46
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת"
←תולדות חמה ותולדות האור
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==== שיטת הראשונים ==== | ==== שיטת הראשונים ==== | ||
הנה '''רי"ף''' (יח.מדפיו)הביא כל הסוגיא הנ"ל, אע"ג שהלכה כרבנן, ולכאו' לרבנן בחול אסור בלא"ה משום שזה תולדות חמה? וביאר '''רשב"א'''(לט א ד"ה רבה) שהרי"ף הביא כן רק לצורך ביאור המשנה. וא"כ לרבנן אסור להטמין בחול משום תולדות חמה וכ"כ '''רשב"א'''(לט א ד"ה רשב"ג) ו'''רמב"ן'''(לט א ד"ה רשב"ג)'''וריטב"א'''(לט א ד"ה מיתיבי)ו''''''חי'''' הר"ן'''(לט א ד"ה מגלגלין) ודב' רשב"א הובאו '''ברעק"א'''(שיח ג)<BR/> והוסיף רשב"א להוכיח כן מ'''הירוש''''(פ"ג ג דף כג:) דאיתא שם שרבנן פליגי על רשב"ג(מיהו שאר ראשונים לא הביאו ירוש' זה ואף רמב"ן שמרבה להביא מהירוש' לא הביאו, ויעוין להלן בדב' מהרש"ל)<BR/> ושמענו מדבריהם- שלא רק כשלא ידוע איך התחמם המקור חום חששו חכמים שיבואו לטעות ולחמם ע"י תולדות אור, אלא גם שידוע שהתחמם ע"י חמה- אסור. <BR/>ויש לבאר- או מצד שכך הוא גדר הגזירה או שסו"ס יראו אנשים שהחפץ מתפעל ע"י מקור חום ויבואו לחמם גם בתולדות האור, כלו' שעיקר נק' הטעות זה מחמת השתנות החפץ. ולפי זה צ"ל שבחמה עצמה שהיא וודאי חימום שלא ע"י מקור חום שעל הארץ, לא יבואו לטעות(ובזה מובן למה גזרו על חמי טבריא, לרבנן, משום תולדות חמה) אמנם מסתמות מאירי נראה קצת שטעמי רבה ור"י הם להלכה. | הנה '''רי"ף'''(יח.מדפיו)הביא כל הסוגיא הנ"ל, אע"ג שהלכה כרבנן, ולכאו' לרבנן בחול אסור בלא"ה משום שזה תולדות חמה? וביאר '''רשב"א'''(לט א ד"ה רבה) שהרי"ף הביא כן רק לצורך ביאור המשנה. וא"כ לרבנן אסור להטמין בחול משום תולדות חמה וכ"כ '''רשב"א'''(לט א ד"ה רשב"ג) ו'''רמב"ן'''(לט א ד"ה רשב"ג)'''וריטב"א'''(לט א ד"ה מיתיבי)ו''''''חי'''' הר"ן'''(לט א ד"ה מגלגלין) ודב' רשב"א הובאו '''ברעק"א'''(שיח ג)<BR/> והוסיף רשב"א להוכיח כן מ'''הירוש''''(פ"ג ג דף כג:) דאיתא שם שרבנן פליגי על רשב"ג(מיהו שאר ראשונים לא הביאו ירוש' זה ואף רמב"ן שמרבה להביא מהירוש' לא הביאו, ויעוין להלן בדב' מהרש"ל)<BR/> ושמענו מדבריהם- שלא רק כשלא ידוע איך התחמם המקור חום חששו חכמים שיבואו לטעות ולחמם ע"י תולדות אור, אלא גם שידוע שהתחמם ע"י חמה- אסור. <BR/>ויש לבאר- או מצד שכך הוא גדר הגזירה או שסו"ס יראו אנשים שהחפץ מתפעל ע"י מקור חום ויבואו לחמם גם בתולדות האור, כלו' שעיקר נק' הטעות זה מחמת השתנות החפץ. ולפי זה צ"ל שבחמה עצמה שהיא וודאי חימום שלא ע"י מקור חום שעל הארץ, לא יבואו לטעות(ובזה מובן למה גזרו על חמי טבריא, לרבנן, משום תולדות חמה) אמנם מסתמות מאירי נראה קצת שטעמי רבה ור"י הם להלכה. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
עוד דנו- אף אם הדוד עצמו הוי "חמה", הרי המים שבתוכו וודאי הם תולדות חמה. כ"כ '''יסודי ישורון''' (ח"א עמ' 139) '''ילקו"י'''(עמ' קנט' הע' כד')<BR/> | עוד דנו- אף אם הדוד עצמו הוי "חמה", הרי המים שבתוכו וודאי הם תולדות חמה. כ"כ '''יסודי ישורון''' (ח"א עמ' 139) '''ילקו"י'''(עמ' קנט' הע' כד')<BR/> | ||
ואף אם כן –דן '''הרב אליהו'''(שו"ת מאמר מרדכי חלק ד' סימן עב)ביחס לסיבת הגזירה האם זה מיחלף בתולדות האור. שהרי ברור שנתחמם מהשמש, ועפ"י הכרעת הפוסקים לאסור בגג רותח א"כ ה"ה כאן. ובלא"ה יש לאסור שהרי יש גם דודים חשמליים.<BR/> | ואף אם כן –דן '''הרב אליהו'''(שו"ת מאמר מרדכי חלק ד' סימן עב)ביחס לסיבת הגזירה האם זה מיחלף בתולדות האור. שהרי ברור שנתחמם מהשמש, ועפ"י הכרעת הפוסקים לאסור בגג רותח א"כ ה"ה כאן. ובלא"ה יש לאסור שהרי יש גם דודים חשמליים.<BR/> | ||
[אמנם למעשה רבים הקלו מצד היתרים חיצוניים דהוי פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן ועוד. עי' '''יבי"א''' (חלק ה סימן כח) ו'''צי"א''' (חלק כ סימן טז) '''ילקו"י'''( עמ' קסא') '''מנוח"א''' (ח"ב פ"י,יד). ו'''עי' אורח"ש''' (ח"א פ"א סע' קב-קד) שסתמו לאיסורא. דוד שוודאי לא מגיע ליס"ב עי' '''דבר חברון''' (או"ח סימן רלב') שמותר ועי' '''אורח"ש''' (ח"א עמ' נה' הע' רא') ] | [אמנם למעשה רבים הקלו מצד היתרים חיצוניים דהוי פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן ועוד. עי' '''יבי"א''' (חלק ה סימן כח) ו'''צי"א''' (חלק כ סימן טז) '''ילקו"י'''( עמ' קסא') '''מנוח"א''' (ח"ב פ"י,יד). ו'''עי' אורח"ש''' (ח"א פ"א סע' קב-קד) שסתמו לאיסורא. דוד שוודאי לא מגיע ליס"ב עי' '''דבר חברון''' (או"ח סימן רלב') שמותר ועי' '''אורח"ש''' (ח"א עמ' נה' הע' רא') ] | ||
== הלכה == | == הלכה == | ||