הבדלים בין גרסאות בדף "בישול אחר בישול"

בישול אחר בישול (עריכה)

גרסה מ־16:43, 26 במאי 2016

נוספו 780 בתים , 16:43, 26 במאי 2016

אין תקציר עריכה

בן ציון

27

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תחרות כתיבה}},
 {{מקורות|משנה שבת פרק ב' |בבלי כ.||רמב"ם פ"ט ה"ג|שלחן ערוך שי"ח  ד, ה', טז}}
+[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיח]]
 [[קטגוריה:בישול בשבת]]
 [[קטגוריה:הלכות שבת]]
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
-'''המשנה בשבת דף כ. אומרת שמותר לשרות בחמין דבר שבא בחמין בערב שבת, כלומר דבר שנתבשל אין בו עוד משום בישול.
+'''הגמרא בשבת [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=145b&format=pdf קמה:] אומרת שמותר לשרות בחמין דבר שבא בחמין בערב שבת, כלומר דבר שנתבשל אין בו עוד משום בישול. וכן מובא בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=20&format=pdf כ.]
 מצינו מספר שיטות בראשונים הדנות מתי יש בישול אחר בישול ומתי אין. תחילה יובאו הדברים בסיכומם, ולאחר מכן יוסברו'''
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 '''בן דרוסאי לח קר-'''
-כל הראשונים-אסור
+:כל הראשונים-אסור
 רשב"א –מותר(?)
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
-טור(רש"י)-אסור רא"ש- מותר
+:טור(רש"י)-אסור
-רמב"ם-אסור רשב"א-מותר
+רא"ש- מותר
+רמב"ם-אסור
+רשב"א-מותר
 תוס' -אסור מדרבנן
@@ שורה 28: / שורה 31: @@
-טור (רש"י)– אסור
+:טור (רש"י)– אסור
 רא"ש- מותר
 רמב"ם-אסור
@@ שורה 37: / שורה 40: @@
-טור(רש"י)-אסור
+:טור(רש"י)-אסור
 רא"ש- מותר
 רמב"ם-אסור רשב"א-מותר
@@ שורה 45: / שורה 48: @@
 '''כל צרכו לח קר'''
-טור(רש"י)-אסור
+:טור(רש"י)-אסור
 רא"ש-אסור
 רמב"ם-מותר
@@ שורה 52: / שורה 55: @@
 '''כל צרכו לח חם'''
-לכו"ע מותר- כיוון שזה מבושל
+:לכו"ע מותר- כיוון שזה מבושל
 '''כל צרכו יבש קר'''
-לכו"ע מותר
+:לכו"ע מותר
 '''כל צרכו יבש חם'''
-לכו"ע מותר
+:לכו"ע מותר
-א"כ כשהאוכל מבושל כל צרכו חם ודאי שמותר להמשיך לחמם לכו"ע כי זה נקרא מבושל. וכן כשזה מבושל בן דרוסאי והצטנן לכו"ע אסור כיון שהוא מבשל. וכן כולם מסכימים שכאשר האוכל יבש ומבושל כל צרכו גם אם הצטנן מותר לחממו ואין זה נקרא בישול כי גם כשהוא מקורר יש עליו שם מבושל. המח' הם כאשר א. המאכל לח והגיע לכל צרכו והצטנן, האם זה כיבש ומותר או שאסור. (האם המאכל שהצטנן נקרא מבושל או לא). ב. כאשר המאכל התחמם בשיעור של בן דרוסאי והוא חם בין בלח ובין ביבש האם מותר להוסיף עד כל צרכו או אסור. (המח' היא האם בן דרוסאי הוא מקסימום הבישול ומעבר אליו אין בישול).
+:א"כ כשהאוכל מבושל כל צרכו חם ודאי שמותר להמשיך לחמם לכו"ע כי זה נקרא מבושל. וכן כשזה מבושל בן דרוסאי והצטנן לכו"ע אסור כיון שהוא מבשל. וכן כולם מסכימים שכאשר האוכל יבש ומבושל כל צרכו גם אם הצטנן מותר לחממו ואין זה נקרא בישול כי גם כשהוא מקורר יש עליו שם מבושל. המח' הם כאשר א. המאכל לח והגיע לכל צרכו והצטנן, האם זה כיבש ומותר או שאסור. (האם המאכל שהצטנן נקרא מבושל או לא). ב. כאשר המאכל התחמם בשיעור של בן דרוסאי והוא חם בין בלח ובין ביבש האם מותר להוסיף עד כל צרכו או אסור. (המח' היא האם בן דרוסאי הוא מקסימום הבישול ומעבר אליו אין בישול).
-מצינו א"כ שתי שיטות המקבילות '''בין תוספת בישול בב"ד לח חם, לבין חימום לח שנצטנן''' (טור ורשב"א) ומאידך שני שיטות המחלקות ביניהם (רא"ש ורמב"ם).
+::מצינו א"כ שתי שיטות המקבילות '''בין תוספת בישול בב"ד לח חם, לבין חימום לח שנצטנן''' (טור ורשב"א) ומאידך שני שיטות המחלקות ביניהם (רא"ש ורמב"ם).
-א) '''הטור והב"י, (שי"ח, ד') וכן נראה שיטת רש"י''' אוסר בשני המקרים הנ"ל שמאחר שיש תוספת תיקון בבישול מתחייב, אמנם לא כל שיפור מחייב שהרי מצטמק ויפה לו מותר, אלא רק תיקון משמעותי.
+:::א) '''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1337 הטור] והב"י  (שי"ח, ד') וכן נראה שיטת רש"י''' אוסר בשני המקרים הנ"ל שמאחר שיש תוספת תיקון בבישול מתחייב, אמנם לא כל שיפור מחייב שהרי מצטמק ויפה לו מותר, אלא רק תיקון משמעותי.
-'''הרשב"א'''(לט "כל שבא בחמין") לעומת זאת מתיר בשני המקרים. ואפשר להסבירו בשני דרכים:1) אע"פ שיש בישול אחר בישול, צריך תיקון משמעותי. וחימום לח וכן תוספת בישול בב"ד אינה נחשבת בישול משמעותי.
+'''הרשב"א'''(לט "כל שבא בחמין") לעומת זאת מתיר בשני המקרים. ואפשר להסבירו בשני דרכים:1) אע"פ שיש בישול אחר בישול, צריך תיקון משמעותי. וחימום לח וכן תוספת בישול בב"ד אינה נחשבת בישול משמעותי. 2) '''המנחת חינוך''' רוצה להסביר ולומר שלשיטת''' הרשב"א''' אין בישול בדבר שכבר נתבשל ורק בישול ראשוני אסור, ואע"פ שודאי יש תיקון בתוספת בישול מ"מ לא שייך בכך בישול וע"כ בין בלח ובין ביבש אין בישול אחר בישול.
-) '''המנחת חינוך''' רוצה להסביר ולומר שלשיטת''' הרשב"א''' אין בישול בדבר שכבר נתבשל ורק בישול ראשוני אסור, ואע"פ שודאי יש תיקון בתוספת בישול מ"מ לא שייך בכך בישול וע"כ בין בלח ובין ביבש אין בישול אחר בישול.
 לפ"ז אומר '''המנ"ח''', ש'''לרשב"א''' אין בישול במים ובמתכת שכמו שבלח אין בישול אחר בישול אע"פ שהצטנן ולא ניכר בו בישולו, כך גם במים ובמתכת שהצטננו יהיה מותר אע"פ שלא ניכר בישולם הראשון.
 אמנם לגבי חימום מים שנתבשלו, החזון איש חולק ואומר- שכאשר לא ניכר הבישול הקודם כלל, יהיה אסור. ולכן אוסר מים שהתקררו, וכ"ש במתכת שהתקררה יהיה אסור לכו"ע כיון שכבר אין ניכר הבישול הראשוני כלל.
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
-ב) '''הרמב"ם'''(פ"ט הל' ג) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו.
+:::ב) '''[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=1302 הרמב"ם]'''(פ"ט הל' ה) מתיר לח שנצטנן בכל צרכו ואוסר ב"ד חם, הסבר הוא החילוק כך שבעקרון הוא מסכים לטור שיש תוספת בישול בדבר מבושל (גם כאשר היה בישול ראשוני), אלא שסובר שחימום לח אינו נחשב תיקון משמעותי, ואילו תוספת בישול ממב"ד לכל צרכו נחשבת תיקון מאכל משמעותי. כך גם משמע מלשונו של הרמב"ם שכתב את ההיתר של מבושל כל צרכו עם ההיתר של דבר שנאכל חי וכמו ששם הסברא היא שאין תיקון משמעותי, כך גם בדבר המבושל כל צרכו אין תיקון משמעותי בחימומו.
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 == הלכה למעשה ==
-'''בשו"ע''' בסי' שי"ח סעיף ד' נפסק '''כטור ורש"י'''- יבש כל צרכו שהצטנן מותר לחמם. לח כל צרכו שהצטנן אסור לחמם. בין יבש ובין לח בן דרוסאי חם אסור לחמם לכל צרכו.
+:'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1567 בשו"ע']'' בסי' שי"ח סעיף ד' נפסק '''כטור ורש"י'''- יבש כל צרכו שהצטנן מותר לחמם. לח כל צרכו שהצטנן אסור לחמם. בין יבש ובין לח בן דרוסאי חם אסור לחמם לכל צרכו.
 בסע' טו' אומר '''השו"ע''' לגבי לח שהצטנן שאסור אפי' מבושל כל צרכו (ויבש מותר).
@@ שורה 105: / שורה 105: @@
-'''ישנם שני כיוונים מרכזים באחרונים ובתוכם מס' דרכים-'''
+=== ::'''ישנם שני כיוונים מרכזים באחרונים ובתוכם מס' דרכים-''' ===
-א. '''הרמ"א''' פוסק להלכה כדעות המקלות שמותר לחמם לח שהצטנן ואפי' נצטנן לגמרי, אולם-
+:::א. '''הרמ"א''' פוסק להלכה כדעות המקלות שמותר לחמם לח שהצטנן ואפי' נצטנן לגמרי, אולם-
@@ שורה 119: / שורה 121: @@
-ב. '''הרמ"א''' פוסק להלכה '''כשו"ע''' וכדעות האוסרות לחמם לח שהצטנן. ובכ"ז דיבר על "לא נצטנן לגמרי" כי-
+:::ב. '''הרמ"א''' פוסק להלכה '''כשו"ע''' וכדעות האוסרות לחמם לח שהצטנן. ובכ"ז דיבר על "לא נצטנן לגמרי" כי-
@@ שורה 140: / שורה 142: @@
 == יבש שמפשיר ונעשה לח ==
-'''המשנה''' בנא: אומרת שאין מרסקין את השלג ואת הברד כיון שיש איסור דרבנן של מוליד. אך מותר לשים בתוך כוס של יין שמפשיר מעצמו ואין בזה מוליד. '''רש"י''' על המשנה מסביר את האיסור של מוליד שאסור משום שדמי למלאכה. הסבר נוסף הוא גזרה משקין שזבו שמא יסחוט.
+:'''[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=51b&format=pdf הגמרא]''' בנא: אומרת שאין מרסקין את השלג ואת הברד כיון שיש איסור דרבנן של מוליד. אך מותר לשים בתוך כוס של יין שמפשיר מעצמו ואין בזה מוליד. '''רש"י''' על המשנה מסביר את האיסור של מוליד שאסור משום שדמי למלאכה. הסבר נוסף הוא גזרה משקין שזבו שמא יסחוט.
@@ שורה 146: / שורה 148: @@
-'''ספר התרומה לרבינו ברוך-(מובא בב"י שי"ח טז)''' אוסר בפשטידה משום מוליד כיון שהשומן מפשיר ונעשה נוזל. ואמנם הרי לגבי קרח בכוס התרנו לכאורה משום שלא עושה בידיים וא"כ גם כאן שאינו עושה בידים אלא האש עושה נתיר? אלא שבכוס הותר כיון שאין ניכרת ההולדה כיון שנבלע בתוך הכוס, ואילו בפשטידא השומן הנוזל ניכר .
+'''ספר התרומה לרבינו ברוך-([http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1345 מובא בב"י שי"ח טז])''' אוסר בפשטידה משום מוליד כיון שהשומן מפשיר ונעשה נוזל. ואמנם הרי לגבי קרח בכוס התרנו לכאורה משום שלא עושה בידיים וא"כ גם כאן שאינו עושה בידים אלא האש עושה נתיר? אלא שבכוס הותר כיון שאין ניכרת ההולדה כיון שנבלע בתוך הכוס, ואילו בפשטידא השומן הנוזל ניכר .
@@ שורה 159: / שורה 161: @@
-'''שו"ע שי"ח טז-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו.ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?
+=== השולחן ערוך ===
+'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1572 שו"ע שי"ח טז]-''' פשטידה מותרת תמיד גם במקום שהיד סולדת בו.ואין בזה איסור נולד כר' יחיאל. אמנם צריך להבין מדוע אין איסור מבשל כפי שפסק בב"י לעניין שמן?
@@ שורה 203: / שורה 209: @@
-'''הבית יוסף''' בסימן רנ"ג (א) '''מצטט את הרבינו ירוחם'''- "כל '''שרובו''' רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשהחזירו ע"ג כירה ומצטמק הוי מבשל גמור" עולה מדבריו שאם יש רוב יבש למרות שיש נוזלים זה נחשב יבש ומותר לכתחילה לחמם את הלח . וכן אם הרוב לח אע"פ שיש גם יבש יש בזה בישול.
+'''[[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1173 הבית יוסף]]''' בסימן רנ"ג (א) '''מצטט את הרבינו ירוחם'''- "כל '''שרובו''' רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשהחזירו ע"ג כירה ומצטמק הוי מבשל גמור" עולה מדבריו שאם יש רוב יבש למרות שיש נוזלים זה נחשב יבש ומותר לכתחילה לחמם את הלח . וכן אם הרוב לח אע"פ שיש גם יבש יש בזה בישול.
@@ שורה 241: / שורה 247: @@
 == בישול אחר אפיה ==
-'''בטור'''(שי"ח, ה') מובאת דעתו של '''היראים''' הסובר שאע"פ שאין בישול אחר בישול ביבש, אך יש בישול אחר אפיה (וצלייה) ואפי' בכלי שני, וכן להפך יש אפיה אחר בישול. ואמנם מוסיף שאין אפיה אחר אפיה וצליה אחר צליה. הב"י מביא דעת הראבי"ה החולק וסובר שאין בישול אחר אפיה (וצלייה), ואין אפיה אחר בישול.
+'''[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1339 בטור]'''(שי"ח, ה') מובאת דעתו של '''היראים''' הסובר שאע"פ שאין בישול אחר בישול ביבש, אך יש בישול אחר אפיה (וצלייה) ואפי' בכלי שני, וכן להפך יש אפיה אחר בישול. ואמנם מוסיף שאין אפיה אחר אפיה וצליה אחר צליה. הב"י מביא דעת הראבי"ה החולק וסובר שאין בישול אחר אפיה (וצלייה), ואין אפיה אחר בישול.
@@ שורה 274: / שורה 280: @@
 '''להלכה-'''
-השו"ע (שי"ח, ה') כתב שאין בישול אחר בישול ביבש, ואפיה אחר בישול הביא שיש אוסרין ויש מתירין וא"כ נראה שלהלכה הוא מתיר. אך הרמ"א הביא שיש בישול אחר אפיה (וצלייה) ולהפך, ויהיה אסור כשיטת היראים ואפי' בכלי שני, ובכלי שלישי יהיה מותר(וכפי שאמרנו לעיל אין צליה אחר צליה ואפיה אחר אפיה).
+[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1568 השו"ע] (שי"ח, ה') כתב שאין בישול אחר בישול ביבש, ואפיה אחר בישול הביא שיש אוסרין ויש מתירין וא"כ נראה שלהלכה הוא מתיר. אך הרמ"א הביא שיש בישול אחר אפיה (וצלייה) ולהפך, ויהיה אסור כשיטת היראים ואפי' בכלי שני, ובכלי שלישי יהיה מותר(וכפי שאמרנו לעיל אין צליה אחר צליה ואפיה אחר אפיה).