284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←כמות ההיתר המבטלת איסור
| שורה 145: | שורה 145: | ||
לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג. | לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג. | ||
== כמות ההיתר המבטלת איסור == | |||
נחלקו האם שעת ידיעת התערבות האיסור בהיתר משפיעה על דין התערובת בגלל דין חתיכה נעשית נבילה. לדוגמא: חתיכה הבלועה מאיסור שאין בה ששים כנגדו, וקודם שנודע לו שנאסרה נפלה לתבשיל שיש בו ששים נגד האיסור אך לא נגד כל החתיכה. וכן חתיכת איסור שנפלה לתבשיל שאין בו ששים נגדה, והוסיף בשוגג היתר כך שכעת יש ששים נגדה. | |||
לפי '''או"ה''' (לז ה יד) הכל תלוי בידיעת התערובת: אין אומרים חנ"נ אם לא נודעה התערובת, ואם נודעה התערובת צריך שישים בהיתר הנוסף כנגד כל התערובת גם במקום שלא שייך חנ"נ. | |||
'''רמ"א''' (צט ה) הביאו בלשון י"א. '''ערוה"ש''' (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ. | |||
'''ש"ך''' (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''','''חוו"ד''' ו'''דברי יוסף'''. | |||
'''חכ"א''' הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור). | |||
'''מנחת יעקב''' (פה לח) הוסיף שבתערובת לח בלח בש"א אפשר להקל לכתחילה כשהוסיף היתר קודם שנודעה התערובת. | |||
== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | == תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | ||
| שורה 165: | שורה 178: | ||
=== האם חכם צריך לחקור האם התווסף היתר לתערובת === | === האם חכם צריך לחקור האם התווסף היתר לתערובת === | ||
כאשר מדובר על תערובת ששייך בה דין חנ"נ (לשו"ע רק בבב"ח, ולרמ"א גם בש"א) ולא היה בהיתר ששים כנגד האיסור, כך שכל התערובת נעשתה נבילה; תוספת ההיתר צריכה להיות פי ששים מכל התערובת, ולא רק מהאיסור שבה. והשאלה היא, מה הדין במקרה שהשואל מביא את התבשיל כמו שהוא כעת, האם צריך החכם לחקור האם הוסיף היתר לאחר שנפל האיסור, או שהאיסור נפל לתוך כל ההיתר הנכחי; או שרשאי החכם להסתפק בנתון שמציג לפניו השואל על תערובת של איסור בהיתר. | כאשר מדובר על תערובת ששייך בה דין חנ"נ (לשו"ע רק בבב"ח, ולרמ"א גם בש"א) ולא היה בהיתר ששים כנגד האיסור, כך שכל התערובת נעשתה נבילה; [[ביטול איסור לכתחילה#כמות ההיתר המבטלת איסור|תוספת ההיתר צריכה להיות פי ששים מכל התערובת]], ולא רק מהאיסור שבה. והשאלה היא, מה הדין במקרה שהשואל מביא את התבשיל כמו שהוא כעת, האם צריך החכם לחקור האם הוסיף היתר לאחר שנפל האיסור, או שהאיסור נפל לתוך כל ההיתר הנכחי; או שרשאי החכם להסתפק בנתון שמציג לפניו השואל על תערובת של איסור בהיתר. | ||
לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' () צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט) | לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' () צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט) | ||
== דין הקדרה == | == דין הקדרה == | ||