46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א.מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת העקרונית האם מלאכות שבת נלמדו מהמלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן או מהמלאכות התמידיות עיין ל'''אגלי טל''' (פתיחה סק"א) | א.מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת העקרונית האם מלאכות שבת נלמדו מהמלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן או מהמלאכות התמידיות עיין ל'''אגלי טל''' (פתיחה סק"א) | ||
ב. התייחדה מלאכת בישול בכך שיש הפרש בזמן בין פעולת המלאכה, כלומר הנחת הסיר על האש, לבין התרחשות המלאכה עצמה- שזה הפעולה בחפץ המתבשל. לפיכך נחלקו בזה האחרונים: דעת '''רש"ש'''[במשנה שבת עג א וכן משמע ב'''הר צבי''' (או"ח חלק א' עמ' רעב' ד"ה ולי נראה) '''ובאגרו"מ''' או"ח חלק ד' סימן ס')] שהעיקר הוא פעולת ההנחה, וביאור הגמ'(ד א)שאם רדה הפת קודם שנאפתה-פטור בגלל שהבישול בפועל הוא כתנאי בחיוב או שאם לא נתבשל בפועל יש חסרון במלאכת מחשבת. אכן דעת '''האג"ט'''[זורע סק"ח וכן שיטת '''המנחת חינוך''' (מצוה רצח' סקי"ד)]שאין לפטור-בלא נתבשל בפועל- מטעם מלאכת מחשבת( שמלאכת מחשבת אינה סיבה "מתמדת" אלא די בכך שבשעת המעשה הרי הוא ביטא את מחשבת האדם)ועיקר החיוב הוא על הפעולה בחפץ המתבשל. | ב. התייחדה מלאכת בישול בכך שיש הפרש בזמן בין פעולת המלאכה, כלומר הנחת הסיר על האש, לבין התרחשות המלאכה עצמה- שזה הפעולה בחפץ המתבשל. לפיכך נחלקו בזה האחרונים: דעת '''רש"ש'''[במשנה שבת עג א וכן משמע ב'''הר צבי''' (או"ח חלק א' עמ' רעב' ד"ה ולי נראה) '''ובאגרו"מ''' או"ח חלק ד' סימן ס')] שהעיקר הוא פעולת ההנחה, וביאור הגמ'(ד א)שאם רדה הפת קודם שנאפתה-פטור בגלל שהבישול בפועל הוא כתנאי בחיוב או שאם לא נתבשל בפועל יש חסרון במלאכת מחשבת. אכן דעת '''האג"ט'''[זורע סק"ח וכן שיטת '''המנחת חינוך''' (מצוה רצח' סקי"ד)]שאין לפטור-בלא נתבשל בפועל- מטעם מלאכת מחשבת( שמלאכת מחשבת אינה סיבה "מתמדת" אלא די בכך שבשעת המעשה הרי הוא ביטא את מחשבת האדם)ועיקר החיוב הוא על הפעולה בחפץ המתבשל. | ||
מ"מ נלמד שאין לדון את מעשה הנחת הסיר על האש כגרמא- או מפני שרותם את הכח הטבעי לשימושיו והוי כעין אשו משום חיציו(ב"ק כב. עיין נועם שבת סימן י' הערה ג') או שהוי גרמא ולמרות זאת חייבה תורה, א"כ נלמד שאין פטור גרמא בבישול.[ומטעם זה כתב '''בעין יצחק''' (חלק א' עמ' תפו') שבתבשיל שלא התבשל כל צרכו –שלדעת שו"ע -שיח,ד- יש בזה בישול דאו', והניח עליו מכסה באופן שגמר בישולו על ידי זה- אע"ג שרק מנע חדירת אויר צונן שזה כגרמא- מהא דסנהדרין עו: בעניין מצמצם מ"מ הכא חייב ודלא כמנוחת אהבה חלק ב פרק א סע' יג וכאור לציון חלק ב עמ' קסא' שפטרו בזה מטעם גרמא. ולפענ"ד גם אם נאמר שחייבה תורה גרמא בבישול הרי זה רק בגרמא שהיא כחלק עצמי מאופן הבישול ולא שבאופן מקרי מבשל בגרמא. עיין עוד''' חזון עובדיה''' | מ"מ נלמד שאין לדון את מעשה הנחת הסיר על האש כגרמא- או מפני שרותם את הכח הטבעי לשימושיו והוי כעין אשו משום חיציו(ב"ק כב. עיין נועם שבת סימן י' הערה ג') או שהוי גרמא ולמרות זאת חייבה תורה, א"כ נלמד שאין פטור גרמא בבישול.[ומטעם זה כתב '''בעין יצחק''' (חלק א' עמ' תפו') שבתבשיל שלא התבשל כל צרכו –שלדעת שו"ע -שיח,ד- יש בזה בישול דאו', והניח עליו מכסה באופן שגמר בישולו על ידי זה- אע"ג שרק מנע חדירת אויר צונן שזה כגרמא- מהא דסנהדרין עו: בעניין מצמצם מ"מ הכא חייב ודלא כמנוחת אהבה חלק ב פרק א סע' יג וכאור לציון חלק ב עמ' קסא' שפטרו בזה מטעם גרמא. ולפענ"ד גם אם נאמר שחייבה תורה גרמא בבישול הרי זה רק בגרמא שהיא כחלק עצמי מאופן הבישול ולא שבאופן מקרי מבשל בגרמא. עיין עוד''' חזון עובדיה''' (שבת ד' סעי' יג') ו'''במנחת יצחק''' (א סימן נה)] | ||
(שבת ד' סעי' יג') ו'''במנחת יצחק''' (א סימן נה)] | |||
ג. מלאכת בישול מורכבת מב' גורמים: גורם א' זה הפעולה בחפץ כלומר מה מתרחש בדבר המתבשל שבכך דנו הראשונים ביחס לשבת עד ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל משום שמרפה את החפץ (ויעוין בראשונים על הדף ביחס לע"ז לח א) וכן ביחס לדברים שאפשר לאכלם אף בלא בישול(עיין שו"ת רדב"ז חלק א' סימן ריג)ולא נרחיב בנקודה זו. | ג. מלאכת בישול מורכבת מב' גורמים: גורם א' זה הפעולה בחפץ כלומר מה מתרחש בדבר המתבשל שבכך דנו הראשונים ביחס לשבת עד ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל משום שמרפה את החפץ (ויעוין בראשונים על הדף ביחס לע"ז לח א) וכן ביחס לדברים שאפשר לאכלם אף בלא בישול(עיין שו"ת רדב"ז חלק א' סימן ריג)ולא נרחיב בנקודה זו. | ||
גורם נוסף הוא הגורם המבשל כלומר מהו מקור החום [וב' גורמים אלו חורזים עניינים נוספים. לדוגמא: כלי שני לא מבשל כמבואר בדף מ ב ,לדעת ה'''אור שמח''' (שבת ט'ב') זהו מפני חיסרון בגורם המבשל . אכן לדעת '''חזון איש''' (נב' | גורם נוסף הוא הגורם המבשל כלומר מהו מקור החום [וב' גורמים אלו חורזים עניינים נוספים. לדוגמא: כלי שני לא מבשל כמבואר בדף מ ב ,לדעת ה'''אור שמח''' (שבת ט'ב') זהו מפני חיסרון בגורם המבשל . אכן לדעת '''חזון איש''' (נב'יח) זהו מפני הדבר המתבשל ש"מסתמא" לא מתבשל בכלי שני. ויעוין עוד במרדכי פרק ג סימן שב'. אכן מכך שיש "קלי בישול" שמתבשלים בכלי שני א"כ נראה יותר כחזו"א, שהרי לאו"ש מ"מ קיימת נקודת הפטור מצד הגורם המבשל ועיין '''תורת המלאכות''' (מלאכת האופה עמ' קלה') שהקשה כן] אני אתמקד בגורם המבשל . | ||
== הגורם המבשל == | == הגורם המבשל == | ||
בישול ביאורו "חום" שפועל על הדבר לשנותו מכמות שהיה (עיין נועם שבת עמ' כג' הערה יד') ובכלל זה צולה מטגן שולק ומעשן(עיין בירושלמי שבת דף נ ב אמנם תמה באג"ט אופה סק"ג אמאי רמב"ם השמיט מעשן. ולפענ"ד יש לומר שבעישון עיקר איכות הפעולה על החפץ זה העשן שנכנס ריחו וטעמו והחום הוא רק אמצעי למטרה של היספגות העשן ולכך אין זה מבשל שעיקרו זה החום | בישול ביאורו "חום" שפועל על הדבר לשנותו מכמות שהיה (עיין נועם שבת עמ' כג' הערה יד') ובכלל זה צולה, מטגן, שולק ומעשן(עיין בירושלמי שבת דף נ ב אמנם תמה באג"ט אופה סק"ג אמאי רמב"ם השמיט מעשן. ולפענ"ד יש לומר שבעישון עיקר איכות הפעולה על החפץ זה העשן שנכנס ריחו וטעמו, והחום הוא רק אמצעי למטרה של היספגות העשן ולכך אין זה מבשל שעיקרו זה החום, אלא שנתחדש בסוגיא דלהלן שיש משמעות גם למקור החום. | ||
'''במשנה''' (לח ב) "אין נותנים ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל. ולא יפקיענה בסודרים ורבי יוסי מתיר | |||
'''במשנה''' (לח ב) "אין נותנים ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל. ולא יפקיענה בסודרים ורבי יוסי מתיר. | |||
ביאור דין א במשנה: המיחם הינו קומקום נחושת וכד' (עיין '''רש"י''' במשנה ו'''רמב"ם''' בפיהמ"ש) שנתחמם מכח האש, ועכשיו אינו על האש ,ואם מבשלים באמצעותו ביצה הסיק רב יוסף(בגמרא שם) שיש בכך חיוב דאורייתא(וביאור ספק הגמ' בכך, יש הסבירו מצד הגורם המבשל, ויש שהסבירו מצד הדבר המתבשל יעוין '''מערכי לב''' עמ' תנז' והלאה.ועיין '''אג"ט''' אופה סקכ"ב שדן למסקנת הגמ' אם הוי אב או תולדה)ודבר זה נקרא "תולדות האור" שגם רבי יוסי מודה שחייב (אמנם '''בחי' הר"ן''' ד"ה גלגל כתב שלרבי יוסי זה רק מדרבנן אמנם בדבריו בד"ה ולא יפקיענו נראה שלכו"ע חייב וצ"ע ע"ע טל אורות החדש אופה סקי"א ב' וכן בחת"ס בסוגיין מש"כ להוכיח שתולדות האור דאו') | ביאור דין א במשנה: המיחם הינו קומקום נחושת וכד' (עיין '''רש"י''' במשנה ו'''רמב"ם''' בפיהמ"ש) שנתחמם מכח האש, ועכשיו אינו על האש ,ואם מבשלים באמצעותו ביצה הסיק רב יוסף(בגמרא שם) שיש בכך חיוב דאורייתא(וביאור ספק הגמ' בכך, יש הסבירו מצד הגורם המבשל, ויש שהסבירו מצד הדבר המתבשל יעוין '''מערכי לב''' עמ' תנז' והלאה.ועיין '''אג"ט''' אופה סקכ"ב שדן למסקנת הגמ' אם הוי אב או תולדה)ודבר זה נקרא "תולדות האור" שגם רבי יוסי מודה שחייב (אמנם '''בחי' הר"ן''' ד"ה גלגל כתב שלרבי יוסי זה רק מדרבנן אמנם בדבריו בד"ה ולא יפקיענו נראה שלכו"ע חייב וצ"ע ע"ע טל אורות החדש אופה סקי"א ב' וכן בחת"ס בסוגיין מש"כ להוכיח שתולדות האור דאו') | ||
[ נקודה נוספת שדנו זה עפ"י מה שנראה '''מירושלמי''' (שבת ג הלכה ד ה ועי' פר"ח יו"ד סי' סח' סקי"ח) שכלי ראשון שהורד מהאש אין בהו חיוב דאו' וגם זה שייך להבנת הגורם המבשל ולא נאריך בזה] | [ נקודה נוספת שדנו זה עפ"י מה שנראה '''מירושלמי''' (שבת ג הלכה ד ה ועי' פר"ח יו"ד סי' סח' סקי"ח) שכלי ראשון שהורד מהאש אין בהו חיוב דאו' וגם זה שייך להבנת הגורם המבשל ולא נאריך בזה] | ||
ביאור דין ב' במשנה: ההפקעה בסודרים היא נתינת הביצה שהיא שלמה או רק תכולתה(עיין חי' הר"ן כאן) על גבי סודרים שהתחממו בשמש . וביאר רב נחמן(בדף לט א) שדבר זה נקרא "תולדות חמה" ולכו"ע בישול בחמה עצמה מותר אף מדרבנן. וסודרים שאצרו את החום בתוכם מכח מה שנתחממו בשמש הרי זה "תולדות חמה" שאין בזה איסור דאורייתא, אלא נחלקו מדרבנן- שלרבנן גזרנו תולדות חמה אטו תולדות האור(שמא יחליפו ביניהם) ולרבי יוסי לא גזרנו(ואתי שפיר אם לרבי יוסי אף תולדות האור הוי דרבנן ולכן לא גזרו תולדות חמה דהוי גזירה לגזירה ועיין לשון ה'''עולת שבת'''(שיח סק"ט). ואם גם ר"י מודה בתולדות האור דהוי דאו' צ"ל שס"ל שלא חוששים לטעות) | ביאור דין ב' במשנה: ההפקעה בסודרים היא נתינת הביצה שהיא שלמה או רק תכולתה(עיין חי' הר"ן כאן) על גבי סודרים שהתחממו בשמש . וביאר רב נחמן(בדף לט א) שדבר זה נקרא "תולדות חמה" ולכו"ע בישול בחמה עצמה מותר אף מדרבנן. וסודרים שאצרו את החום בתוכם מכח מה שנתחממו בשמש הרי זה "תולדות חמה" שאין בזה איסור דאורייתא, אלא נחלקו מדרבנן- שלרבנן גזרנו תולדות חמה אטו תולדות האור(שמא יחליפו ביניהם) ולרבי יוסי לא גזרנו(ואתי שפיר אם לרבי יוסי אף תולדות האור הוי דרבנן ולכן לא גזרו תולדות חמה דהוי גזירה לגזירה ועיין לשון ה'''עולת שבת'''(שיח סק"ט). ואם גם ר"י מודה בתולדות האור דהוי דאו' צ"ל שס"ל שלא חוששים לטעות) | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
''' | ''' | ||
רש"י'''(דף לט א ) ו'''ר"ן'''(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך. | רש"י'''(דף לט א ) ו'''ר"ן'''(יח. מהרי"ף) כתבו שאין "דרך בישול" בכך. | ||
ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי' אג"ט אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח? | ומס' קושיות התקשו בדבריו: (עי'''' אג"ט''' אופה סקמ"ד) אם הכוונה רק לשינוי אם כן למה מותר לכתחילה? וכן- חמי טבריא שבגמרא דף לט א שלרבנן פטור ולרבי יוסי חייב דהוי תולדות האור ודוחק לומר שרבנן החשיבו תולדות האור, שלרבי יוסי חייב, כשינוי מדרך בנ"א. וכן- בפסחים מא א פסח שבישלו בחמי טבריא אמרה הגמרא שכשם שבשבת פטור- לרבנן- כך גם לענין פסח אין זה בישול. ואם הנק' שבשבת יש שינוי מדרך המלאכה אם כן מה ההשוואה לפסח? | ||
יש לבאר עפ"י '''הרב קוק''' (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת '''דבר חברון''' (או"ח סימן | יש לבאר עפ"י '''הרב קוק''' (אגרות ראי"ה חלק א' עמ' קפג בתשובתו לרצ"פ פרנק עיין אגרות לרא"יה אגרת מ' ) שאין הכוונה לשינוי מקרי ופרטי שהאדם עושה, אלא שתורה ציוותה ציווייה על הדרך הנורמלית והרגילה. (אם כן יש לדון במקרוגל וכדומה שיש לומר שכיום זה הדרך אך לאידך גיסא יש לומר שהתורה דיברה ביחס למציאות הטבעית ולא ביחס לפלאי הטכנולוגיה. עיין כעין זה לשו"ת '''דבר חברון''' (או"ח סימן תרנב) | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
אג"ט(אופה סקמ"ד, יעוין עוד בפתיחה לספרו סק"ג)כתב שיש שינוי במושא הפעולה-שאש גורמת לשבח עצים בפת מה שכמובן לא שייך בחמה. ולכן מותר גם מדרבנן. וצ"ל לגבי פסח שאין חמה בגדר "בישול".(ע"ע למערכי לב עמ' תסט-תעב) | '''אג"ט'''(אופה סקמ"ד, יעוין עוד בפתיחה לספרו סק"ג)כתב שיש שינוי במושא הפעולה-שאש גורמת לשבח עצים בפת מה שכמובן לא שייך בחמה. ולכן מותר גם מדרבנן. וצ"ל לגבי פסח שאין חמה בגדר "בישול".(ע"ע '''למערכי לב''' עמ' תסט-תעב) | ||
=== שיטת קרית ספר- הקשיים וביאור אגרו"מ === | === שיטת קרית ספר- הקשיים וביאור אגרו"מ === | ||
ב'''קרי"ס''' למבי"ט(שבת פרק ט) כתב שבמשכן בישלו באש ממש ולכן בחמה פטור דלא היה במשכן. וקשה הקושיות הנ"ל(עיין לשו"ת '''אבני נזר''' שצורף בסוף האג"ט בסימן קצא,ו ולשו"ת נודע דיהודה תנינא יו"ד סימן מג) | |||
וביאר אגרו"מ(או"ח חלק ג' סימן נב ושכן יש לפרש גם ברש"י)בב' דרכים. א. שעיקר הנק' שלא היה במשכן חמה, ואהני מה שאין רגילות בנ"א לבשל לכך שלא יהא תולדה. כלומר שלא מדובר בשינוי מקרי ודרך ב' שמעיקרא אין להבדיל בין תולדות חמה ואור אלא שתולדות האור נכנס לחיוב מפני שאוצר בקרבו את ה"אש" המקורית. | וביאר '''אגרו"מ'''(או"ח חלק ג' סימן נב ושכן יש לפרש גם ברש"י)בב' דרכים. א. שעיקר הנק' שלא היה במשכן חמה, ואהני מה שאין רגילות בנ"א לבשל לכך שלא יהא תולדה. כלומר שלא מדובר בשינוי מקרי ודרך ב' שמעיקרא אין להבדיל בין תולדות חמה ואור אלא שתולדות האור נכנס לחיוב מפני שאוצר בקרבו את ה"אש" המקורית. | ||
אמנם לכאורה עדיין קשה מהגמרא בפסחים הנ"ל.(ויעוין עוד באגרו"מ או"ח ח"ד סימן צח ד"ה והנה בירושלמי שנראה ביאור אחר בפטור חמה- משום שזה רק "חימום" ולא השבחת הדבר כבבישול) | אמנם לכאורה עדיין קשה מהגמרא בפסחים הנ"ל.(ויעוין עוד''' באגרו"מ''' או"ח ח"ד סימן צח ד"ה והנה בירושלמי שנראה ביאור אחר בפטור חמה- משום שזה רק "חימום" ולא השבחת הדבר כבבישול) | ||
=== שיטת הנועם שבת === | === שיטת הנועם שבת === | ||
ב'''נועם שבת''' (סימן יא )האריך להוכיח שבבישול בחמה יש הבדל בתוצאה מאשר בבישול באש | |||
1.מנחות כא. דם שבישלו באש יצא מאיסור דם משא"כ דם שהתבשל בחמה | 1.מנחות כא. דם שבישלו באש יצא מאיסור דם משא"כ דם שהתבשל בחמה | ||
2.פסחים כד ב האוכל חלב שנתבשל בחמה- פטור כדין האוכל חלב חי | 2.פסחים כד ב האוכל חלב שנתבשל בחמה- פטור כדין האוכל חלב חי | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
=== שיטת מאירי === | === שיטת מאירי === | ||
'''ריטב"א ורשב"א''' | |||
ב'''מאירי'''(לח א) וכעין זה כתב '''בתוס' רי"ד''' (לח ב) "שהחמה אין בה תורת בישול" ולפענ"ד ביאורו שהחמה היא יסוד טבעי ואינה יצירה כ"אש". וכמ"ש ב'''שו"ת הלכות קטנות'''(ח"א סימן קפט )וכדמות ראיה לכך -שהנה נחלקו רבנן ורבי יוסי (בגמרא לט א) בחמי טבריא, שלרבנן הוי תולדות חמה ,ורבי יוסי ס"ל שהוי תולדות האור משום שחולפים על פתח הגיהנום. ובדעת רבנן-או שחום המים נוצר ע"י גופרית וכיוצ"ב, כן פירש רמב"ם (פיהמ"ש מסכת נגעים פרק ט א) כלומר ע"י דבר טבעי. וגם אם מודים לרבי יוסי שמתחממים מהגיהנום המונח בזה שזהו "אור בידי שמים" (לשון '''תוס' חולין''' דף ח א ד"ה בחמי טבריא) כלומר שזהו חלק ממערכת הטבעית ולא יצירה(וכעין זה מצאתי''' ביחוסי תנאים ואמוראים''' בקובץ שיטות קמאי בשבת לח ב ד"ה גרסינן בפסחים)וכן עולה''' מאו"ש''' (שבת פרק ט ב) | |||
== ביחס להגדרת "אש" == | == ביחס להגדרת "אש" == | ||
החילוק בין בישול למבעיר שבישול עניינו פעולת האש ומבעיר -יצירת האש. [יבמות לג ב זר שהקטיר איברים בשבת ע"ג מזבח הרי זה מבעיר – וכתבו ריטב"א ורשב"א שם שאין בזה מבשל – ונראה משום שאין כאן פעולה בחפץ אלא כילויו. אמנם בירושלמי(פרק ב הלכה ה) שלרבי יוסי הוי מבשל ויל"פ משום שגם בהקטרת האיברים- האש היא רק אמצעי לפעולת הנפעלת באיברים. ונחה קושיית אג"ט אופה סק"ט יא. ע"ע בשבות יצחק פרק ה סעיף ה. ויש שתלו זאת בשאלה מהי ההתפעלות הנדרשת בחפץ על מנת לחייב עיין אג"ט הנ"ל ובעמודי ירושלים בירושלמי הנ"ל נשמת אדם כלל ב סק"ב] אך שמא יש ללמוד בדברי מאירי הנ"ל שיש צד משותף בין בישול למבעיר- שמ"מ בעינן "אש" עפ"י גדרי אש של מבעיר, ולכן אף יווצר "חום" אך לא ע"י דבר שמוגדר "אש" , כגון ע"י אמצעים כימיים- לא יהא בזה חיוב דאו' (ועיין עוד למערכי לב עמ' תסח שחקר האם "אש" במלאכת מבשל זה רק דבר טכני אך אין צריך גדרי "אש" או ש"אש" זה חלק מהותי ממבשל) | החילוק בין בישול למבעיר שבישול עניינו פעולת האש ומבעיר -יצירת האש. ['''יבמות לג ב''' זר שהקטיר איברים בשבת ע"ג מזבח הרי זה מבעיר – וכתבו '''ריטב"א ורשב"א''' שם שאין בזה מבשל – ונראה משום שאין כאן פעולה בחפץ אלא כילויו. אמנם בירושלמי(פרק ב הלכה ה) שלרבי יוסי הוי מבשל ויל"פ משום שגם בהקטרת האיברים- האש היא רק אמצעי לפעולת הנפעלת באיברים. ונחה קושיית אג"ט אופה סק"ט יא. ע"ע בשבות יצחק פרק ה סעיף ה. ויש שתלו זאת בשאלה מהי ההתפעלות הנדרשת בחפץ על מנת לחייב עיין אג"ט הנ"ל ובעמודי ירושלים בירושלמי הנ"ל נשמת אדם כלל ב סק"ב] אך שמא יש ללמוד בדברי מאירי הנ"ל שיש צד משותף בין בישול למבעיר- שמ"מ בעינן "אש" עפ"י גדרי אש של מבעיר, ולכן אף יווצר "חום" אך לא ע"י דבר שמוגדר "אש" , כגון ע"י אמצעים כימיים- לא יהא בזה חיוב דאו' (ועיין עוד למערכי לב עמ' תסח שחקר האם "אש" במלאכת מבשל זה רק דבר טכני אך אין צריך גדרי "אש" או ש"אש" זה חלק מהותי ממבשל) | ||
נפ"מ - אם החפץ מתפעל על ידי חום פחות מיס"ב כגון דונג שנמס בחום פחות מיס"ב שדעת פמ"ג(אשל אברהם סי' שיח סקל"ז)ושביתת השבת(מבשל לא)שיש בזה חיוב דאו' (ששמו הדגש על החפץ המתפעל) אך הגרשז"א(שש"כ פרק א' הערה קעג ועי"ש בביאור פמ"ג) כתב שאם אין יס"ב בגורם המבשל פטור וכן נראה דעת | נפ"מ - אם החפץ מתפעל על ידי חום פחות מיס"ב כגון דונג שנמס בחום פחות מיס"ב שדעת '''פמ"ג'''(אשל אברהם סי' שיח סקל"ז)'''ושביתת השבת'''(מבשל לא)שיש בזה חיוב דאו' (ששמו הדגש על החפץ המתפעל) אך '''הגרשז"א'''(שש"כ פרק א' הערה קעג ועי"ש בביאור פמ"ג) כתב שאם אין יס"ב בגורם המבשל פטור וכן נראה דעת ה'''ביאור הלכה'''(סימן שיח סע ה' ד"ה והא) הרי ששמו הדגש על הגורם המבשל וכל פחות מיס"ב אינו "אש"(עיין עוד''' מערכי לב''' עמ' תנח שעמד בנקודה זו) | ||
והנה בגמרא (דף מ ב) דעת רשב"ג שבשמן הפשרו זהו בישולו, כלומר שאע"ג שלא מגיע ליס"ב חייב. ולכאו' לפי זה בשמן לרשב"ג גם אין צריך שמקור החום יהא יס"ב(ומה שלא קי"ל כרשב"ג זה מפני שאף בשמן לא אמרינן שהפשרו זהו בישולו) ולדעת הגרשז"א צ"ל שמ"מ בעינן יס"ב בגורם המבשל. | והנה בגמרא (דף מ ב) דעת רשב"ג שבשמן הפשרו זהו בישולו, כלומר שאע"ג שלא מגיע ליס"ב חייב. ולכאו' לפי זה בשמן לרשב"ג גם אין צריך שמקור החום יהא יס"ב(ומה שלא קי"ל כרשב"ג זה מפני שאף בשמן לא אמרינן שהפשרו זהו בישולו) ולדעת הגרשז"א צ"ל שמ"מ בעינן יס"ב בגורם המבשל. | ||
ובב"י (שיח,יד) הביא דברי הרא"ש( ) שכוונת הגמ' בדברה על יס"ב היינו בחפץ. לפענ"ד ביאורו שאם אין יס"ב בחפץ הרי זה "סימן" לכך ש"בדרך כלל" לא התהווה בחפץ השינוי הנדרש, וממילא שבאופן זה צריך כמובן גם יס"ב בגורם המבשל, ואף שמדעת רבינו ירוחם שהביא ב"י שם שמא יש ללמוד לא כך- כתב אגרו"מ (ח"ד סימן עד לו) להשוות ביניהם. ע"ע מ"ב (סימן רנג סקס"ז- סקס"ח) | ובב"י (שיח,יד) הביא דברי הרא"ש( ) שכוונת הגמ' בדברה על יס"ב היינו בחפץ. לפענ"ד ביאורו שאם אין יס"ב בחפץ הרי זה "סימן" לכך ש"בדרך כלל" לא התהווה בחפץ השינוי הנדרש, וממילא שבאופן זה צריך כמובן גם יס"ב בגורם המבשל, ואף שמדעת רבינו ירוחם שהביא ב"י שם שמא יש ללמוד לא כך- כתב''' אגרו"מ''' (ח"ד סימן עד לו) להשוות ביניהם. ע"ע '''מ"ב''' (סימן רנג סקס"ז- סקס"ח) ו'''שבט הלוי''' (חלק י סימן קיז א). | ||
== תולדות חמה ותולדות האור == | == תולדות חמה ותולדות האור == | ||
יש להבין ההבדל ביניהם ,שהרי בשניהם הגורם המבשל – לדוגמא מתכת שהתחממה- זהה? מדברי אגרו"מ(הנ"ל) עולה שפטור דתולדות חמה נסבב מפטור חמה כעין שלא גדול כח הבן מכח האב . וכעיז' בשי' אג"ט שסו"ס אין שבח "עצים". ומדברי חי' הר"ן (לט א ד"ה מי סברת) נראה קצת שיש הבדל מציאותי שתולדות האור אוצרת החום בקרבה באופן מיטבי יותר. היינו שפטור דתולדות חמה הינו עצמאי ולא נסבב מפטור החמה עצמה. | יש להבין ההבדל ביניהם ,שהרי בשניהם הגורם המבשל – לדוגמא מתכת שהתחממה- זהה? מדברי אגרו"מ(הנ"ל) עולה שפטור דתולדות חמה נסבב מפטור חמה כעין שלא גדול כח הבן מכח האב . וכעיז' בשי' אג"ט שסו"ס אין שבח "עצים". ומדברי חי' הר"ן (לט א ד"ה מי סברת) נראה קצת שיש הבדל מציאותי שתולדות האור אוצרת החום בקרבה באופן מיטבי יותר. היינו שפטור דתולדות חמה הינו עצמאי ולא נסבב מפטור החמה עצמה. | ||
סיבה וגדר בגזירת תולדות חמה-ובענין דוד שמש: | |||
[[סיבה וגדר בגזירת תולדות חמה-ובענין דוד שמש:]] | |||
סוגיית הגמרא: בגמרא(לט א) ביארה הטעם שרבי יוסי מודה שאסור להטמין הביצה בחול: רבה-שמא יטמין ברמץ. רב יוסף-מפני שמזיז עפר ממקומו. הקשתה הגמ' על רב יוסף מדברי רשב"ג- שאסור לגלגל ביצה על סיד רותח אך על גג רותח- מותר ואמאי והא מזיז עפר? ותירצה שסתם גג אין בו עפר. | סוגיית הגמרא: בגמרא(לט א) ביארה הטעם שרבי יוסי מודה שאסור להטמין הביצה בחול: רבה-שמא יטמין ברמץ. רב יוסף-מפני שמזיז עפר ממקומו. הקשתה הגמ' על רב יוסף מדברי רשב"ג- שאסור לגלגל ביצה על סיד רותח אך על גג רותח- מותר ואמאי והא מזיז עפר? ותירצה שסתם גג אין בו עפר. | ||