284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 135: | שורה 135: | ||
=== ביטול הגורם שאוסר 'דברים שאינם בטלים' === | === ביטול הגורם שאוסר 'דברים שאינם בטלים' === | ||
'''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו'''{{מקור}} ו'''כה"ח'''{{מקור}}, שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד, ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך בריה או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]]. | '''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו'''{{מקור}} ו'''כה"ח'''{{מקור}}, שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד, ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך בריה או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]]. | ||
=== ביטל איסור בהיתר שאינו שלו === | |||
הרב פפויפר ח, ב, ח-ט. | |||
== דוגמאות מעשיות == | == דוגמאות מעשיות == | ||
=== קטניות | === קטניות ופירות נגועים בתולעים === | ||
==== | ==== ריסוק וטחינה ==== | ||
==== | ==== קלייה ==== | ||
בשו"ת ה'''רשב"א''' (חלק א, סימן תצ"ה ד"ה ומעתה אם) כתב שאין אומרים "אין מבטלין איסור לכתחילה" אלא כשמבטל האיסור ואכלו, אבל לסחוט את האסור ולהוציאו מההיתר, אין זה מבטל איסור, אלא מכשיר את ההיתר ומפריד ממנו האסור (שאם כן ביטלת את דיני הגעלת כלים, ליבון ו[[כחל]]). | בשו"ת ה'''רשב"א''' (חלק א, סימן תצ"ה ד"ה ומעתה אם) כתב שאין אומרים "אין מבטלין איסור לכתחילה" אלא כשמבטל האיסור ואכלו, אבל לסחוט את האסור ולהוציאו מההיתר, אין זה מבטל איסור, אלא מכשיר את ההיתר ומפריד ממנו האסור (שאם כן ביטלת את דיני הגעלת כלים, ליבון ו[[כחל]]). | ||
דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד: מותר לחמם דבש כדי להוציא | דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד: מותר לחמם דבש כדי להוציא נמלים מתוכו. | ||
=== תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | === תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | ||
כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות, ח, ד) ע"פ '''הגש"ד''' (שער א),'''מהר"מ מלובלין''' (קד)ו'''חת"ס''' (סב), שאם ביטול האיסור נעשה עבור גויים - המאכל מותר באכילה. כגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר. | |||
אבל אם | אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)). | ||
=== כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | === כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | ||