הבדלים בין גרסאות בדף "בישול אחר בישול"

נוספו 1,923 בתים ,  18:23, 3 בינואר 2018
←‏הגדרת יבש ולח: הוספות רבות ושינויים משמעותיים
(←‏הגדרת יבש ולח: פיצול של הגדרת לח ונוזל לשני נושאים הגדרה ותערובת)
(←‏הגדרת יבש ולח: הוספות רבות ושינויים משמעותיים)
שורה 175: שורה 175:




'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1572 שו"ע שי"ח טז]-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו.ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?
'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1572 שו"ע שי"ח טז]-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו. ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?


   
   
שורה 221: שורה 221:
'''הנודע ביהודה''' סובר שאם מושכים את המאכל מצד אחד נמשך כל אותו מאכל אחריו זה יבש
'''הנודע ביהודה''' סובר שאם מושכים את המאכל מצד אחד נמשך כל אותו מאכל אחריו זה יבש


'''באג"מ'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|[1]]] מגדיר שכל שניצוק מכלי לכלי ואינו מדובק בכלי הקודם נחשב לח (הוא דן לגבי קטשופ שנחשב לח)
'''באג"מ'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|[1]]] מגדיר שכל שניצוק מכלי לכלי ואינו מדובק בכלי הקודם נחשב לח (הוא דן לגבי קטשופ שלדבריו נחשב לח ולכן אסור להניחו על שניצל חם בשבת)


'''הרב ליאור''' מחלק אם ששופכים אותו לכלי הוא מקבל את צורת הכלי שבו הוא נמצא או שומר על צורתו העצמית[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|[2]]]
'''הרב ליאור''' מחלק אם ששופכים אותו לכלי הוא מקבל את צורת הכלי שבו הוא נמצא או שומר על צורתו העצמית[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|[2]]]


יש באחרונים שרצו לחלק האם זה דבר שאוכלים אותו או דבר ששותים אותו[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|[3]]]
יש באחרונים שרצו לחלק האם זה דבר שאוכלים אותו או דבר ששותים אותו[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|[3]]]
----[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref1|[1]]] או"ח חלק ד סימן עד בישול אות ה
[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref2|[2]]] הגדרה זו קרובה להגדרה המדעית בין מוצק לנוזל כפי שמצאתי בויקיפדיה. מוצק- מצב בחומר בעל צורה מוגדרת (להבדיל מנוזל ומגז שלהם אין צורה מוגדרת - הם מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים) ונפח מוגדר
[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref3|[3]]] מג"א סימן ר"ח אות ח לעניין ברכות


== לח מעורב בנוזל ==
== לח מעורב בנוזל ==
שורה 307: שורה 302:


3. '''הט"ז''' מתרץ- שאף אם נקבל את החילוק בין מצה לברכות שבמצה בעינן טעם מצה, עדיין ניתן ללמוד לשבת, כיון שגם בשבת אזלינן בתר טעם, האם מצטמק ויפה לו או רע לו, ולכן ניתן ללמוד ממצה לשבת, ויהיה בזה מח'.  
3. '''הט"ז''' מתרץ- שאף אם נקבל את החילוק בין מצה לברכות שבמצה בעינן טעם מצה, עדיין ניתן ללמוד לשבת, כיון שגם בשבת אזלינן בתר טעם, האם מצטמק ויפה לו או רע לו, ולכן ניתן ללמוד ממצה לשבת, ויהיה בזה מח'.  


=== '''להלכה-''' ===
=== '''להלכה-''' ===
שורה 326: שורה 320:


'''השש"כ''' מביא שאסור לשים דבר מבושל על האש או הפלטה, ואמנם בהערות מביא את הדברים שהבאנו כעת.
'''השש"כ''' מביא שאסור לשים דבר מבושל על האש או הפלטה, ואמנם בהערות מביא את הדברים שהבאנו כעת.
עוד מביא השש"כ שלשים שקדי מרק בתוך המרק מותר אפי' בכלי ראשון, כיוון שהשקדי מרק בושלו שמן עמוק הנחשב לבישול (צלי קידר) ואין בישלו אחר בישול.
עוד מביא השש"כ שלשים שקדי מרק בתוך המרק מותר אפי' בכלי ראשון, כיוון שהשקדי מרק בושלו בשמן עמוק הנחשב לבישול (צלי קידר) ואין בישלו אחר בישול.
קרוטונים ולחם שרק נאפו יהיה אסור לשימם בתוך המרק כיון שזהו בישול אחר אפייה.
קרוטונים ולחם שרק נאפו יהיה אסור לשימם בתוך המרק כיון שזהו בישול אחר אפייה.
ומסיים '''השש"כ''' שאין לשים לחם ליד האש ולעשותו לצנימים, כיון שהלחם מתקשה בכך. ונראה שצריך להסביר איסור זה שיש צלייה אחר אפיה ואסור.
ומסיים '''השש"כ''' שאין לשים לחם ליד האש ולעשותו לצנימים, כיון שהלחם מתקשה בכך. ונראה שצריך להסביר איסור זה שיש צלייה אחר אפיה ואסור.
==== קפה שחור ====
קפה שחור שנקלה ונטחן לכעורה דינו כבישול אחר אפיה ובמיוחד שאינו ראוי למאכל אחר הקליה והבישול הוא גמר הכנתו אלא שיש שני סברות להתיר א. '''הרב עובדיה'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|[]]<nowiki/>חזו"ע ח"ד עמ' שיד[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn1|<nowiki>]</nowiki>]] כתב שאין צריך שיהיה ראוי לאכילה אלא שיהיה עומד לאכילה ועוד שיש רבים מהאחרונים שסוברים שהוא ראוי לאכילה בשעת הדחק[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|[]] מנ"א פרק י אות מג, [[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn2|<nowiki>]</nowiki>]]. ב. '''האג"מ'''[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|[]] אור"ח חלק ד סימן עד מלאכת אופה אות יח[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftn3|<nowiki>]</nowiki>]] סובר להקל בקפה כיוון שהוא בא רק ליתן טעם והרי הוא כתבלין ומה שהגמ' אומרת שתבלין לא מתבשל בכלי שני הכוונה כל דבר שבא רק ליתן טעם ואינו מעיקר האוכל אין בו בישול בכ"ש.
ובערוך השולחן כתב שעיננו הרואות שקפה מתבשל אפילו בכלי שלישי ולכן יהיה אסור להכין כלל קפה שחור בשבת.
----[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref1|[1]]] או"ח חלק ד סימן עד בישול אות ה
[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref2|[2]]] הגדרה זו קרובה להגדרה המדעית בין מוצק לנוזל כפי שמצאתי בויקיפדיה. מוצק- מצב בחומר בעל צורה מוגדרת (להבדיל מנוזל ומגז שלהם אין צורה מוגדרת - הם מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים) ונפח מוגדר
[[:קובץ:///C:/Documents and Settings/Administrator/שולחן העבודה/שבת/6 מבשל.docx# ftnref3|[3]]] מג"א סימן ר"ח אות ח לעניין ברכות


[[קטגוריה:אפייה ובישול]]
[[קטגוריה:אפייה ובישול]]
66

עריכות