66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בישול אחר בישול"
מ
אין תקציר עריכה
(←בישול אחר בישול: תיקון טבלה) |
מ |
||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
|אין בישול לכו"ע | |אין בישול לכו"ע | ||
|} | |} | ||
:::א) '''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1337 הטור] והב"י (שי"ח, ד') וכן נראה שיטת רש"י''' אוסר בשני המקרים הנ"ל שמאחר שיש תוספת תיקון בבישול מתחייב, אמנם לא כל שיפור מחייב שהרי מצטמק ויפה לו מותר, אלא רק תיקון משמעותי. | :::א) '''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1337 הטור] והב"י (שי"ח, ד') וכן נראה שיטת רש"י''' אוסר בשני המקרים הנ"ל שמאחר שיש תוספת תיקון בבישול מתחייב, אמנם לא כל שיפור מחייב שהרי מצטמק ויפה לו מותר, אלא רק תיקון משמעותי. | ||
'''הרשב"א'''(לט "כל שבא בחמין") לעומת זאת מתיר בשני המקרים. ואפשר להסבירו בשני דרכים:1) אע"פ שיש בישול אחר בישול, צריך תיקון משמעותי. וחימום לח וכן תוספת בישול בב"ד אינה נחשבת בישול משמעותי. 2) '''המנחת חינוך''' רוצה להסביר ולומר שלשיטת''' הרשב"א''' אין בישול בדבר שכבר נתבשל ורק בישול ראשוני אסור, ואע"פ שודאי יש תיקון בתוספת בישול מ"מ לא שייך בכך בישול וע"כ בין בלח ובין ביבש אין בישול אחר בישול. | '''הרשב"א'''(לט "כל שבא בחמין") לעומת זאת מתיר בשני המקרים. ואפשר להסבירו בשני דרכים:1) אע"פ שיש בישול אחר בישול, צריך תיקון משמעותי. וחימום לח וכן תוספת בישול בב"ד אינה נחשבת בישול משמעותי. 2) '''המנחת חינוך''' רוצה להסביר ולומר שלשיטת''' הרשב"א''' אין בישול בדבר שכבר נתבשל ורק בישול ראשוני אסור, ואע"פ שודאי יש תיקון בתוספת בישול מ"מ לא שייך בכך בישול וע"כ בין בלח ובין ביבש אין בישול אחר בישול. | ||
לפ"ז אומר '''המנ"ח''', ש'''לרשב"א''' אין בישול במים ובמתכת שכמו שבלח אין בישול אחר בישול אע"פ שהצטנן ולא ניכר בו בישולו, כך גם במים ובמתכת שהצטננו יהיה מותר אע"פ שלא ניכר בישולם הראשון. | לפ"ז אומר '''המנ"ח''', ש'''לרשב"א''' אין בישול במים ובמתכת שכמו שבלח אין בישול אחר בישול אע"פ שהצטנן ולא ניכר בו בישולו, כך גם במים ובמתכת שהצטננו יהיה מותר אע"פ שלא ניכר בישולם הראשון. | ||
אמנם לגבי חימום מים שנתבשלו, החזון איש חולק ואומר- שכאשר לא ניכר הבישול הקודם כלל, יהיה אסור. ולכן אוסר מים שהתקררו, וכ"ש במתכת שהתקררה יהיה אסור לכו"ע כיון שכבר אין ניכר הבישול הראשוני כלל. | אמנם לגבי חימום מים שנתבשלו, '''החזון איש''' חולק ואומר- שכאשר לא ניכר הבישול הקודם כלל, יהיה אסור. ולכן אוסר מים שהתקררו, וכ"ש במתכת שהתקררה יהיה אסור לכו"ע כיון שכבר אין ניכר הבישול הראשוני כלל. | ||
האג"ט אומר שהרשב"א יתיר גם במים משום שכבר נעשה בהם בישול ושוב אין בהם בישול, אך יאסור במתכת שבושלה והתקררה כיון שלא ניכר כלל בישולה הקודם. | '''האג"ט''' אומר שהרשב"א יתיר גם במים משום שכבר נעשה בהם בישול ושוב אין בהם בישול, אך יאסור במתכת שבושלה והתקררה כיון שלא ניכר כלל בישולה הקודם. | ||
הפמ"ג רוצה לומר שגם לשיטות שיש בישול אחר בישול ('''כטור''') בלח שהצטנן, כל זה במים יין ושמן שהם נאכלין חיין וחימומם זה עיקר הבישול, אך ברוטב וכד' שנאכל רק אחרי שבישלוהו, אחרי בישול ראשוני כבר יהיה מותר. | הפמ"ג רוצה לומר שגם לשיטות שיש בישול אחר בישול ('''כטור''') בלח שהצטנן, כל זה במים יין ושמן שהם נאכלין חיין וחימומם זה עיקר הבישול, אך ברוטב וכד' שנאכל רק אחרי שבישלוהו, אחרי בישול ראשוני כבר יהיה מותר. | ||
:::ב) '''[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=1302 הרמב"ם]'''(פ"ט הל' ה) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו. | :::ב) '''[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=1302 הרמב"ם]'''(פ"ט הל' ה) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו. (עיין בביאור דברי הרמב"ם בערוך השולחן סי' שיח סע' יט) | ||
| שורה 109: | שורה 108: | ||
:'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1567 בשו"ע']'' בסי' שי"ח סעיף ד' נפסק '''כטור ורש"י'''- יבש כל צרכו שהצטנן מותר לחמם. לח כל צרכו שהצטנן אסור לחמם. בין יבש ובין לח בן דרוסאי חם אסור לחמם לכל צרכו. | :'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1567 בשו"ע']'' בסי' שי"ח סעיף ד' נפסק '''כטור ורש"י'''- יבש כל צרכו שהצטנן מותר לחמם. לח כל צרכו שהצטנן אסור לחמם. בין יבש ובין לח בן דרוסאי חם אסור לחמם לכל צרכו. | ||
בסע' טו' אומר '''השו"ע''' לגבי לח שהצטנן שאסור אפי' מבושל כל צרכו (ויבש מותר). | בסע' טו' אומר '''השו"ע''' לגבי לח שהצטנן שאסור אפי' מבושל כל צרכו (ויבש מותר). | ||
אומנם בסעי' ח הביא את לשון ר' ירוחם שמצוי"ל אסור להחזירו ונחלקו באחרונים בביאור דבריו. הגר"א יישב שהעיקר כמו שכתב בסעיף ד כדעת רש"י והטור ומה שכתב את לשון ר' ירוחם זה כיוון שהתחיל לצטט את דבריו. המג"א חולק שהעיקר בשו"ע כסעיף ח אלא שכיוון שסמך על דבריו כאן לא טרח להביא את דין מצוי"ל בסעיף ד. בעגלי טל מחלק בין בישול לחימום, שבסעיף ד דיבר על חימום מים ושם עיקר אם מתחמם או לא כי אין משמעות לבישול שלהם לאחר שהצטננו ובסעיף ח דיבר על בישול תבשיל שאז משנה האם מצטמק ויפה לו או לא. | |||
ומביא '''הרמ"א'''(שי"ח טו) את הדעות המובאות לעיל (רמב"ם רשב"א) שמותר לחמם גם לח שהצטנן. ומסיים '''הרמ"א-''' "ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי". ויש להבין מהו הפסק הזה של הרמ"א. | ומביא '''הרמ"א'''(שי"ח טו) את הדעות המובאות לעיל (רמב"ם רשב"א) שמותר לחמם גם לח שהצטנן. ומסיים '''הרמ"א-''' "ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי". ויש להבין מהו הפסק הזה של הרמ"א. | ||