284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 140: | שורה 140: | ||
'''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו'''{{מקור}} ו'''כה"ח'''{{מקור}}, שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד, ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך בריה או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]]. | '''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו'''{{מקור}} ו'''כה"ח'''{{מקור}}, שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד, ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך בריה או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]]. | ||
== דוגמאות מעשיות == | |||
=== קטניות נגועות בתולעים === | === קטניות נגועות בתולעים === | ||
| שורה 157: | שורה 150: | ||
דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד: מותר לחמם דבש כדי להוציא את הנמלים מתוכו. | דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד: מותר לחמם דבש כדי להוציא את הנמלים מתוכו. | ||
=== תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | |||
לערוך: | |||
אם ביטל עבור גויים- המאכל מותר באכילה (כ"כ הרב פויפר ח,ד ע"פ הגש"ד,מהר"מ מלובלין,חת"ס,נו"ב. וכגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר). | |||
אבל אם ביטל גם עבור יהודים, והוסיף בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו שלא עשה כן בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל כשר- אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג הוי כשלוחו של הישראל (שם בשם הרשב"ש וערוה"ש). | |||
=== כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | === כלי שבשימושו יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | ||