284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה
| שורה 83: | שורה 83: | ||
שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי מ"א {{מקור}}, פמ"ג {{מקור}}, ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}). | שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי מ"א {{מקור}}, פמ"ג {{מקור}}, ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}). | ||
אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref> | אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref> וכך כתב הרב אליעזר מלמד ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/|פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה | ||
שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | ||
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ||