284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל
| שורה 178: | שורה 178: | ||
==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ==== | ==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ==== | ||
הרב '''פפויפר''' (ח | הרב '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח הערה 12 ו-14) ע"פ '''ט"ז''' (י) כתב שאם אין המאכל של המבטל, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך - מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו. | ||
לדעת '''הרב פפויפר''' (ח ח) כשבעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו, נחשב כאילו הבעלים עצמם ביטלו את האיסור (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). | לדעת '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ח) כשבעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו, נחשב כאילו הבעלים עצמם ביטלו את האיסור (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). | ||
במקרה שהמאכל לא של המבטל, ולא התכוון לבטל בשביל עצמו, נחלקו האם התערובת אסורה על המבטל: | במקרה שהמאכל לא של המבטל, ולא התכוון לבטל בשביל עצמו, נחלקו האם התערובת אסורה על המבטל: | ||
| שורה 198: | שורה 198: | ||
כאשר מדובר על תערובת ששייך בה דין [[חתיכה נעשת נבילה|חנ"נ]] (לשו"ע רק בבב"ח, ולרמ"א גם בש"א) ולא היה בהיתר ששים כנגד האיסור, כך שכל התערובת נעשתה נבילה; [[ביטול איסור לכתחילה#כמות ההיתר המבטלת איסור|תוספת ההיתר צריכה להיות פי ששים מכל התערובת]], ולא רק מהאיסור שבה. והשאלה היא, מה הדין במקרה שהשואל מביא את התבשיל כמו שהוא כעת, האם צריך החכם לחקור האם הוסיף היתר לאחר שנפל האיסור, או שהאיסור נפל לתוך כל ההיתר הנכחי; או שרשאי החכם להסתפק בנתון שמציג לפניו השואל על תערובת של איסור בהיתר. | כאשר מדובר על תערובת ששייך בה דין [[חתיכה נעשת נבילה|חנ"נ]] (לשו"ע רק בבב"ח, ולרמ"א גם בש"א) ולא היה בהיתר ששים כנגד האיסור, כך שכל התערובת נעשתה נבילה; [[ביטול איסור לכתחילה#כמות ההיתר המבטלת איסור|תוספת ההיתר צריכה להיות פי ששים מכל התערובת]], ולא רק מהאיסור שבה. והשאלה היא, מה הדין במקרה שהשואל מביא את התבשיל כמו שהוא כעת, האם צריך החכם לחקור האם הוסיף היתר לאחר שנפל האיסור, או שהאיסור נפל לתוך כל ההיתר הנכחי; או שרשאי החכם להסתפק בנתון שמציג לפניו השואל על תערובת של איסור בהיתר. | ||
לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' | לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט). הבי"ו הסביר את דברי ה'''טור''' שכתב שלא צריך לחקור עפ"י סברתו שאין חנ"נ בשאר איסורים. '''דרכי משה''' (ב) ו'''ש"ך''' (ט) ביארו מדבריו שבבשר בחלב כששייך דין חנ"נ לשיטתו, שצריך לחקור. | ||
'''רמ"א'''- לא נהגו לחקור. והטעם, דלא מחזיקינן איסורא (ט"ז,ש"ך. ומשמע שמסכימים. אמנם ה'''ש"ך''' מביא בשם התו"ח שטוב להחמיר לכת' ולשאול). וה'''ט"ז''',יא הוסיף שההיתר לא לחקור שייך רק כאשר בעל התערובת לא אומר שהוסיף היתר, אך אם אומר לחכם שהוסיף היתר, אלא שלא אומר האם הוסיף לאחר שנפל האיסור או קודם, בזה ודאי יש לחכם לחקור מתי הוסיף את ההיתר (אם מדובר בתערובת ששייך בה דין חנ"נ. לפי הט"ז הזה צ"ע בלשון הסמ"ג והסמ"ק, אולי נמצא שאין מח' כלל, שכן אולי דברו על מציאות שיש סיבה לחכם לחקור אולי היו שני שלבים). | |||
== דין הקדרה == | == דין הקדרה == | ||