284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה
| שורה 90: | שורה 90: | ||
== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | == הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | ||
שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי | שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}). | ||
אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref>כך כתב '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref>כך כתב '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | ||
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ||
לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (שכ, ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג. | |||
לערוך: | לערוך: | ||
וכן הבאנו בהלכות שבת בשם המ"ב,בית יעקב,עה"ש ועוד, ששוגג הוא גם כאשר הכיר את המציאות וחשב שמותר לעשות את המעשה שעושה. וכאשר לא התכוון למעשה האיסור כלל, או מפני שלא הכיר את המציאות וחשב שעושה דבר המותר ויצא שעשה דבר אסור, או מפני שפשוט התפקשש לו- לא נחשב שוגג אלא '''מתעסק'''. והלכה להקל כט"ז ודעמיה, משום שכ"ד רה"פ, ועוד שלרה"פ ביטול איסורים הוי דרבנן. אמנם כתב הפת"ש בשם ה'''צמח צדק''' שאם שאל ללמודים במקום ולא לבעלי הוראה, והתברר שטעו, מקרי מזיד. והובא בדעת תורה ובילקו"י (פנה"ל שבת הרחבות). וכ"כ מעדה"ש,לד. וכ"כ הרב בפנה"ל שבת כו,ז ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג,12 שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן '''חילוני''' שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, הדבר אסור משום 'לפני עיור'. ע"כ מהצבא כהלכה ופנה"ל | |||
== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | == תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | ||