46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"
←נידונים בימינו
| שורה 107: | שורה 107: | ||
באמצעים כימיים-'''בגמרא''' (לט א)שסיד רותח הוי תולדות האור.(ו'''בירוש'''' פ"ג ה"ג לגבי סיד רותח דהוי דרבנן הכוונה על סיד שהתחמם בחמה פנ"מ וקה"ע שם) והוסיף '''מאירי'''(לט א)והוב"ד ב'''כה"ח'''(שיח מז) וע"ע '''יסודי ישורון''' (חלק א עמ 129)שסיד שהרתיחוהו ע"י האש ונצטנן, וכששופכים עליו מים קרים שוב נרתח. <BR/>הביא המאירי דיעה שיש מקילים בזה וכתב לדחותם-"שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זזה ממנו רתיחה "שמכח האור" אלא שהיא מתווספת בשעת הכיבוי" ולשונו מורה שחשיב כתולדות האור רק מחמת שמתחילה נבלע בו אש וכ"כ '''בשולחן שלמה'''(שיח סק"יג ה) א"כ אין ללמוד לחיובא באמצעים כימיים שלא היה בהם כח האש מעולם(שולחן שלמה שם) ולכן אין איסור דאו' אלא דרבנן וכ"כ '''בדבר חברון'''(או"ח סימן שנה) ועיין עוד '''שש"כ'''(מהדורה חדשה פ"א הע' יב') שדן כעין זה לעניין "פחית לוהטת" וכן '''ילקו"י'''(עמ' קנו' בהע' יט' ד"ה ולפי) ובספר '''שבת כהלכה'''(ח"א עמ' רסא') ששווים לומר דאסור מדרבנן.<BR/> | באמצעים כימיים-'''בגמרא''' (לט א)שסיד רותח הוי תולדות האור.(ו'''בירוש'''' פ"ג ה"ג לגבי סיד רותח דהוי דרבנן הכוונה על סיד שהתחמם בחמה פנ"מ וקה"ע שם) והוסיף '''מאירי'''(לט א)והוב"ד ב'''כה"ח'''(שיח מז) וע"ע '''יסודי ישורון''' (חלק א עמ 129)שסיד שהרתיחוהו ע"י האש ונצטנן, וכששופכים עליו מים קרים שוב נרתח. <BR/>הביא המאירי דיעה שיש מקילים בזה וכתב לדחותם-"שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זזה ממנו רתיחה "שמכח האור" אלא שהיא מתווספת בשעת הכיבוי" ולשונו מורה שחשיב כתולדות האור רק מחמת שמתחילה נבלע בו אש וכ"כ '''בשולחן שלמה'''(שיח סק"יג ה) א"כ אין ללמוד לחיובא באמצעים כימיים שלא היה בהם כח האש מעולם(שולחן שלמה שם) ולכן אין איסור דאו' אלא דרבנן וכ"כ '''בדבר חברון'''(או"ח סימן שנה) ועיין עוד '''שש"כ'''(מהדורה חדשה פ"א הע' יב') שדן כעין זה לעניין "פחית לוהטת" וכן '''ילקו"י'''(עמ' קנו' בהע' יט' ד"ה ולפי) ובספר '''שבת כהלכה'''(ח"א עמ' רסא') ששווים לומר דאסור מדרבנן.<BR/> | ||
ובספר '''מערכי לב'''(עמ' תסז-תסח')כתב להוכיח מדין אבר מעיקרו בגמרא פסחים(עה א)שזוהי עופרת שעוקרים אותה מהאדמה והיא חמה(היינו מקור חימום גיאוטרמי) שזה לא חמה ולא אור ולא תולדה שלהם – שזה לא נקרא שריפה ב"אש" ולפענ"ד כיוון שהוי חלק ממערכת הטבע א"כ הוא כחמי טבריא לרבנן.<BR/> | ובספר '''מערכי לב'''(עמ' תסז-תסח')כתב להוכיח מדין אבר מעיקרו בגמרא פסחים(עה א)שזוהי עופרת שעוקרים אותה מהאדמה והיא חמה(היינו מקור חימום גיאוטרמי) שזה לא חמה ולא אור ולא תולדה שלהם – שזה לא נקרא שריפה ב"אש" ולפענ"ד כיוון שהוי חלק ממערכת הטבע א"כ הוא כחמי טבריא לרבנן.<BR/> | ||
הרב ישראל רוזן, '''בתחומין'''(כרך יז עמ' 15)דן גם בהנ"ל וחילק מסברא דנפשיה בין "מקור" ל"תולדה" .<BR/>"מקור" כוונתו שהבישול מתרחש בעת ובעונה אחת עם תהליך הפקת החום וצידד להקל שזה מותר אף מדרבנן(אך למעשה לא היקל) לבין "תולדה" שזהו חום (שנוצר באופן דאין בו חיוב דאו')שנאגר בחפץ כלשהו ואח"כ משתמשים בחום זה ע"מ לבשל שאז דמי לתולדות חמה ואסור מדרבנן.<BR/>(ועי"ש שהביא פירוש '''תפא"י''' למשנה לח ב שאבק דרכים הוי תולדות חמה משום שנתחמם מאופני העגלות ותמה עליו עי"ש)<BR/>ולפענ"ד יש לדון עפ"י דעת רוב הראשונים שחול חם אסור מטעם תולדות חמה, כלו' שאסרו גם לא רק היכא שלא ידוע איך התחמם וכ"ש בנידונים של ר"י רוזן שלא כולם יודעים איך בדיוק פועלת מערכת הבישול ויבואו לטעות. | הרב ישראל רוזן, '''בתחומין'''(כרך יז עמ' 15)דן גם בהנ"ל וחילק מסברא דנפשיה בין "מקור" ל"תולדה" .<BR/>"מקור" כוונתו שהבישול מתרחש בעת ובעונה אחת עם תהליך הפקת החום וצידד להקל שזה מותר אף מדרבנן(אך למעשה לא היקל) לבין "תולדה" שזהו חום (שנוצר באופן דאין בו חיוב דאו')שנאגר בחפץ כלשהו ואח"כ משתמשים בחום זה ע"מ לבשל שאז דמי לתולדות חמה ואסור מדרבנן.<BR/>(ועי"ש שהביא פירוש '''תפא"י''' למשנה לח ב שאבק דרכים הוי תולדות חמה משום שנתחמם מאופני העגלות ותמה עליו עי"ש)<BR/>ולפענ"ד יש לדון עפ"י דעת רוב הראשונים שחול חם אסור מטעם תולדות חמה, כלו' שאסרו גם לא רק היכא שלא ידוע איך התחמם וכ"ש בנידונים של ר"י רוזן שלא כולם יודעים איך בדיוק פועלת מערכת הבישול ויבואו לטעות. | ||
זרם חשמלי-ב'''מנחת שלמה'''(ח"א סימן יב סק"ב)דן במזלג חשמלי שעובר זרם חשמל בין ב' קצותיו ומחמם את המים, שכיון שעצם זרם החשמל אינו "אש" (ודלא כדברי מס' אחרונים שדנוהו כאש והתירו להדליק חשמל ביו"ט דהוי כמדליק אש מאש ועי' שו"ת '''מנחת אשר''' ח"א סימן ל' ואכמ"ל) א"כ אסור רק מדרבנן.<BR/> | זרם חשמלי-ב'''מנחת שלמה'''(ח"א סימן יב סק"ב)דן במזלג חשמלי שעובר זרם חשמל בין ב' קצותיו ומחמם את המים, שכיון שעצם זרם החשמל אינו "אש" (ודלא כדברי מס' אחרונים שדנוהו כאש והתירו להדליק חשמל ביו"ט דהוי כמדליק אש מאש ועי' שו"ת '''מנחת אשר''' ח"א סימן ל' ואכמ"ל) א"כ אסור רק מדרבנן.<BR/> | ||
ושם הובאה דעת חזו"א שהוי כ"עיבור" של אש וחייב מדאו' לפענ"ד ביאורו דהוי אש "בכח" (וזוהי הוכחתו ממים חמים ע"י האש דהוי תולדות האור כלומר שלא בעינן מראה של אש אלא את כח האש, היינו שכח האש התגלם במים, וה"נ זרם חשמל שהוא אש בכוח, ומש"כ שעתיד להיות אש הכוונה דהוי סימן ולא סיבה) הגרשז"א תמה בזה עי"ש. ו'''בילקו"י'''(שבת ג' עמ' קנג') כתב לסייע דעת חזו"א ממאירי(הנ"ל) וצל"ע שהרי בסיד הנקודה היא שכבר הוטבע בו האש המקורית. ע"ע '''לאורח"ש'''(ח"א עמ' ג' הע' ו')מש"כ בזה. | ושם הובאה דעת חזו"א שהוי כ"עיבור" של אש וחייב מדאו' לפענ"ד ביאורו דהוי אש "בכח" (וזוהי הוכחתו ממים חמים ע"י האש דהוי תולדות האור כלומר שלא בעינן מראה של אש אלא את כח האש, היינו שכח האש התגלם במים, וה"נ זרם חשמל שהוא אש בכוח, ומש"כ שעתיד להיות אש הכוונה דהוי סימן ולא סיבה) הגרשז"א תמה בזה עי"ש. ו'''בילקו"י'''(שבת ג' עמ' קנג') כתב לסייע דעת חזו"א ממאירי(הנ"ל) וצל"ע שהרי בסיד הנקודה היא שכבר הוטבע בו האש המקורית. ע"ע '''לאורח"ש'''(ח"א עמ' ג' הע' ו')מש"כ בזה. | ||
מיקרוגל-בשו"ת '''ופדויי ה' ישובון'''(עמ' 81)כתב שעפ"י אג"ט אין איסור אף מדרבנן .וצל"ע.<BR/> ע"ע '''ילקו"י'''( ) שצידד לחלק שאף לחזו"א(הנ"ל) מיקורגל לאו דאו' (משום שלא יתכן בזה תהליך שיוצר אש ) ולמעשה מיקרוגל אסור מדרבנן מיהת(ועיין '''שבת כהלכה''' עמ' קפ' ורסא') אלא שאם גם כך צריך משום פיקו"נ וכיוצ"ב יש להעדיף בישול במיקרוגל. '''ילקו"י''' (עמ' קנ')<BR/> | מיקרוגל-בשו"ת '''ופדויי ה' ישובון'''(עמ' 81)כתב שעפ"י אג"ט אין איסור אף מדרבנן .וצל"ע.<BR/> ע"ע '''ילקו"י'''( ) שצידד לחלק שאף לחזו"א(הנ"ל) מיקורגל לאו דאו' (משום שלא יתכן בזה תהליך שיוצר אש ) ולמעשה מיקרוגל אסור מדרבנן מיהת(ועיין '''שבת כהלכה''' עמ' קפ' ורסא') אלא שאם גם כך צריך משום פיקו"נ וכיוצ"ב יש להעדיף בישול במיקרוגל. '''ילקו"י''' (עמ' קנ')<BR/> | ||
דבר יבש שנתבשל במיקרוגל וכד' דהוי תולדות חמה- ורוצים לחממו ע"ג פלטה דהוי תולדות האור- '''במנח"ח'''(מצוה ז',ב') נסתפק בכך(שהבישול הראשון אינו בישול מבחינה הלכתית) אך '''פמ"ג'''(שיח מ"ז סק"ו) התיר(שהרי סו"ס נתבשל במציאות) וכ"כ '''ילקו"י''' (סע' יח' בסוף ההערה) '''ומנוח"א'''(ח"ב פ"י הע' 34) ועי' '''יסודי ישורון'''(ח"א עמ' 124) | דבר יבש שנתבשל במיקרוגל וכד' דהוי תולדות חמה- ורוצים לחממו ע"ג פלטה דהוי תולדות האור- '''במנח"ח'''(מצוה ז',ב') נסתפק בכך(שהבישול הראשון אינו בישול מבחינה הלכתית) אך '''פמ"ג'''(שיח מ"ז סק"ו) התיר(שהרי סו"ס נתבשל במציאות) וכ"כ '''ילקו"י''' (סע' יח' בסוף ההערה) '''ומנוח"א'''(ח"ב פ"י הע' 34) ועי' '''יסודי ישורון'''(ח"א עמ' 124) | ||