46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
=== שיטת מאירי === | === שיטת מאירי === | ||
'''ריטב"א ורשב"א''' | '''ריטב"א ורשב"א''' | ||
ב'''מאירי'''(לח א) וכעין זה כתב '''בתוס' רי"ד''' (לח ב) "שהחמה אין בה תורת בישול" ולפענ"ד ביאורו שהחמה היא יסוד טבעי ואינה יצירה כ"אש". וכמ"ש ב'''שו"ת הלכות קטנות'''(ח"א סימן קפט )וכדמות ראיה לכך -שהנה נחלקו רבנן ורבי יוסי (בגמרא לט א) בחמי טבריא, שלרבנן הוי תולדות חמה ,ורבי יוסי ס"ל שהוי תולדות האור משום שחולפים על פתח הגיהנום. ובדעת רבנן-או שחום המים נוצר ע"י גופרית וכיוצ"ב, כן פירש רמב"ם (פיהמ"ש מסכת נגעים פרק ט א) כלומר ע"י דבר טבעי. וגם אם מודים לרבי יוסי שמתחממים מהגיהנום המונח בזה שזהו "אור בידי שמים" (לשון '''תוס' חולין''' דף ח א ד"ה בחמי טבריא) כלומר שזהו חלק ממערכת הטבעית ולא יצירה(וכעין זה מצאתי''' ביחוסי תנאים ואמוראים''' בקובץ שיטות קמאי בשבת לח ב ד"ה גרסינן בפסחים)וכן עולה''' מאו"ש''' (שבת פרק ט ב) | ב'''מאירי'''(לח א) וכעין זה כתב '''בתוס' רי"ד''' (לח ב) "שהחמה אין בה תורת בישול" ולפענ"ד ביאורו שהחמה היא יסוד טבעי ואינה יצירה כ"אש". וכמ"ש ב'''שו"ת הלכות קטנות'''(ח"א סימן קפט )וכדמות ראיה לכך -שהנה נחלקו רבנן ורבי יוסי (בגמרא לט א) בחמי טבריא, שלרבנן הוי תולדות חמה ,ורבי יוסי ס"ל שהוי תולדות האור משום שחולפים על פתח הגיהנום. ובדעת רבנן-או שחום המים נוצר ע"י גופרית וכיוצ"ב, כן פירש '''רמב"ם''' (פיהמ"ש מסכת נגעים פרק ט א) כלומר ע"י דבר טבעי. וגם אם מודים לרבי יוסי שמתחממים מהגיהנום המונח בזה שזהו "אור בידי שמים" (לשון '''תוס' חולין''' דף ח א ד"ה בחמי טבריא) כלומר שזהו חלק ממערכת הטבעית ולא יצירה(וכעין זה מצאתי''' ביחוסי תנאים ואמוראים''' בקובץ שיטות קמאי בשבת לח ב ד"ה גרסינן בפסחים)וכן עולה''' מאו"ש''' (שבת פרק ט ב) | ||
== ביחס להגדרת "אש" == | == ביחס להגדרת "אש" == | ||
החילוק בין בישול למבעיר שבישול עניינו פעולת האש ומבעיר -יצירת האש. ['''יבמות לג ב''' זר שהקטיר איברים בשבת ע"ג מזבח הרי זה מבעיר – וכתבו '''ריטב"א ורשב"א''' שם שאין בזה מבשל – ונראה משום שאין כאן פעולה בחפץ אלא כילויו. אמנם בירושלמי(פרק ב הלכה ה) שלרבי יוסי הוי מבשל ויל"פ משום שגם בהקטרת האיברים- האש היא רק אמצעי לפעולת הנפעלת באיברים. ונחה קושיית אג"ט אופה סק"ט יא. ע"ע בשבות יצחק פרק ה | החילוק בין בישול למבעיר שבישול עניינו פעולת האש ומבעיר -יצירת האש. ['''יבמות לג ב''' זר שהקטיר איברים בשבת ע"ג מזבח הרי זה מבעיר – וכתבו '''ריטב"א ורשב"א''' שם שאין בזה מבשל – ונראה משום שאין כאן פעולה בחפץ אלא כילויו. אמנם '''בירושלמי'''(פרק ב הלכה ה) שלרבי יוסי הוי מבשל ויל"פ משום שגם בהקטרת האיברים- האש היא רק אמצעי לפעולת הנפעלת באיברים. ונחה קושיית '''אג"ט''' (אופה סק"ט יא). ע"ע '''בשבות יצחק''' (פרק ה ה). ויש שתלו זאת בשאלה מהי ההתפעלות הנדרשת בחפץ על מנת לחייב עיין '''אג"ט''' הנ"ל ו'''בעמודי ירושלים''' בירושלמי הנ"ל ו'''נשמת אדם''' כלל ב סק"ב] אך שמא יש ללמוד בדברי מאירי הנ"ל שיש צד משותף בין בישול למבעיר- שמ"מ בעינן "אש" עפ"י גדרי אש של מבעיר, ולכן אף יווצר "חום" אך לא ע"י דבר שמוגדר "אש" , כגון ע"י אמצעים כימיים- לא יהא בזה חיוב דאו' (ועיין עוד ל'''מערכי לב''' עמ' תסח שחקר האם "אש" במלאכת מבשל זה רק דבר טכני אך אין צריך גדרי "אש" או ש"אש" זה חלק מהותי ממבשל) | ||
נפ"מ - אם החפץ מתפעל על ידי חום פחות מיס"ב כגון דונג שנמס בחום פחות מיס"ב שדעת '''פמ"ג'''(אשל אברהם סי' שיח סקל"ז)'''ושביתת השבת'''(מבשל לא)שיש בזה חיוב דאו' (ששמו הדגש על החפץ המתפעל) אך '''הגרשז"א'''(שש"כ פרק א' הערה קעג ועי"ש בביאור פמ"ג) כתב שאם אין יס"ב בגורם המבשל פטור וכן נראה דעת ה'''ביאור הלכה'''(סימן שיח סע ה' ד"ה והא) הרי ששמו הדגש על הגורם המבשל וכל פחות מיס"ב אינו "אש"(עיין עוד''' מערכי לב''' עמ' תנח שעמד בנקודה זו) | נפ"מ - אם החפץ מתפעל על ידי חום פחות מיס"ב כגון דונג שנמס בחום פחות מיס"ב שדעת '''פמ"ג'''(אשל אברהם סי' שיח סקל"ז)'''ושביתת השבת'''(מבשל לא)שיש בזה חיוב דאו' (ששמו הדגש על החפץ המתפעל) אך '''הגרשז"א'''(שש"כ פרק א' הערה קעג ועי"ש בביאור פמ"ג) כתב שאם אין יס"ב בגורם המבשל פטור וכן נראה דעת ה'''ביאור הלכה'''(סימן שיח סע ה' ד"ה והא) הרי ששמו הדגש על הגורם המבשל וכל פחות מיס"ב אינו "אש"(עיין עוד''' מערכי לב''' עמ' תנח שעמד בנקודה זו) | ||
והנה בגמרא (דף מ ב) דעת רשב"ג שבשמן הפשרו זהו בישולו, כלומר שאע"ג שלא מגיע ליס"ב חייב. ולכאו' לפי זה בשמן לרשב"ג גם אין צריך שמקור החום יהא יס"ב(ומה שלא קי"ל כרשב"ג זה מפני שאף בשמן לא אמרינן שהפשרו זהו בישולו) ולדעת הגרשז"א צ"ל שמ"מ בעינן יס"ב בגורם המבשל. | והנה בגמרא (דף מ ב) דעת רשב"ג שבשמן הפשרו זהו בישולו, כלומר שאע"ג שלא מגיע ליס"ב חייב. ולכאו' לפי זה בשמן לרשב"ג גם אין צריך שמקור החום יהא יס"ב(ומה שלא קי"ל כרשב"ג זה מפני שאף בשמן לא אמרינן שהפשרו זהו בישולו) ולדעת הגרשז"א צ"ל שמ"מ בעינן יס"ב בגורם המבשל. | ||
ובב"י (שיח,יד) הביא דברי הרא"ש( ) שכוונת הגמ' בדברה על יס"ב היינו בחפץ. לפענ"ד ביאורו שאם אין יס"ב בחפץ הרי זה "סימן" לכך ש"בדרך כלל" לא התהווה בחפץ השינוי הנדרש, וממילא שבאופן זה צריך כמובן גם יס"ב בגורם המבשל, ואף שמדעת רבינו ירוחם שהביא ב"י שם שמא יש ללמוד לא כך- כתב''' אגרו"מ''' (ח"ד סימן עד לו) להשוות ביניהם. ע"ע '''מ"ב''' (סימן רנג סקס"ז- סקס"ח) ו'''שבט הלוי''' (חלק י סימן קיז א). | '''ובב"י''' (שיח,יד) הביא דברי הרא"ש( ) שכוונת הגמ' בדברה על יס"ב היינו בחפץ. לפענ"ד ביאורו שאם אין יס"ב בחפץ הרי זה "סימן" לכך ש"בדרך כלל" לא התהווה בחפץ השינוי הנדרש, וממילא שבאופן זה צריך כמובן גם יס"ב בגורם המבשל, ואף שמדעת רבינו ירוחם שהביא ב"י שם שמא יש ללמוד לא כך- כתב''' אגרו"מ''' (ח"ד סימן עד לו) להשוות ביניהם. ע"ע '''מ"ב''' (סימן רנג סקס"ז- סקס"ח) ו'''שבט הלוי''' (חלק י סימן קיז א). | ||
== תולדות חמה ותולדות האור == | == תולדות חמה ותולדות האור == | ||
יש להבין ההבדל ביניהם ,שהרי בשניהם הגורם המבשל – לדוגמא מתכת שהתחממה- זהה? מדברי אגרו"מ(הנ"ל) עולה שפטור דתולדות חמה נסבב מפטור חמה כעין שלא גדול כח הבן מכח האב . וכעיז' בשי' אג"ט שסו"ס אין שבח "עצים". ומדברי חי' הר"ן (לט א ד"ה מי סברת) נראה קצת שיש הבדל מציאותי שתולדות האור אוצרת החום בקרבה באופן מיטבי יותר. היינו שפטור דתולדות חמה הינו עצמאי ולא נסבב מפטור החמה עצמה. | יש להבין ההבדל ביניהם ,שהרי בשניהם הגורם המבשל – לדוגמא מתכת שהתחממה- זהה? מדברי '''אגרו"מ'''(הנ"ל) עולה שפטור דתולדות חמה נסבב מפטור חמה כעין שלא גדול כח הבן מכח האב . וכעיז' בשי' אג"ט שסו"ס אין שבח "עצים". ומדברי '''חי' הר"ן''' (לט א ד"ה מי סברת) נראה קצת שיש הבדל מציאותי שתולדות האור אוצרת החום בקרבה באופן מיטבי יותר. היינו שפטור דתולדות חמה הינו עצמאי ולא נסבב מפטור החמה עצמה. | ||
[[סיבה וגדר בגזירת תולדות חמה-ובענין דוד שמש:]] | [[סיבה וגדר בגזירת תולדות חמה-ובענין דוד שמש:]] | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
==== שיטת הראשונים ==== | ==== שיטת הראשונים ==== | ||
הנה רי"ף הביא כל הסוגיא הנ"ל, אע"ג שהלכה כרבנן, ולכאו' לרבנן בחול אסור בלא"ה משום שזה תולדות חמה? וביאר רשב"א(לט א ד"ה רבה) שהרי"ף הביא כן רק לצורך ביאור המשנה. וא"כ לרבנן אסור להטמין בחול משום תולדות חמה וכ"כ רשב"א(לט א ד"ה רשב"ג) | הנה '''רי"ף''' (יח.מדפיו)הביא כל הסוגיא הנ"ל, אע"ג שהלכה כרבנן, ולכאו' לרבנן בחול אסור בלא"ה משום שזה תולדות חמה? וביאר '''רשב"א'''(לט א ד"ה רבה) שהרי"ף הביא כן רק לצורך ביאור המשנה. וא"כ לרבנן אסור להטמין בחול משום תולדות חמה וכ"כ '''רשב"א'''(לט א ד"ה רשב"ג) ו'''רמב"ן'''(לט א ד"ה רשב"ג)'''וריטב"א'''(לט א ד"ה מיתיבי)ו''''''חי'''' הר"ן'''(לט א ד"ה מגלגלין) ודב' רשב"א הובאו '''ברעק"א'''(שיח ג) והוסיף רשב"א להוכיח כן מ'''הירוש''''(פ"ג ג דף כג:) דאיתא שם שרבנן פליגי על רשב"ג(מיהו שאר ראשונים לא הביאו ירוש' זה ואף רמב"ן שמרבה להביא מהירוש' לא הביאו, ויעוין להלן בדב' מהרש"ל) ושמענו מדבריהם- שלא רק כשלא ידוע איך התחמם המקור חום חששו חכמים שיבואו לטעות ולחמם ע"י תולדות אור, אלא גם שידוע שהתחמם ע"י חמה- אסור. ויש לבאר- או מצד שכך הוא גדר הגזירה או שסו"ס יראו אנשים שהחפץ מתפעל ע"י מקור חום ויבואו לחמם גם בתולדות האור, כלו' שעיקר נק' הטעות זה מחמת השתנות החפץ. ולפי זה צ"ל שבחמה עצמה שהיא וודאי חימום שלא ע"י מקור חום שעל הארץ, לא יבואו לטעות(ובזה מובן למה גזרו על חמי טבריא, לרבנן, משום תולדות חמה) אמנם מסתמות מאירי נראה קצת שטעמי רבה ור"י הם להלכה. | ||
==== שיטת מהרש"ל ==== | ==== שיטת מהרש"ל ==== | ||
מהרש"ל(שו"ת סימן סא)כתב שבחול לכו"ע אין איסורו מצד תולדות חמה(כיון שברור שלא התחמם ע"י אש) ולכן מח' רבה ורב יוסף היא להלכה. הוכוחותיו: | '''מהרש"ל'''(שו"ת סימן סא)כתב שבחול לכו"ע אין איסורו מצד תולדות חמה(כיון שברור שלא התחמם ע"י אש כלו' שגדר הגזירה צמוד לסיבתה) ולכן מח' רבה ורב יוסף היא להלכה. הוכוחותיו: | ||
א.הסוגיא מאריכה לדון בדבריהם ולמצוא נפ"מ ביניהם | א.הסוגיא מאריכה לדון בדבריהם ולמצוא נפ"מ ביניהם | ||
ב. רי"ף שהביא דבריהם, וכן הרא"ש(פ"ג ה)הביא לרבה ולרב יוסף, והוסיף שכיוון שהגמ' בקושייתה השוותה בין "הטמנה" בחול ל"גלגול" ביצה ע"ג החול, א"כ שמעינן שאף גלגול ביצה אסור.[ואף כי דבר זה נאמר לרב יוסף גם רבה ס"ל לטעמא דרב יוסף עי"ש . ועיין קרב"ן (ברא"ש הנ"ל סק"ה)שהתקשה בכך, ועי"ש שביאר שחול אסור גם משום שמא יטמין וגם תולדות חמה ] ואף שמרמב"ם(ט ג)נראה שאסור מטעם תולדות חמה, כיון שאין כן דעת הרא"ש וכן נראה פשט הסוגיא א"כ כך ראוי לפסוק. | ב. רי"ף שהביא דבריהם, וכן הרא"ש(פ"ג ה)הביא לרבה ולרב יוסף, והוסיף שכיוון שהגמ' בקושייתה השוותה בין "הטמנה" בחול ל"גלגול" ביצה ע"ג החול, א"כ שמעינן שאף גלגול ביצה אסור.[ואף כי דבר זה נאמר לרב יוסף גם רבה ס"ל לטעמא דרב יוסף עי"ש . ועיין קרב"ן (ברא"ש הנ"ל סק"ה)שהתקשה בכך, ועי"ש שביאר שחול אסור גם משום שמא יטמין וגם תולדות חמה ] ואף שמרמב"ם(ט ג)נראה שאסור מטעם תולדות חמה, כיון שאין כן דעת הרא"ש וכן נראה פשט הסוגיא א"כ כך ראוי לפסוק. | ||
ג.בירוש'(כג: והוא אותו ירוש' שהביא רשב"א הוכחה להיפך)רבנן דתמן סוברים שתולדות חמה אסור ורבנן דהכא סוברים שתולדות חמה מותר, והק' הגמ' על רבנן דהכא מכך שאסור להטמין בחול, ותירצה שאסור מטעם אחר-של עשיית חריץ. והק' מהרש"ל אמאי לא הק' הגמ' מהרישא- שאסור להפקיע בסודרים? לכן כתב שהפקעה בסודרים אסור לכו"ע מטעם תולדות חמה, ורבנן דהכא ורבנן דתמן נחלקו בגג רותח, שברור שלא התחמם באור, ולכן הק' הגמ' דווקא מחול- שגם בזה ברור שלא התחמם באור, ואה"נ שאסור רק מטעם חריץ. ולפי זה בגג רותח באמת מותר לשיטת רבנן דהכא, וזוהי גם דעת רשב"ג בבבלי(לט א) ולכן מה שאמר הירוש' שרבנן דתמן חולקים על רשב"ג, אך רבנן דהכא סוברים כמותו ולכן כך הלכה שבגג רותח מותר. | ג.בירוש'(כג: והוא אותו ירוש' שהביא רשב"א הוכחה להיפך)רבנן דתמן סוברים שתולדות חמה אסור ורבנן דהכא סוברים שתולדות חמה מותר, והק' הגמ' על רבנן דהכא מכך שאסור להטמין בחול, ותירצה שאסור מטעם אחר-של עשיית חריץ. והק' מהרש"ל אמאי לא הק' הגמ' מהרישא- שאסור להפקיע בסודרים? לכן כתב שהפקעה בסודרים אסור לכו"ע מטעם תולדות חמה, ורבנן דהכא ורבנן דתמן נחלקו בגג רותח, שברור שלא התחמם באור, ולכן הק' הגמ' דווקא מחול- שגם בזה ברור שלא התחמם באור, ואה"נ שאסור רק מטעם חריץ. ולפי זה בגג רותח באמת מותר לשיטת רבנן דהכא, וזוהי גם דעת רשב"ג בבבלי(לט א) ולכן מה שאמר הירוש' שרבנן דתמן חולקים על רשב"ג, אך רבנן דהכא סוברים כמותו ולכן כך הלכה שבגג רותח מותר. | ||
ב'''מנורה הטהורה'''(שיח סק"ה)השיג על הוכחות מהרש"ל, חוץ מההוכחה מהירוש' ששיבחה-"שדברי פי חכם חן ושפתיים יושק וכמעט שהלכה כדבריו בראיה אחרונה שהביא" אך לבסוף כתב לבאר את הירוש' באופן אחר(שרבנן דהכא ורבנן דתמן נחלקו במח' רבה ור"י) וסיים שצ"ע לדינא. | |||
==== שיטת הנחלת צבי ==== | ==== שיטת הנחלת צבי ==== | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
(שיח סק"ג) | (שיח סק"ג) | ||
שיטת ביניים בסיבה וגדר הגזירה-שחול הוי תולדות חמה אבל גג רותח מותר. וביאור ההבדל- שחול הוא דבר ניטל ולכן יש לחוש שמא יבואו להתיר ולבשל בחול ועפר שנתחמם ע"י האור, משא"כ גג שהוא לא נייד. ולבסוף הביא למהרש"ל והסיק לדינא כמוהו(בגג רותח) | שיטת ביניים בסיבה וגדר הגזירה-שחול הוי תולדות חמה אבל גג רותח מותר. וביאור ההבדל- שחול הוא דבר ניטל ולכן יש לחוש שמא יבואו להתיר ולבשל בחול ועפר שנתחמם ע"י האור, משא"כ גג שהוא לא נייד. ולבסוף הביא למהרש"ל והסיק לדינא כמוהו(בגג רותח) | ||
להלכה- במג"א(שיח סק"י) אסר גם גג רותח, וכ"כ כה"ח(שיח מ) | להלכה- '''במג"א'''(שיח סק"י) אסר גם גג רותח, וכ"כ '''כה"ח'''(שיח מ) ו'''ערוה"ש'''(שיח יז) ו'''מ"ב'''(שיח כ) וכ"כ שעיקר להחמיר ב'''ילקו"י'''(עמ' קס') וע"ע '''פנ"י'''(לט א רש"י ד"ה אטו) | ||
שיח | |||
=== דוד שמש === | === דוד שמש === | ||
הנה מים וכד' המונחים בכוס בשמש וודאי הוי חמה עצמה אף שהכוס עצמה מסייעת מעט. ולגבי דוד שמש דנו האחרונים אם יש לדמותו לכוס וא"כ הוי חמה עצמה(שולחן שלמה סקי"ג) או כיון דהוי כלי מיוחד המחמם הוי כתולדות חמה. | הנה מים וכד' המונחים בכוס בשמש וודאי הוי חמה עצמה אף שהכוס עצמה מסייעת מעט. ולגבי דוד שמש דנו האחרונים אם יש לדמותו לכוס וא"כ הוי חמה עצמה('''שולחן שלמה''' שיח סקי"ג) או כיון דהוי כלי מיוחד המחמם הוי כתולדות חמה. | ||
עוד דנו- אף אם הדוד עצמו הוי "חמה", הרי המים שבתוכו וודאי הם תולדות חמה. יסודי ישורון (ח"א עמ' 139) ילקו"י(עמ' קנט' הע' כד') | עוד דנו- אף אם הדוד עצמו הוי "חמה", הרי המים שבתוכו וודאי הם תולדות חמה. כ"כ '''יסודי ישורון''' (ח"א עמ' 139) '''ילקו"י'''(עמ' קנט' הע' כד') | ||
ואף אם כן –דן הרב אליהו(שו"ת מאמר מרדכי חלק ד' סימן עב)ביחס לסיבת הגזירה האם זה מיחלף בתולדות האור. שהרי ברור שנתחמם מהשמש, ועפ"י הכרעת הפוסקים לאסור בגג רותח א"כ ה"ה כאן. ובלא"ה יש לאסור שהרי יש גם דודים חשמליים. | ואף אם כן –דן '''הרב אליהו'''(שו"ת מאמר מרדכי חלק ד' סימן עב)ביחס לסיבת הגזירה האם זה מיחלף בתולדות האור. שהרי ברור שנתחמם מהשמש, ועפ"י הכרעת הפוסקים לאסור בגג רותח א"כ ה"ה כאן. ובלא"ה יש לאסור שהרי יש גם דודים חשמליים. | ||
[אמנם למעשה רבים הקלו מצד היתרים חיצוניים דהוי פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן ועוד. עי' יבי"א חלק ה סימן כח | [אמנם למעשה רבים הקלו מצד היתרים חיצוניים דהוי פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן ועוד. עי' '''יבי"א''' (חלק ה סימן כח) ו'''צי"א''' (חלק כ סימן טז) '''ילקו"י'''( עמ' קסא') '''מנוח"א''' (ח"ב פ"י,יד). ו'''עי' אורח"ש''' (ח"א פ"א סע' קב-קד) שסתמו לאיסורא. דוד שוודאי לא מגיע ליס"ב עי' '''דבר חברון''' (או"ח סימן רלב') שמותר ועי' '''אורח"ש''' (ח"א עמ' נה' הע' רא') ] | ||
== הלכה == | == הלכה == | ||
'''רי"ף'''(יח. מדפיו) '''רא"ש'''(פ"ג ה) '''רמב"ם'''(שבת ט ג) '''וטוש"ע''' (שיח ג) פסקו שתולדות אור חייב, חמה עצמה מותר , ותולדות חמה אסור מדרבנן. | |||
רי"ף(יח. מדפיו) רא"ש(פ"ג ה) רמב"ם(שבת ט ג) וטוש"ע (שיח ג) פסקו שתולדות אור חייב, חמה עצמה מותר , ותולדות חמה אסור מדרבנן. | ודבר פלא נמצא ב'''כה"ח'''(שיח מו) בשם שו"ת הלכות קטנות(ח"א סימן קפט) (ולשון הלכות קטנות בשלמותה הובאה '''בציץ אליעזר''' חלק א סימן כ פרק א אות טו עי"ש)- שאש ממש הנוצרת ע"י ריכוז קרני השמש באמצעות זכוכית מגדלת וכיוצ"ב הרי זה תולדות חמה ופטור. ושמא ביאורו כיון שאם היה מחמם ע"י ריכוז קרני השמש פטור ה"נ אש ממש שסו"ס זוהי אש שנוצרה ע"י תולדות חמה ולא יהא גדול כח הבן מכח האב וצ"ע. וב'''ילקוט יוסף'''(עמ' קנו-קנז' ןעמ קנט) כתב שהעיקר דהוי אש ממש אך לא דחה דברי הלק"ט בסכינא חריפא. מיהו עיין ל'''עין יצחק'''(ח"א עמ' תקמא') שכתב שאין לסמוך על שו"ת הלק"ט כיוון שהמחבר- הוא מהר"י חגיז- כתב הדברים רק לחדד התלמידים עי"ש | ||
ודבר פלא נמצא | |||
=== נידונים בימינו === | === נידונים בימינו === | ||
מה הדין בדברים שאינם לא תולדות חמה ולא תולדות אור? | מה הדין בדברים שאינם לא תולדות חמה ולא תולדות אור? | ||
א. לדעת אגרו"מ (הנ"ל) כל מכשיר שהדרך והרגילות לבשל בו הוי דאו' וכ"כ בשמו באורח"ש (ח"א עמ' ג') ושש"כ(המהדורה החדשה פרק א סע' ד' הע' יב')ועיין שו"ת אז נדברו(ח"א סי' לד')שפקפק בעיקרון האגרו"מ –שלפי זה אם יהיה הדרך לבשל בחמה יהא בכך חיוב דאו'? | א. לדעת '''אגרו"מ''' (הנ"ל) כל מכשיר שהדרך והרגילות לבשל בו הוי דאו' וכ"כ בשמו באורח"ש (ח"א עמ' ג') ושש"כ(המהדורה החדשה פרק א סע' ד' הע' יב')ועיין שו"ת אז נדברו(ח"א סי' לד')שפקפק בעיקרון האגרו"מ –שלפי זה אם יהיה הדרך לבשל בחמה יהא בכך חיוב דאו'? | ||
ב. תנור חשמלי- הנידון הוא האם נגדיר את גוף החימום כ"אש" וכיון שעיקר הסוגיא היא "מבעיר" לכן אכתוב בקיצור : בשבת (קלד א ומב א) נראה שאין איסור כיבוי מדאו' בכיבוי גחלת של מתכת(גוף מתכתי לוהט) מחמת שאינה עושה פחם כלל (למעט שיטת בה"ג –עמ' קלט'. ועי"ש הגהות בן אריה ועיין ר"ן יט ב מהרי"ף)ודעת היראים ורבינו פרחיה שלכן גם אין מבעיר. ובגמרא פסחים(עה א) שאין לצלות הפסח בשפוד של ברזל שאין זה צלי "אש" ג"כ משמע שמתכת חמה אינה אש-עיין טל חיים(עמ"ס שבת ח"ב עמ תנד-תנח) אך יש לדחות ששם הנידון הוא האם חשיב שהפסח נצלה ישירות מהאש- עיין עמוד הימיני(סימן כז) ובירושלמי יומא(פ"ג ה)שנחלקו ר"י ורבנן אם תולדות אש כאש(ע"ע ירושלמי פסחים פ"ז ב ומערכי לב עמ' תנח) ורמב"ם(שבת יב א) "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים" הוי מבעיר וחייב. משמע רק כדי לצרפו . אמנם הסכמת רבותינו האחרונים-עמוד הימיני (הנ"ל) מנחת שלמה(ח"א סימן יב ועי"ש עוד ביחס לדעת ראב"ד שסובר שחימום מתכת הוי בישול) מנחת אשר(ח"א סימן ל)ועיין עוד יסודי ישורון(ח"ב עמ 133-138) ועוד- שחימום מתכת הוי דאו' [למעט דעת הרב גורן (בקובץ סיני כסלו-שבט-אדר תש"ט שהראה פנים להקל] ולכן כל מכשיר שיש בו מתכת המתלהטת- חשיב כאש לענין מבעיר, וממילא לענין בישול. וכ"כ אורח"ש(ח"א פ"א א והע' א) וילקו"י(שבת ג מהדורת תשנ"ג עמ' קכ וקמט') ומנוחת אהבה(ח"ב פ"י י) | ב. תנור חשמלי- הנידון הוא האם נגדיר את גוף החימום כ"אש" וכיון שעיקר הסוגיא היא "מבעיר" לכן אכתוב בקיצור : בשבת (קלד א ומב א) נראה שאין איסור כיבוי מדאו' בכיבוי גחלת של מתכת(גוף מתכתי לוהט) מחמת שאינה עושה פחם כלל (למעט שיטת בה"ג –עמ' קלט'. ועי"ש הגהות בן אריה ועיין ר"ן יט ב מהרי"ף)ודעת היראים ורבינו פרחיה שלכן גם אין מבעיר. ובגמרא פסחים(עה א) שאין לצלות הפסח בשפוד של ברזל שאין זה צלי "אש" ג"כ משמע שמתכת חמה אינה אש-עיין טל חיים(עמ"ס שבת ח"ב עמ תנד-תנח) אך יש לדחות ששם הנידון הוא האם חשיב שהפסח נצלה ישירות מהאש- עיין עמוד הימיני(סימן כז) ובירושלמי יומא(פ"ג ה)שנחלקו ר"י ורבנן אם תולדות אש כאש(ע"ע ירושלמי פסחים פ"ז ב ומערכי לב עמ' תנח) ורמב"ם(שבת יב א) "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים" הוי מבעיר וחייב. משמע רק כדי לצרפו . אמנם הסכמת רבותינו האחרונים-עמוד הימיני (הנ"ל) מנחת שלמה(ח"א סימן יב ועי"ש עוד ביחס לדעת ראב"ד שסובר שחימום מתכת הוי בישול) מנחת אשר(ח"א סימן ל)ועיין עוד יסודי ישורון(ח"ב עמ 133-138) ועוד- שחימום מתכת הוי דאו' [למעט דעת הרב גורן (בקובץ סיני כסלו-שבט-אדר תש"ט שהראה פנים להקל] ולכן כל מכשיר שיש בו מתכת המתלהטת- חשיב כאש לענין מבעיר, וממילא לענין בישול. וכ"כ אורח"ש(ח"א פ"א א והע' א) וילקו"י(שבת ג מהדורת תשנ"ג עמ' קכ וקמט') ומנוחת אהבה(ח"ב פ"י י) | ||
ג. בישול באמצעים כימיים, מיקרוגל, וזרם חשמלי. | ג. בישול באמצעים כימיים, מיקרוגל, וזרם חשמלי. | ||