הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור פירות שביעית"

נוספו 25 בתים ,  19:27, 1 במאי 2022
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
{{מקורות|שביעית ט|נדרים נז ב; פסחים נב א - נג א| שביעית ט |שמיטה ויובל ז א-יב|}}
{{מקורות|שביעית ט|נדרים נז ב; פסחים נב א - נג א| שביעית ט |שמיטה ויובל ז א-יב|}}


מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו ומה תוקפו, כיצד הוא נעשה, באיזה תנאים ובאיזה זמן.
מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו ומה תוקפו, כיצד הוא נעשה בפועל, באיזה תנאים ועל פי מה נקבע זמנו.
==מקור הדין ויסודו==
==מקור הדין ויסודו==
ב'''משנה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%98 שביעית ט ה]) נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג במקרה בו אדם כבש שלוש מיני כבשים בחבית אחת. ב'''ספרא''' (כה יב) סמכו את דין המשנה הזו אל מדרש הפסוק "מן השדה תאכלו את תבואתה"<span> </span>: רק כאשר ניתן לאכול מן השדה - מותר לאכול בכלל. עוד למדו בספרא (כה ז) שדין הביעור חל גם על בהמה, שמהפסוק "ולבהמתך ולחיה" למדו שיש להשוות אכילת חיה לבהמה. לא מבורר בספרא האם יש הבדל בין הזמן שניתן לאכול בו מן השדה לבין זמן שהחיה אוכלת.
ב'''משנה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%98 שביעית ט ה]) נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג במקרה בו אדם כבש שלוש מיני כבשים בחבית אחת. ב'''ספרא''' (כה יב) סמכו את דין המשנה הזו אל מדרש הפסוק "מן השדה תאכלו את תבואתה"<span> </span>: רק כאשר ניתן לאכול מן השדה - מותר לאכול בכלל. עוד למדו בספרא (כה ז) שדין הביעור חל גם על בהמה, שמהפסוק "ולבהמתך ולחיה" למדו שיש להשוות אכילת חיה לבהמה. לא מבורר בספרא האם יש הבדל בין הזמן שניתן לאכול בו מן השדה לבין זמן שהחיה אוכלת.
שורה 148: שורה 148:
===פסיקת ההלכה===
===פסיקת ההלכה===
ב'''ירושלמי''' פסקו הלכה כרבן גמליאל, ויש גרסאות המופיעות בראשונים שבהן כבר במשנה פוסקים הלכה כרבן גמליאל. ונמצא שלכל ירק יש זמן משלו לביעור, וכן אין נתינת טעם לעניין הביעור ומייד שכלה אחד ממיני הירקות מן השדה - יש לבערו מן החבית, וכן פסק ה'''רמב"ם''' כמובא לעיל. ו'''הרב מרדכי אליהו''' (מאמר מרדכי כא כ-כא) פסק שכל זה אם הפירות נפרדים אלא שנתנו טעם זה בזה, אך אם הם מעורבים יחד באופן שלא ניתן להפרידם - יש לבער הכל .
ב'''ירושלמי''' פסקו הלכה כרבן גמליאל, ויש גרסאות המופיעות בראשונים שבהן כבר במשנה פוסקים הלכה כרבן גמליאל. ונמצא שלכל ירק יש זמן משלו לביעור, וכן אין נתינת טעם לעניין הביעור ומייד שכלה אחד ממיני הירקות מן השדה - יש לבערו מן החבית, וכן פסק ה'''רמב"ם''' כמובא לעיל. ו'''הרב מרדכי אליהו''' (מאמר מרדכי כא כ-כא) פסק שכל זה אם הפירות נפרדים אלא שנתנו טעם זה בזה, אך אם הם מעורבים יחד באופן שלא ניתן להפרידם - יש לבער הכל .
==מן השדה" - הגדרת המרחב לעניין זמן הביעור==
=="מן השדה" - הגדרת המרחב לעניין זמן הביעור==
ב'''מכילתא דרשב"י''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99/%D7%9B%D7%92 שמות כג]) נידונה השאלה, על פי מה קובעים את זמן הביעור. מכך שהוזכר בפסוק כרם וזית למדו שלכל גידול ביעור בפני עצמו, ומכך שנאמר "בארצך" (שם: "בארץ"), למדו שאין כל שדה ושדה מתבער בזמן משלו, אלא יש שלוש ארצות לביעור: שלושה תחומים שבתוכם לכל מין ומין יש זמן ביעור לעצמו<ref>וראו גרסה שונה למכילתא באתר [https://alhatorah.org/ על התורה]</ref>.
ב'''מכילתא דרשב"י''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%99/%D7%9B%D7%92 שמות כג]) נידונה השאלה, על פי מה קובעים את זמן הביעור. מכך שהוזכר בפסוק כרם וזית למדו שלכל גידול ביעור בפני עצמו, ומכך שנאמר "בארצך" (שם: "בארץ"), למדו שאין כל שדה ושדה מתבער בזמן משלו, אלא יש שלוש ארצות לביעור: שלושה תחומים שבתוכם לכל מין ומין יש זמן ביעור לעצמו<ref>וראו גרסה שונה למכילתא באתר [https://alhatorah.org/ על התורה]</ref>.


שורה 197: שורה 197:
תירצה שם הגמרא שני תירוצים:  
תירצה שם הגמרא שני תירוצים:  


# זהו שיעור אחד.
#זהו שיעור אחד.
# הזמן הקבוע הוא פורים, ואם יש גידולים מאוחרים יותר בצוער - אוכלים עליהם.
#הזמן הקבוע הוא פורים, ואם יש גידולים מאוחרים יותר בצוער - אוכלים עליהם.


ה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%96 שמיטה ויובל ז יא]) פסק על פי הבבלי, וכתירוץ הראשון: שזהו אותו שיעור. מכל מקום, נראה מדבריו שהעיקר הוא זמן הכילוי בפועל, וה'''ר"י קורקוס''' (שמיטה ויובל ז יא) ביאר שזו הזמן עליו יכול אדם לסמוך אם אינו יודע האם כלו הפירות מן השדה במציאות - אך אם יודע שלא כלו, יכול לאכול עד שיכלו.
ה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%96 שמיטה ויובל ז יא]) פסק על פי הבבלי, וכתירוץ הראשון: שזהו אותו שיעור. מכל מקום, נראה מדבריו שהעיקר הוא זמן הכילוי בפועל, וה'''ר"י קורקוס''' (שמיטה ויובל ז יא) ביאר שזו הזמן עליו יכול אדם לסמוך אם אינו יודע האם כלו הפירות מן השדה במציאות - אך אם יודע שלא כלו, יכול לאכול עד שיכלו.
שורה 328: שורה 328:
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==


*[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA#.D7.9E.D7.95.D7.A4.D7.A7.D7.A8_.D7.95.D7.A9.D7.9E.D7.95.D7.A8 ביעור פירות שביעית], באתר מיקורפדיה
*[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA#.D7.9E.D7.95.D7.A4.D7.A7.D7.A8_.D7.95.D7.A9.D7.9E.D7.95.D7.A8 ביעור פירות שביעית], באתר מיקרופדיה
*[https://asif.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%90/%d7%93%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa/ זמן הביעור של פירות שביעית בימינו] - הרב יצחק דביר, אמונת עתיך, באתר אסיף
*[https://asif.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%90/%d7%93%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa/ זמן הביעור של פירות שביעית בימינו] - הרב יצחק דביר, אמונת עתיך, באתר אסיף


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}[[מיוחד:קטגוריות|קטגוריות]]: [[:קטגוריה:ביעור פירות שביעית|ביעור פירות שביעית,]] [[:קטגוריה:פירות שביעית|פירות שביעית]], [[:קטגוריה:שביעית|שביעית]], [[:קטגוריה:שמיטה|שמיטה]], [[:קטגוריה:פסחים נא:|פסחים נא:,]] [[:קטגוריה:פסחים נב.|פסחים נב.,]] [[נדרים נז:|נדרים נז:,]] [[עבודה זרה סב:|עבודה זרה סב:,]] [[זבחים עהL|זבחים עה:,]] [[:קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ז|שמיטה ויובל פרק ז]]
{{הערות שוליים}}[[מיוחד:קטגוריות|קטגוריות]]: [[:קטגוריה:ביעור פירות שביעית|ביעור פירות שביעית,]] [[:קטגוריה:פירות שביעית|פירות שביעית]], [[:קטגוריה:שביעית|שביעית]], [[:קטגוריה:שמיטה|שמיטה]], [[:קטגוריה:פסחים נא:|פסחים נא:,]] [[:קטגוריה:פסחים נב.|פסחים נב.,]] [[נדרים נז:|נדרים נז:,]] [[עבודה זרה סב:|עבודה זרה סב:,]] [[זבחים עהL|זבחים עה:,]] [[:קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ז|שמיטה ויובל פרק ז]]
25

עריכות