284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←על מי חל איסור לאכול ממנה
| שורה 149: | שורה 149: | ||
=== על מי חל איסור לאכול ממנה === | === על מי חל איסור לאכול ממנה === | ||
הסכימו הפוסקים שכאשר ביטל במזיד באופן האסור (כל אחד לפי שיטתו), התערובת אסורה לא רק למבטל, אלא גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת (רמב"ם,רשב"א,טור,בי"ו,שו"ע. בין אם התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. ב"ח,כנה"ג,זב"צ), שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים לומר לגוי לבטל (ש"ך,יא ע"פ הבי"ו. ובדיעבד ש'''אמר לגוי''' לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. ואם בא הגוי מעצמו וביטל, התערובת מותרת. פאה"ש,צה בשם רזב"ז,ברכ"י וכה"ח. גם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שהוסיף בא ישראל במזיד שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה לו, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר (דלא משמע להו לאנשי דאיכא איסורא במילתא). פאה"ש,קכה ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו). (בני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו- התערובת אסורה לכל בני ביתם (ט"ז,י בשם רש"ל, כה"ח,עצי העולה (מטעה"ש,ט). וכ"כ הרב פויפר,ב הערה 1 ופאה"ש קכב,קכו)). | |||
וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | |||
'''הערה'''- '''י"א''' שגם במקרה הרגיל של אדם שביטל במזיד תערובת השייכת לו, אזי רק כאשר זה שנתבטלה התערובת גם עבורו יודע מהביטול ונוח לו בו, אסרינן לו להנות ממנה, אבל אם לא ידע מהביטול כלל, מותר לו להנות ממנה, דהוי כשוגג (ט"ז,י בשם רש"ל,פר"ת,פמ"ג,חכ"א,עצי העולה,חוו"ד,זב"צ,כנה"ג,ערוה"ש כו. שירת הים ובדה"ש,מב. והוסיף בדה"ש שה"ה כשידע וחשב שהדבר מותר. ובידע ולא ניח"ל בביטול כתב העצי עולה שמותר לו, ומרש"ל וחכ"א משמע שאסור. מטעמה"ש,ט). '''ויש מחמירים''' בזה, שהרי אם יהנה נמצא שהועילו מעשיו הרעים של המבטל (ושייך בזה הטעם הראשון שכתב הבי"ו, שיבוא לבטל פעם נוספת להאכיל לאוהביו. כ"כ רע"א ע"פ הריב"ש שכתב שאם ביטל סתם בשביל כל מי שירצה לקנות, הרי"ז כמו שנעשה בשבילם בייחוד ואסור לכולם. וכ"ד פר"ח,יד יהודה,עה"ש,דלתי תשובה,הרב פויפר ב,12 ו-14. בדה"ש,מב; פאה"ש,קכח ומטעה"ש,ט). | |||
וכן נלע"ד למעשה (שכן פשט הראשונים והשו"ע. ועוד, שנראה שדברי הריב"ש מוסכמים. הביאוהו גם הש"ך,יג והחזו"א למעשה). | |||
=== האם מותר למכור אותה === | === האם מותר למכור אותה === | ||