הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

הוסרו 1,285 בתים ,  13:03, 17 במאי 2018
שורה 240: שורה 240:
=== ביטול הגורם שאוסר 'דברים שאינם בטלים' ===
=== ביטול הגורם שאוסר 'דברים שאינם בטלים' ===
'''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו''' ו'''כה"ח''' (נד), שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין זה באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך [[בריה]] או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]].
'''פאה"ש''' (פא) כתב בשם ה'''בי"ו''' ו'''כה"ח''' (נד), שמהגמרא ב'''גיטין''' (נד ב) לגבי אגוזי ערלה שנתפצעו מוכח שגם כשאינו מרבה היתר, אלא רק משנה את האיסור כדי שיהיה בטל, הדבר נחשב לביטול איסור לכתחילה ואסור לעשות כך. ההשלכה של דין זה באה לידי ביטוי ב'דברים שאינם בטלים', כגון שחותך [[בריה]] או [[חתיכה הראויה להתכבד|חהר"ל]].
=== ביטל איסור בהיתר שאינו שלו ===
הרב פפויפר ח, ב, ח-ט.
במקרה שביטול האיסור נעשה על ידי עירוב האיסור בהיתר שלא שייך למבטל, דין התערובת לגבי הבעלים נקבע לפי 3 מאפיינים:
# האם האיסור שייך למבטל.
# האם הביטול נעשה עבור בעל ההיתר.
# האם בעל ההיתר ידע על הביטול ונח לו ממנו.
מלשון ה'''שו"ע''' {{ציטוטון|אם הוא שלו וכן למי שנתבטל בשבילו|צט ה}}, בה הוא התייחס לבעלות על האיסור ולא לבעלות על ההיתר, נראה ש
{| class="wikitable"
!האיסור שייך למבטל
!הביטול נעשה עבור בעל ההיתר
!בעל ההיתר ידע על הביטול ונח לו ממנו
!מתירים
!'''יד יהודה''' (צט כג)
!'''חכ"א''' (נב ז)
|-
| rowspan="4" |לא
| rowspan="2" |לא
|לא
|'''רש"ל''' (פרק גיד הנשה)
|
|מותר
|-
|כן
|
|
|
|-
| rowspan="2" |כן
|לא
|
| rowspan="2" |אסור
|מותר
|-
|כן
|
|
|-
| rowspan="4" |כן
| rowspan="2" |לא
|לא
|
|
|מותר
|-
|כן
|
|
|
|-
| rowspan="2" |כן
|לא
|
| rowspan="2" |אסור
|מותר
|-
|כן
|
|}


=== ביטול היתר לפני שנאסר ===
=== ביטול היתר לפני שנאסר ===
284

עריכות