הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

שורה 120: שורה 120:


==== ספק איסור תורה ====
==== ספק איסור תורה ====
לדעת ה'''פר"ת''' (צט, ה) גם לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה, מותר לבטל ספק איסור תורה לכתחילה.
לדעת ה'''פר"ת''' (צט ה) גם לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה, מותר לבטל ספק איסור תורה לכתחילה.
כך סברו '''כנה"ג''' (הגהות לטור בסימן צט, טז), שו"ת '''אמר שמואל''' (יו"ד, א) ו'''חת"ס''' (יו"ד, סב).  
כך סברו '''כנה"ג''' (הגהות לטור בסימן צט טז), שו"ת '''אמר שמואל''' (יו"ד א) ו'''חת"ס''' (יו"ד סב).  


'''קול אליהו''' ו'''ערך השולחן''' (הובאו בשדי חמד, מערכת א, ה) חילקו בין הסוברים שדין איסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה לבין הסוברים שהוא מדברי חכמים:
'''קול אליהו''' ו'''ערך השולחן''' (הובאו בשדי חמד, מערכת א, ה) חילקו בין הסוברים שדין איסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה לבין הסוברים שהוא מדברי חכמים:
לסוברים שהאיסור מהתורה, אסור לבטל ספק איסור תורה. לסוברים שהאיסור מדברי חכמים, מותר לבטל ספק איסור תורה. כך כתב '''ערוך השולחן''' (צט, כח).
לסוברים שהאיסור מהתורה, אסור לבטל ספק איסור תורה. לסוברים שהאיסור מדברי חכמים, מותר לבטל ספק איסור תורה. כך כתב '''ערוך השולחן''' (צט כח).


לדעת '''פמ"ג''' (שפ"ד, צט, ז) אפילו לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מדברי חכמים, אסור לבטל ספק איסור תורה.
לדעת '''פמ"ג''' (שפ"ד צט ז) אפילו לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מדברי חכמים, אסור לבטל ספק איסור תורה.
כך סברו '''בית שלמה''' (הובא בדר"ת צט, לז) '''זבחי צדק''' (הובא בכה"ח צט, ל), '''רע"א''' (שו"ת, עז) ו'''אגרות משה''' (יו"ד, ב, לב). '''גרש"ק''' (אלף לך שלמה, קפו) כתב כך והתיר דווקא כשאין כוונה לבטל.
כך סברו '''בית שלמה''' (הובא בדר"ת צט לז) '''זבחי צדק''' (הובא בכה"ח צט ל), '''רע"א''' (שו"ת, עז) ו'''אגרות משה''' (יו"ד ב לב). '''גרש"ק''' (אלף לך שלמה, קפו) כתב כך והתיר דווקא כשאין כוונה לבטל.


'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה.
'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה.


'''פאר השלחן''' (פב) כתב על-פי '''פמ"ג''' (שפ"ד, צט, ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו.
'''פאר השלחן''' (פב) כתב על-פי '''פמ"ג''' (שפ"ד צט ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו.


==== ספק איסור מדברי חכמים ====
==== ספק איסור מדברי חכמים ====
שורה 139: שורה 139:
מספר גדרים ניתנו לשוגג:
מספר גדרים ניתנו לשוגג:
# אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע).
# אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע).
# ידע ושכח שיש שם איסור. לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה.
# ידע ושכח שיש שם איסור. לפי '''פמ"ג''' (משב"ז ט), '''ערוך השלחן''' (צט כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה.
# אם טעה בדין. דוגמא המובאת ב'''ט"ז''' (צט, ט): אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור. כך סברו רוב הפוסקים.<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו
# אם טעה בדין. דוגמא המובאת ב'''ט"ז''' (צט ט): אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור. כך סברו רוב הפוסקים.<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref>
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref>
אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג ('''פת"ש''' (צט ה) בשם ה'''צ"צ''', וכ"כ '''מעדה"ש''' (לד) ו'''פנה"ל''' (שבת כו, ז)).
אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג ('''פת"ש''' (צט ה) בשם ה'''צ"צ''', וכ"כ '''מעדה"ש''' (לד) ו'''פנה"ל''' (שבת כו ז)).


לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג.
לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג.


== כמות ההיתר המבטלת איסור ==
== כמות ההיתר המבטלת איסור ==
284

עריכות