הבדלים בין גרסאות בדף "בישול אחר בישול"

בישול אחר בישול (עריכה)

גרסה מ־16:52, 26 במאי 2016

נוספו 37 בתים , 16:52, 26 במאי 2016

אין תקציר עריכה

בן ציון

27

עריכות

@@ שורה 196: / שורה 196: @@
-'''הלכה למעשה-''' אסור לערות מים חמים מכלי ראשון על קפה נמס (מבושל) וכן סוכר ומלח (מבושלים) וחלב (מפוסטר) כיון שזה נעשה לח והוא מבשל. (משנ"ב והשש"כ א, נה).
+=== '''הלכה למעשה-''' ===
+ אסור לערות מים חמים מכלי ראשון על קפה נמס (מבושל) וכן סוכר ומלח (מבושלים) וחלב (מפוסטר) כיון שזה נעשה לח והוא מבשל. (משנ"ב והשש"כ א, נה).
 ואמנם גם להשרות במים חמים בכלי ראשון אסור משום מיחזי כמבשל.
@@ שורה 212: / שורה 214: @@
-לכאורה קשה מדוע ללכת ע"פ הרוב הרי גם המיעוט הלח מתבשל ויש בו בישול אחר בישול?
+:לכאורה קשה מדוע ללכת ע"פ הרוב הרי גם המיעוט הלח מתבשל ויש בו בישול אחר בישול?
@@ שורה 238: / שורה 240: @@
-'''להלכה-''' רוב האחרונים אינם מקבלים את החילוק של רוב ומעט ( או שסוברים שהציטוט מרבינו ירוחם הינו טעות בגרסא או לפמ"ג שראינו שלפי הסברו זה לא להלכה) , אולם '''הגר"מ פיינשטין''' מתיר במקום צורך גדול.
+=== '''להלכה-''' ===
+ רוב האחרונים אינם מקבלים את החילוק של רוב ומעט ( או שסוברים שהציטוט מרבינו ירוחם הינו טעות בגרסא או לפמ"ג שראינו שלפי הסברו זה לא להלכה) , אולם '''הגר"מ פיינשטין''' מתיר במקום צורך גדול.
 לשיטות שלא מקבלות את החילוק בין רוב למעט- מה כן נחשב דבר יבש?
@@ שורה 253: / שורה 257: @@
-אמנם קשה בגמ', הרי שם לגמ' בפסחים היה פשוט שבישלו ואח"כ צלאו חייב, וזה אפי' לא היה תלוי במח'. ורק לגבי צלייה ואח"כ בישול הוזכרה המח'. והרי לכאורה רצינו לומר שזה אותה שאלה, האם הפעולה השניה מבטל את הראשונה, למה הרישא אינה במח'?
+:אמנם קשה בגמ', הרי שם לגמ' בפסחים היה פשוט שבישלו ואח"כ צלאו חייב, וזה אפי' לא היה תלוי במח'. ורק לגבי צלייה ואח"כ בישול הוזכרה המח'. והרי לכאורה רצינו לומר שזה אותה שאלה, האם הפעולה השניה מבטל את הראשונה, למה הרישא אינה במח'?
-אלא צ"ל שהפעולה השנייה אינה מבטלת את הראשונה, אלא מצטרפת אליה, ואז נראה להסביר את הגמ'- בישול ואחריו צלייה- הדבר הראשון ודאי משמעותי ולכן ברור שיש שם של בישול ויהיה חייב, והצלייה אולי מצטרפת ואולי לא זה אינו משנה. אך צליה ואחריה בישול- צלייה ודאי יש, ולגבי הבישול בזה יש מח' האם יש מקום לבישול להיכנס גם בשם הקרבן או שלא, לר"י- יש מקום לבישול ולכן חייב, ולר"מ אין מקום ולכן פטור. וכמו בפסח כך הדיון לגבי מצה שאולי הבישול אחר האפייה- אפוי מבושל- אינו יוצא בזה יד"ח.
+::אלא צ"ל שהפעולה השנייה אינה מבטלת את הראשונה, אלא מצטרפת אליה, ואז נראה להסביר את הגמ'- בישול ואחריו צלייה- הדבר הראשון ודאי משמעותי ולכן ברור שיש שם של בישול ויהיה חייב, והצלייה אולי מצטרפת ואולי לא זה אינו משנה. אך צליה ואחריה בישול- צלייה ודאי יש, ולגבי הבישול בזה יש מח' האם יש מקום לבישול להיכנס גם בשם הקרבן או שלא, לר"י- יש מקום לבישול ולכן חייב, ולר"מ אין מקום ולכן פטור. וכמו בפסח כך הדיון לגבי מצה שאולי הבישול אחר האפייה- אפוי מבושל- אינו יוצא בזה יד"ח.
@@ שורה 262: / שורה 266: @@
-ואומר שתמיד הפעולה האחרונה היא הדומיננטית והפעולה הראשונה רק מצטרפת אליה וע"כ אסור לאפות דבר שנאפה והתבשל, ולפי דבריו יוצא הפוך ממה שאמרנו עד כה, ולא ברור מהלך הגמ' עפ"י דבריו.
+:ואומר שתמיד הפעולה האחרונה היא הדומיננטית והפעולה הראשונה רק מצטרפת אליה וע"כ אסור לאפות דבר שנאפה והתבשל, ולפי דבריו יוצא הפוך ממה שאמרנו עד כה, ולא ברור מהלך הגמ' עפ"י דבריו.
 ובאמת הפמ"ג לא מקבל דין זה ואומר שהפעולה הראשונה היא הדומיננטית והשנייה רק מצטרפת אליה, ולדבריו לא יועיל לבשל דבר אפוי ע"מ לבשלו עוד בשבת כיוון שיש עליו שם אפוי.
 ולפי דברים אלו יש להסביר שמה שאומר היראים שהתבטל השם הראשון, אין הכונה לגמרי, אלא שהצטרף דבר שכלל לא היה קודם, לעומת בישול אחר בישול בו יש רק המשך.
@@ שורה 270: / שורה 274: @@
-מתרץ '''הב"ח'''(ד"ה "בית יוסף")-1. שבאמת הבישול מבטל את האפייה במצה, וזה הטעם שלרבי יוסי לא יוצאים יד"ח, ומה שאמרה הגמ' בברכות שלא יוצאים יד"ח כי טעם מצה בעינן, זה רק לרווחא דמילתא, כלומר אומרת הגמ' שגם אם תרצה לומר שבישול לא מבטל את האפייה מ"מ וודאי שאת הטעם הוא משנה ולא יצא יד"ח כי טעם מצה בעינן. אך באמת גם הגמ' שם סוברת שהבישול מבטל את האפייה.
+מתרץ '''הב"ח'''(ד"ה "בית יוסף")-: 1. שבאמת הבישול מבטל את האפייה במצה, וזה הטעם שלרבי יוסי לא יוצאים יד"ח, ומה שאמרה הגמ' בברכות שלא יוצאים יד"ח כי טעם מצה בעינן, זה רק לרווחא דמילתא, כלומר אומרת הגמ' שגם אם תרצה לומר שבישול לא מבטל את האפייה מ"מ וודאי שאת הטעם הוא משנה ולא יצא יד"ח כי טעם מצה בעינן. אך באמת גם הגמ' שם סוברת שהבישול מבטל את האפייה.
@@ שורה 278: / שורה 282: @@
 . '''הט"ז''' מתרץ- שאף אם נקבל את החילוק בין מצה לברכות שבמצה בעינן טעם מצה, עדיין ניתן ללמוד לשבת, כיון שגם בשבת אזלינן בתר טעם, האם מצטמק ויפה לו או רע לו, ולכן ניתן ללמוד ממצה לשבת, ויהיה בזה מח'.
-'''להלכה-'''
+=== '''להלכה-''' ===
 [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1568 השו"ע] (שי"ח, ה') כתב שאין בישול אחר בישול ביבש, ואפיה אחר בישול הביא שיש אוסרין ויש מתירין וא"כ נראה שלהלכה הוא מתיר. אך הרמ"א הביא שיש בישול אחר אפיה (וצלייה) ולהפך, ויהיה אסור כשיטת היראים ואפי' בכלי שני, ובכלי שלישי יהיה מותר(וכפי שאמרנו לעיל אין צליה אחר צליה ואפיה אחר אפיה).