מס' אחרונים שדנוהו כאש והתירו להדליק חשמל ביו"ט דהוי כמדליק אש מאש ועי' שו"ת מנחת אשר ח"א סימן ל' ואכמ"ל) א"כ אסור רק מדרבנן.
זרם חשמלי-ב'''מנחת שלמה'''(ח"א סימן יב סק"ב)דן במזלג חשמלי שעובר זרם חשמל בין ב' קצותיו ומחמם את המים, שכיון שעצם זרם החשמל אינו "אש" (ודלא כדברי מס' אחרונים שדנוהו כאש והתירו להדליק חשמל ביו"ט דהוי כמדליק אש מאש ועי' שו"ת '''מנחת אשר''' ח"א סימן ל' ואכמ"ל) א"כ אסור רק מדרבנן.
ושם הובאה דעת חזו"א שהוי כ"עיבור" של אש וחייב מדאו' לפענ"ד ביאורו דהוי אש "בכח" (וזוהי הוכחתו ממים חמים ע"י האש דהוי תולדות האור כלומר שלא בעינן מראה של אש אלא את כח האש, היינו שכח האש התגלם במים, וה"נ זרם חשמל שהוא אש בכוח, ומש"כ שעתיד להיות אש הכוונה דהוי סימן ולא סיבה) הגרשז"א תמה בזה עי"ש. ובילקו"י(שבת ג' עמ' קנג') כתב לסייע דעת חזו"א ממאירי(הנ"ל) וצל"ע שהרי בסיד הנקודה היא שכבר הוטבע בו האש המקורית. ע"ע לאורח"ש(ח"א עמ' ג' הע' ו')מש"כ בזה.
ושם הובאה דעת חזו"א שהוי כ"עיבור" של אש וחייב מדאו' לפענ"ד ביאורו דהוי אש "בכח" (וזוהי הוכחתו ממים חמים ע"י האש דהוי תולדות האור כלומר שלא בעינן מראה של אש אלא את כח האש, היינו שכח האש התגלם במים, וה"נ זרם חשמל שהוא אש בכוח, ומש"כ שעתיד להיות אש הכוונה דהוי סימן ולא סיבה) הגרשז"א תמה בזה עי"ש. ו'''בילקו'''(שבת ג' עמ' קנג') כתב לסייע דעת חזו"א ממאירי(הנ"ל) וצל"ע שהרי בסיד הנקודה היא שכבר הוטבע בו האש המקורית. ע"ע '''לאורח"ש'''(ח"א עמ' ג' הע' ו')מש"כ בזה.
מיקרוגל-בשו"ת ופדויי ה' ישובון(עמ' 81)כתב שעפ"י אג"ט אין איסור אף מדרבנן .וצל"ע. ע"ע ילקו"י(  ) שצידד לחלק שאף לחזו"א(הנ"ל) מיקורגל לאו דאו' (משום שלא יתכן בזה תהליך שיוצר אש )    ולמעשה מיקרוגל אסור מדרבנן מיהת(ועיין שבת כהלכה עמ' קפ' ורסא') אלא שאם גם כך צריך משום פיקו"נ וכיוצ"ב יש להעדיף בישול במיקרוגל. ילקו"י (עמ' קנ')
מיקרוגל-בשו"ת '''ופדויי ה' ישובון'''(עמ' 81)כתב שעפ"י אג"ט אין איסור אף מדרבנן .וצל"ע. ע"ע '''ילקו"י'''(  ) שצידד לחלק שאף לחזו"א(הנ"ל) מיקורגל לאו דאו' (משום שלא יתכן בזה תהליך שיוצר אש )    ולמעשה מיקרוגל אסור מדרבנן מיהת(ועיין '''שבת כהלכה''' עמ' קפ' ורסא') אלא שאם גם כך צריך משום פיקו"נ וכיוצ"ב יש להעדיף בישול במיקרוגל. '''ילקו"י''' (עמ' קנ')
דבר יבש שנתבשל במיקרוגל וכד' דהוי תולדות חמה- ורוצים לחממו ע"ג פלטה דהוי תולדות האור- במנח"ח(מצוה ז',ב') נסתפק בכך(שהבישול  הראשון אינו בישול מבחינה הלכתית) אך פמ"ג(שיח מ"ז סק"ו) התיר(שהרי סו"ס נתבשל במציאות) וכ"כ ילקו"י (סע' יח' בסוף ההערה) ומנוח"א(ח"ב פ"י הע' 34) ועי' יסודי ישורון(ח"א עמ' 124)
דבר יבש שנתבשל במיקרוגל וכד' דהוי תולדות חמה- ורוצים לחממו ע"ג פלטה דהוי תולדות האור- '''במנח"ח'''(מצוה ז',ב') נסתפק בכך(שהבישול  הראשון אינו בישול מבחינה הלכתית) אך '''פמ"ג'''(שיח מ"ז סק"ו) התיר(שהרי סו"ס נתבשל במציאות) וכ"כ '''ילקו"י''' (סע' יח' בסוף ההערה) '''ומנוח"א'''(ח"ב פ"י הע' 34) ועי' '''יסודי ישורון'''(ח"א עמ' 124)
46

עריכות