הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

הוסרו 204 בתים ,  13:53, 17 במאי 2018
שורה 200: שורה 200:
לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט). הבי"ו הסביר את דברי ה'''טור''' שכתב שלא צריך לחקור עפ"י סברתו שאין חנ"נ בשאר איסורים. '''דרכי משה''' (ב) ו'''ש"ך''' (ט) ביארו מדבריו שבבשר בחלב כששייך דין חנ"נ לשיטתו, שצריך לחקור.
לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט). הבי"ו הסביר את דברי ה'''טור''' שכתב שלא צריך לחקור עפ"י סברתו שאין חנ"נ בשאר איסורים. '''דרכי משה''' (ב) ו'''ש"ך''' (ט) ביארו מדבריו שבבשר בחלב כששייך דין חנ"נ לשיטתו, שצריך לחקור.


'''רמ"א'''- לא נהגו לחקור. והטעם, דלא מחזיקינן איסורא (ט"ז. ומשמע שמסכימים. אמנם ה'''ש"ך''' מביא בשם התו"ח שטוב להחמיר לכת' ולשאול). וה'''ט"ז''',יא הוסיף שההיתר לא לחקור שייך רק כאשר בעל התערובת לא אומר שהוסיף היתר, אך אם אומר לחכם שהוסיף היתר, אלא שלא אומר האם הוסיף לאחר שנפל האיסור או קודם, בזה ודאי יש לחכם לחקור מתי הוסיף את ההיתר (אם מדובר בתערובת ששייך בה דין חנ"נ. לפי הט"ז הזה צ"ע בלשון הסמ"ג והסמ"ק, אולי נמצא שאין מח' כלל, שכן אולי דברו על מציאות שיש סיבה לחכם לחקור אולי היו שני שלבים).
'''רמ"א''' (צט ה) כתב שלא נוהגים לחקור. ט"ז ('''יא''') וש('''טז''') ביארו שהטעם הוא שלא מחזיקים איסור, ומשמע שהם מסכימים. אמנם ה'''ש"ך''' הביא בשם התו"ח שטוב להחמיר לכתחילה ולשאול.
 
ה'''ט"ז''' (יא) הוסיף שההיתר לא לחקור שייך רק כאשר בעל התערובת לא אמר שהוסיף היתר. אך אם אמר לחכם שהוסיף היתר, אלא שלא אומר האם הוסיף לאחר שנפל האיסור או קודם לכן, בזה ודאי יש לחכם לחקור מתי הוסיף את ההיתר.


== דין הקדרה ==
== דין הקדרה ==
284

עריכות