284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←נ"ט בר נ"ט
| שורה 131: | שורה 131: | ||
'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | '''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | ||
''''''פאר השלחן'''''' (פב) כתב על-פי פמ"ג (שפ"ד, צט, ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו. | '<nowiki/>'''''פאר השלחן'''''' (פב) כתב על-פי פמ"ג (שפ"ד, צט, ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו. | ||
==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ||
| שורה 215: | שורה 215: | ||
=== נ"ט בר נ"ט === | === נ"ט בר נ"ט === | ||
כאשר נפלה טיפת חלב או בשר על מיחם גדול שמחממים בו מים באופן שתמיד יש ששים כנגד הטיפה, כתבו ה'''דר"ת''' וה'''חכ"א''' שכיון שגם הוי נ"ט בר נ"ט אפשר להקל ולחמם אח"כ מים במיחם ולשתותם עם בשר או עם חלב. וכ"פ ''' | כאשר נפלה טיפת חלב או בשר על מיחם גדול שמחממים בו מים באופן שתמיד יש ששים כנגד הטיפה, כתבו ה'''דר"ת''' וה'''חכ"א''' שכיון שגם הוי נ"ט בר נ"ט אפשר להקל ולחמם אח"כ מים במיחם ולשתותם עם בשר או עם חלב. וכ"פ '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) שלא צריך להכשיר את המיחם. | ||
=== הערמה === | === הערמה === | ||