הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
== הקדמה ==
== הקדמה ==


א.מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת העקרונית האם מלאכות שבת נלמדו מהמלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן או מהמלאכות התמידיות עיין לאגלי טל בפתיחה סק"א
א.מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת העקרונית האם מלאכות שבת נלמדו מהמלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן או מהמלאכות התמידיות עיין ל'''אגלי טל''' (פתיחה סק"א)
ב. התייחדה מלאכת בישול בכך שיש הפרש בזמן בין פעולת המלאכה, כלומר הנחת הסיר על האש, לבין התרחשות המלאכה עצמה- שזה הפעולה בחפץ המתבשל. לפיכך נחלקו בזה האחרונים: דעת רש"ש(במשנה שבת עג. וכן משמע בהר צבי או"ח חלק א' עמ' רעב' ד"ה ולי נראה ובאגרו"מ או"ח חלק ד' סימן ס') שהעיקר הוא פעולת ההנחה, וביאור הגמ'(ד א)שאם רדה הפת קודם שנאפתה-פטור בגלל שהבישול בפועל הוא כתנאי בחיוב או שאם לא נתבשל בפועל יש חסרון במלאכת מחשבת. אכן דעת האג"ט(זורע סק"ח וכן שיטת המנחת חינוך מצוה רצח' סקי"ד)שאין לפטור-בלא נתבשל בפועל- מטעם מלאכת מחשבת( שמלאכת מחשבת אינה סיבה "מתמדת" אלא די בכך שבשעת המעשה הרי הוא ביטא את מחשבת האדם)ועיקר החיוב הוא על הפעולה בחפץ המתבשל.
ב. התייחדה מלאכת בישול בכך שיש הפרש בזמן בין פעולת המלאכה, כלומר הנחת הסיר על האש, לבין התרחשות המלאכה עצמה- שזה הפעולה בחפץ המתבשל. לפיכך נחלקו בזה האחרונים: דעת '''רש"ש'''[במשנה שבת עג א וכן משמע ב'''הר צבי''' (או"ח חלק א' עמ' רעב' ד"ה ולי נראה) '''ובאגרו"מ''' או"ח חלק ד' סימן ס')] שהעיקר הוא פעולת ההנחה, וביאור הגמ'(ד א)שאם רדה הפת קודם שנאפתה-פטור בגלל שהבישול בפועל הוא כתנאי בחיוב או שאם לא נתבשל בפועל יש חסרון במלאכת מחשבת. אכן דעת '''האג"ט'''[זורע סק"ח וכן שיטת '''המנחת חינוך''' (מצוה רצח' סקי"ד)]שאין לפטור-בלא נתבשל בפועל- מטעם מלאכת מחשבת( שמלאכת מחשבת אינה סיבה "מתמדת" אלא די בכך שבשעת המעשה הרי הוא ביטא את מחשבת האדם)ועיקר החיוב הוא על הפעולה בחפץ המתבשל.
מ"מ נלמד שאין לדון את מעשה הנחת הסיר על האש כגרמא- או מפני שרותם את הכח הטבעי לשימושיו והוי כעין אשו משום חיציו(ב"ק כב. עיין נועם שבת סימן י' הערה ג') או שהוי גרמא ולמרות זאת חייבה תורה, א"כ נלמד שאין פטור גרמא בבישול.(ומטעם זה כתב בעין יצחק חלק א' עמ' תפו' שבתבשיל שלא התבשל כל צרכו –שלדעת שו"ע -שיח,ד- יש בזה בישול דאו', והניח עליו מכסה באופן שגמר בישולו על ידי זה- אע"ג שרק מנע  חדירת אויר צונן שזה כגרמא- מהא דסנהדרין עו: בעניין מצמצם מ"מ הכא חייב ודלא כמנוחת אהבה חלק ב פרק א סע' יג וכאור לציון חלק ב עמ' קסא' שפטרו בזה מטעם גרמא. ולפענ"ד גם אם נאמר שחייבה תורה גרמא בבישול הרי זה רק בגרמא שהיא כחלק עצמי מאופן הבישול ולא שבאופן מקרי מבשל בגרמא. עיין עוד חזון עובדיה שבת ד' סעי' יג' ובמנחת יצחק חלק א סימן נה)
מ"מ נלמד שאין לדון את מעשה הנחת הסיר על האש כגרמא- או מפני שרותם את הכח הטבעי לשימושיו והוי כעין אשו משום חיציו(ב"ק כב. עיין נועם שבת סימן י' הערה ג') או שהוי גרמא ולמרות זאת חייבה תורה, א"כ נלמד שאין פטור גרמא בבישול.[ומטעם זה כתב '''בעין יצחק''' (חלק א' עמ' תפו') שבתבשיל שלא התבשל כל צרכו –שלדעת שו"ע -שיח,ד- יש בזה בישול דאו', והניח עליו מכסה באופן שגמר בישולו על ידי זה- אע"ג שרק מנע  חדירת אויר צונן שזה כגרמא- מהא דסנהדרין עו: בעניין מצמצם מ"מ הכא חייב ודלא כמנוחת אהבה חלק ב פרק א סע' יג וכאור לציון חלק ב עמ' קסא' שפטרו בזה מטעם גרמא. ולפענ"ד גם אם נאמר שחייבה תורה גרמא בבישול הרי זה רק בגרמא שהיא כחלק עצמי מאופן הבישול ולא שבאופן מקרי מבשל בגרמא. עיין עוד''' חזון עובדיה'''
(שבת ד' סעי' יג') ו'''במנחת יצחק''' (א סימן נה)]
ג. מלאכת בישול מורכבת מב' גורמים: גורם א' זה הפעולה בחפץ כלומר מה מתרחש בדבר המתבשל שבכך דנו הראשונים ביחס לשבת עד ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל משום שמרפה את החפץ (ויעוין בראשונים על הדף ביחס לע"ז לח א) וכן ביחס לדברים שאפשר לאכלם אף בלא בישול(עיין שו"ת רדב"ז חלק א' סימן ריג)ולא נרחיב בנקודה זו.  
ג. מלאכת בישול מורכבת מב' גורמים: גורם א' זה הפעולה בחפץ כלומר מה מתרחש בדבר המתבשל שבכך דנו הראשונים ביחס לשבת עד ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל משום שמרפה את החפץ (ויעוין בראשונים על הדף ביחס לע"ז לח א) וכן ביחס לדברים שאפשר לאכלם אף בלא בישול(עיין שו"ת רדב"ז חלק א' סימן ריג)ולא נרחיב בנקודה זו.  
גורם נוסף הוא הגורם המבשל כלומר מהו מקור החום (וב' גורמים אלו חורזים עניינים נוספים. לדוגמא: כלי שני לא מבשל כמבואר בדף מ ב ,לדעת האור שמח הלכות שבת פרק ט' הלכה ב' זהו מפני חיסרון בגורם המבשל . אכן לדעת חזון איש סימן נב' סקי"ח זהו מפני הדבר המתבשל ש"מסתמא" לא מתבשל בכלי שני. ויעוין עוד במרדכי פרק ג סימן שב'. אכן מכך שיש "קלי בישול" שמתבשלים בכלי שני א"כ נראה  יותר כחזו"א, שהרי לאו"ש מ"מ קיימת נקודת הפטור מצד הגורם המבשל ועיין תורת המלאכות מלאכת מבשל עמ' קלה' שהקשה כן) אני אתמקד בגורם המבשל .
גורם נוסף הוא הגורם המבשל כלומר מהו מקור החום [וב' גורמים אלו חורזים עניינים נוספים. לדוגמא: כלי שני לא מבשל כמבואר בדף מ ב ,לדעת ה'''אור שמח''' (שבת ט'ב') זהו מפני חיסרון בגורם המבשל . אכן לדעת '''חזון איש''' (נב' סקי"ח) זהו מפני הדבר המתבשל ש"מסתמא" לא מתבשל בכלי שני. ויעוין עוד במרדכי פרק ג סימן שב'. אכן מכך שיש "קלי בישול" שמתבשלים בכלי שני א"כ נראה  יותר כחזו"א, שהרי לאו"ש מ"מ קיימת נקודת הפטור מצד הגורם המבשל ועיין '''תורת המלאכות''' (מלאכת האופה עמ' קלה') שהקשה כן] אני אתמקד בגורם המבשל .


== הגורם המבשל ==
== הגורם המבשל ==


בישול ביאורו "חום" שפועל על הדבר לשנותו מכמות שהיה ) ועיין נועם שבת עמ' כג' הערה יד') ובכלל זה צולה מטגן שולק ומעשן(עיין בירושלמי שבת דף נ ב אמנם תמה באג"ט אופה סק"ג אמאי רמב"ם השמיט מעשן. ולפענ"ד יש לומר שבעישון עיקר איכות הפעולה על החפץ זה העשן שנכנס ריחו וטעמו והחום הוא רק אמצעי למטרה של היספגות העשן ולכך אין זה מבשל שעיקרו זה החום ) אלא שנתחדש בסוגיא דלהלן שיש משמעות גם למקור החום.  
בישול ביאורו "חום" שפועל על הדבר לשנותו מכמות שהיה (עיין נועם שבת עמ' כג' הערה יד') ובכלל זה צולה מטגן שולק ומעשן(עיין בירושלמי שבת דף נ ב אמנם תמה באג"ט אופה סק"ג אמאי רמב"ם השמיט מעשן. ולפענ"ד יש לומר שבעישון עיקר איכות הפעולה על החפץ זה העשן שנכנס ריחו וטעמו והחום הוא רק אמצעי למטרה של היספגות העשן ולכך אין זה מבשל שעיקרו זה החום ) אלא שנתחדש בסוגיא דלהלן שיש משמעות גם למקור החום.  
במשנה לח ב "אין נותנים ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל. ולא יפקיענה בסודרים ורבי יוסי מתיר"
'''במשנה''' (לח ב) "אין נותנים ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל. ולא יפקיענה בסודרים ורבי יוסי מתיר"
ביאור דין א במשנה: המיחם הינו קומקום נחושת וכד' (עיין רש"י במשנה ורמב"ם בפיהמ"ש) שנתחמם מכח האש ועכשיו אינו על האש ואם מבשלים באמצעותו ביצה הסיק רב יוסף(בגמרא שם) שיש בכך חיוב דאורייתא(וביאור ספק הגמ' בכך, יש הסבירו מצד הגורם המבשל, ויש שהסבירו מצד הדבר המתבשל יעוין מערכי לב עמ' תנז' והלאה.ועיין אג"ט אופה סקכ"ב שדן למסקנת הגמ' אם הוי אב או תולדה)ודבר זה נקרא "תולדות האור" שגם רבי יוסי מודה שחייב (אמנם בחי' הר"ן ד"ה גלגל כתב שלרבי יוסי זה רק מדרבנן אמנם בדבריו בד"ה ולא יפקיענו נראה שלכו"ע חייב וצ"ע ע"ע טל אורות החדש אופה סקי"א ב' וכן בחת"ס בסוגיין מש"כ להוכיח שתולדות האור דאו')  
ביאור דין א במשנה: המיחם הינו קומקום נחושת וכד' (עיין '''רש"י''' במשנה ו'''רמב''' בפיהמ"ש) שנתחמם מכח האש, ועכשיו אינו על האש ,ואם מבשלים באמצעותו ביצה הסיק רב יוסף(בגמרא שם) שיש בכך חיוב דאורייתא(וביאור ספק הגמ' בכך, יש הסבירו מצד הגורם המבשל, ויש שהסבירו מצד הדבר המתבשל יעוין '''מערכי לב''' עמ' תנז' והלאה.ועיין '''אג"ט''' אופה סקכ"ב שדן למסקנת הגמ' אם הוי אב או תולדה)ודבר זה נקרא "תולדות האור" שגם רבי יוסי מודה שחייב (אמנם '''בחי' הר"ן''' ד"ה גלגל כתב שלרבי יוסי זה רק מדרבנן אמנם בדבריו בד"ה ולא יפקיענו נראה שלכו"ע חייב וצ"ע ע"ע טל אורות החדש אופה סקי"א ב' וכן בחת"ס בסוגיין מש"כ להוכיח שתולדות האור דאו')  
[  נקודה נוספת שדנו זה עפ"י מה שנראה מירושלמי (שבת פרק ג הלכה ד ה ועי' פר"ח יו"ד סי' סח' סקי"ח) שכלי ראשון שהורד מהאש אין בהו חיוב דאו' וגם זה שייך להבנת הגורם המבשל ולא נאריך בזה]
[  נקודה נוספת שדנו זה עפ"י מה שנראה '''מירושלמי''' (שבת ג הלכה ד ה ועי' פר"ח יו"ד סי' סח' סקי"ח) שכלי ראשון שהורד מהאש אין בהו חיוב דאו' וגם זה שייך להבנת הגורם המבשל ולא נאריך בזה]
ביאור דין ב' במשנה: ההפקעה בסודרים היא נתינת הביצה שהיא שלמה או רק תכולתה(עיין חי' הר"ן) על גבי סודרים שהתחממו בשמש . וביאר רב נחמן(בדף לט א) שדבר זה נקרא "תולדות חמה" ולכו"ע בישול בחמה עצמה מותר אף מדרבנן. וסודרים שאצרו את החום בתוכם מכח מה שנתחממו בשמש הרי זה "תולדות חמה" שאין בזה איסור דאורייתא, אלא נחלקו מדרבנן- שלרבנן גזרנו תולדות חמה אטו תולדות האור(שמא יחליפו ביניהם) ולרבי יוסי לא גזרנו(ואתי שפיר אם לרבי יוסי אף תולדות האור הוי דרבנן ולכן לא גזרו תולדות חמה דהוי גזירה לגזירה ועיין לשון העולת שבת סק"ט. ואם גם ר"י מודה בתולדות האור דהוי דאו' צ"ל שס"ל שלא חוששים לטעות)
ביאור דין ב' במשנה: ההפקעה בסודרים היא נתינת הביצה שהיא שלמה או רק תכולתה(עיין חי' הר"ן כאן) על גבי סודרים שהתחממו בשמש . וביאר רב נחמן(בדף לט א) שדבר זה נקרא "תולדות חמה" ולכו"ע בישול בחמה עצמה מותר אף מדרבנן. וסודרים שאצרו את החום בתוכם מכח מה שנתחממו בשמש הרי זה "תולדות חמה" שאין בזה איסור דאורייתא, אלא נחלקו מדרבנן- שלרבנן גזרנו תולדות חמה אטו תולדות האור(שמא יחליפו ביניהם) ולרבי יוסי לא גזרנו(ואתי שפיר אם לרבי יוסי אף תולדות האור הוי דרבנן ולכן לא גזרו תולדות חמה דהוי גזירה לגזירה ועיין לשון ה'''עולת שבת'''(שיח סק"ט). ואם גם ר"י מודה בתולדות האור דהוי דאו' צ"ל שס"ל שלא חוששים לטעות)


== ביאור הפטור בחמה עצמה ==
== ביאור הפטור בחמה עצמה ==
שורה 23: שורה 24:


=== שיטת רש"י- הקשיים בשיטתו ותירוציהם ===
=== שיטת רש"י- הקשיים בשיטתו ותירוציהם ===
 
'''
רש"י(דף לט א ) ור"ן(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך.
רש"י'''(דף לט א ) ו'''ר'''(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך.
ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי' אג"ט אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם  כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי  חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח?
ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי' אג"ט אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם  כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי  חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח?
יש לבאר עפ"י הרב קוק (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת דבר חברון או"ח סימן  
יש לבאר עפ"י '''הרב קוק''' (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת '''דבר חברון''' (או"ח סימן   )




46

עריכות