284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 162: | שורה 162: | ||
=== על מי חל איסור לאכול ממנה === | === על מי חל איסור לאכול ממנה === | ||
לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר ביטל במזיד באופן האסור, התערובת אסורה לא רק למבטל, אלא גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. בין אם התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. '''ב"ח''', '''כנה"ג''', '''זב"צ'''), שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים לומר לגוי לבטל ('''ש"ך''' (יא) ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו. ובדיעבד שאמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. ואם בא הגוי מעצמו וביטל, התערובת מותרת. '''פאה"ש''' (צה) בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח'''. גם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שהוסיף בא ישראל במזיד שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה לו, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר (דלא משמע להו | לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר ביטל במזיד באופן האסור, התערובת אסורה לא רק למבטל, אלא גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. בין אם התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. '''ב"ח''', '''כנה"ג''', '''זב"צ'''), שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים לומר לגוי לבטל ('''ש"ך''' (יא) ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו. ובדיעבד שאמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. ואם בא הגוי מעצמו וביטל, התערובת מותרת. '''פאה"ש''' (צה) בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח'''. גם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שהוסיף בא ישראל במזיד שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה לו, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר (דלא משמע להו לאנשי דאיכא איסורא במילתא). '''פאה"ש''' (קכה) ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו). (בני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו- התערובת אסורה לכל בני ביתם ('''ט"ז''',י בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט), '''כה"ח''' (מה), '''עצי העולה''' (מובא במטעה"ש, ט). וכ"כ '''הרב פויפר''' (ח ב הערה 1) ו'''פאה"ש''' (קכב וגם קכו)). | ||
וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | ||
| שורה 171: | שורה 171: | ||
=== האם מותר למכור אותה === | === האם מותר למכור אותה === | ||
'''רמ"א''' (צט ה) ע"פ '''או"ה''' (כד י): כאשר עירב במזיד, והתערובת מותרת רק למי שלא עירב עבורו, מותר לתיתה לו רק בחינם (או"ה,ש"ך), ואסור למוכרה לאדם מישראל, שלא יהנה ממעשיו הרעים. אבל לגוי מותר למכור את התערובת (ד"מ,ג בשם או"ה), שכן בכך לא מקרי שנהנה ממעשיו, שהרי לגוי בכ"מ היה יכול למכור גם בעוד אין בהיתר ששים כנגד האיסור (הרב פויפר. ואם זהו איסור שאסור בהנאה, יוריד את דמי שווי האיסור. פמ"ג). | '''רמ"א''' (צט ה) ע"פ '''או"ה''' (כד י): כאשר עירב במזיד, והתערובת מותרת רק למי שלא עירב עבורו, מותר לתיתה לו רק בחינם (או"ה,ש"ך), ואסור למוכרה לאדם מישראל, שלא יהנה ממעשיו הרעים. אבל לגוי מותר למכור את התערובת (ד"מ,ג בשם או"ה), שכן בכך לא מקרי שנהנה ממעשיו, שהרי לגוי בכ"מ היה יכול למכור גם בעוד אין בהיתר ששים כנגד האיסור (הרב פויפר. ואם זהו איסור שאסור בהנאה, יוריד את דמי שווי האיסור. פמ"ג). וכ"פ '''רש"ל''' ו'''ב"ח''' (ד"ה וכתב הרמב"ם). ומסתימת דבריהם משמע שאין מקרה שמותר למכור התערובת לישראל (מנחת יעקב והרב פויפר,ב הערה 4). | ||
'''ש"ך''' (יב)- האיסור למכור לישראל הוא דוקא אם ימכור לו במחיר גבוה יותר ממה שמוכרים תערובת כזו לגויים, שבזה אכן נהנה ממעשיו הרעים. אבל למכור לישראל באותו מחיר שמוכר לגוי- מותר, שבכה"ג לא נהנה ממעשיו הרעים, שהרי יכול היה למכור את התערובת לגוי. | '''ש"ך''' (יב)- האיסור למכור לישראל הוא דוקא אם ימכור לו במחיר גבוה יותר ממה שמוכרים תערובת כזו לגויים, שבזה אכן נהנה ממעשיו הרעים. אבל למכור לישראל באותו מחיר שמוכר לגוי- מותר, שבכה"ג לא נהנה ממעשיו הרעים, שהרי יכול היה למכור את התערובת לגוי. וכ"פ '''כרו"פ''' (ז), '''פמ"ג''' (שפ"ד יב), '''חוו"ד''' (חידושים יא), '''חכ"א''' (נב ז),'''ערוה"ש''' (כו), '''כה"ח''' (מח) הרב '''פפויפר''' (ב ג) ו'''מעדה"ש''' (מ) ועוד. | ||
ואם האיסור אסור בהנאה, ימכור חוץ מדמי איסור שבו. פמ"ג. | ואם האיסור אסור בהנאה, ימכור חוץ מדמי איסור שבו. פמ"ג. | ||
| שורה 319: | שורה 319: | ||
=== כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | === כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | ||
==== כשתמיד משתמשים כך שיש | ==== כשתמיד משתמשים כך שיש פי שישים כנגד האיסור ==== | ||
ה'''שולחן ערוך''' כתב על פי ה'''ראב"ד'''<ref>'''ריב"ש''' (שמ"ט) ו'''ר"ן''' (עבודה זרה, יב, ב ד"ה איבעיא) הביאו דין זה בשם ה'''ראב"ד''' באיסורי משהו, אך בהגהות והערות על שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן מופיע שהדברים לא מופיעים בדברי הראב"ד שלפנינו.</ref> וה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך, בית ד, שער ד, לו,א ובקצר לו, ב): {{ציטוטון|אם נבלע איסור מועט לתוך כלי בשר, אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר, '''מותר להשתמש בו לכתחלה''', כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם... ואפילו בבן יומו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שולחן ערוך, יורה דעה, צט, ז]}}. | ה'''שולחן ערוך''' כתב על פי ה'''ראב"ד'''<ref>'''ריב"ש''' (שמ"ט) ו'''ר"ן''' (עבודה זרה, יב, ב ד"ה איבעיא) הביאו דין זה בשם ה'''ראב"ד''' באיסורי משהו, אך בהגהות והערות על שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן מופיע שהדברים לא מופיעים בדברי הראב"ד שלפנינו.</ref> וה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך, בית ד, שער ד, לו,א ובקצר לו, ב): {{ציטוטון|אם נבלע איסור מועט לתוך כלי בשר, אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר, '''מותר להשתמש בו לכתחלה''', כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם... ואפילו בבן יומו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שולחן ערוך, יורה דעה, צט, ז]}}. | ||
| שורה 329: | שורה 329: | ||
וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא. | וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא. | ||
'''ב"ח''' ע"פ ה'''רא"ה''' וה'''טור'''- לא קבלו היתר זה, דחיישינן שמא יתן בכלי מעט אוכל ויאסר. | '''ב"ח''' ע"פ ה'''רא"ה''' וה'''טור'''- לא קבלו היתר זה, דחיישינן שמא יתן בכלי מעט אוכל ויאסר. וכ"פ ה'''ש"ך''' (בסימן קכב) וה'''ט"ז''' (אצלנו). וכ"פ הלבוש. וכ"פ ה'''חכ"א''' וכתב שכ"ד כל האחרונים (ולכן כ"פ ב'''בדה"ש'''). | ||
והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''. | והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''. | ||