284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה
| שורה 167: | שורה 167: | ||
לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר ביטל במזיד באופן האסור, התערובת אסורה גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. '''ש"ך''' (יא, ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו) הסביר את הטעם: שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות|לומר לגוי לבטל]]. '''פאה"ש''' (קכה, ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו) הוסיף שגם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שישראל הוסיף לה במזיד, שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה למבטל, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר. | לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר ביטל במזיד באופן האסור, התערובת אסורה גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. '''ש"ך''' (יא, ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו) הסביר את הטעם: שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות|לומר לגוי לבטל]]. '''פאה"ש''' (קכה, ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו) הוסיף שגם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שישראל הוסיף לה במזיד, שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה למבטל, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר. | ||
'''רע"א''' (הגהות צט ו) הביא ע"פ '''ריב"ש''' (תצח) שאם הביטול נעשה סתם בשביל כל מי שירצה לקנות, הרי זה כמו שנעשה בשבילם בייחוד ואסור לכולם. וכ"ד '''פר"ח''' (יג), '''יד יהודה''' (בפירושו הקצר כג), '''ערך השלחן''' (יב),'''דלתי תשובה''' (לו), '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ב 12 ו-14) ו'''בדי השלחן''' (מג). | |||
ודייקו '''רע"א''' ו'''פר"ח''' מפשט דברי הראשונים והשו"ע שהתערובת אסורה למי שנתבטלה בשבילו, גם אם הוא לא ידע על מעשה הביטול. וכ"פ '''חזו"א''' (לז יג). '''בדה"ש''' (מב) ביאר שהרי אם יהנה נמצא שהועילו מעשיו הרעים של המבטל, ולכן שייך בזה הטעם הראשון שכתב הבי"ו: שיבוא לבטל פעם נוספת כדי להאכיל לאוהביו. | ודייקו '''רע"א''' ו'''פר"ח''' מפשט דברי הראשונים והשו"ע שהתערובת אסורה למי שנתבטלה בשבילו, גם אם הוא לא ידע על מעשה הביטול. וכ"פ '''חזו"א''' (לז יג). '''בדה"ש''' (מב) ביאר שהרי אם יהנה נמצא שהועילו מעשיו הרעים של המבטל, ולכן שייך בזה הטעם הראשון שכתב הבי"ו: שיבוא לבטל פעם נוספת כדי להאכיל לאוהביו. | ||
אמנם לדעת '''ט"ז''' (י) בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט) רק כאשר זה שנתבטלה התערובת גם עבורו יודע מהביטול ונוח לו בו, נאסר עליו להנות ממנה, אבל אם לא ידע מהביטול כלל, מותר לו להנות ממנה דהוי כשוגג. וכ"ד '''פר"ת''' (ט),'''פמ"ג''' (משב"ז י), '''חכ"א''' (נב ז), '''עצי העולה''' (ב א), '''חוו"ד''', '''זב"צ''', '''כנה"ג''' ו'''ערוה"ש''' (כו). והוסיף '''בדה"ש''' (בציונים קלה) שהוא הדין כשזה שנתבטל עבורו ידע וחשב שהדבר מותר. | אמנם לדעת '''ט"ז''' (י) בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט) רק כאשר זה שנתבטלה התערובת גם עבורו יודע מהביטול ונוח לו בו, נאסר עליו להנות ממנה, אבל אם לא ידע מהביטול כלל, מותר לו להנות ממנה דהוי כשוגג. וכ"ד '''פר"ת''' (ט),'''פמ"ג''' (משב"ז י), '''חכ"א''' (נב ז), '''עצי העולה''' (ב א), '''חוו"ד''', '''זב"צ''', '''כנה"ג''' ו'''ערוה"ש''' (כו). והוסיף '''בדה"ש''' (בציונים קלה) שהוא הדין כשזה שנתבטל עבורו ידע וחשב שהדבר מותר. '''עצי העולה''' (ב א) הוסיף שהוא הדין כאשר ידע וגילה דעתו שלא נח לו בביטול. | ||
'''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת שייך בין אם המבטל התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. | '''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת שייך בין אם המבטל התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. | ||
| שורה 179: | שורה 179: | ||
==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ==== | ==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ==== | ||
וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | ||
=== האם מותר למכור אותה === | === האם מותר למכור אותה === | ||